מריוס באואר

מריאס אלכסנדר באואר (בהולנדית: Marius Alexander Bauer; ‏ 25 בינואר 1867 - 18 ביולי 1932) היה צייר, תחריטאי וליטוגרף הולנדי, הידוע בעיקר בסצינות האוריינטליות שלו. סגנונו היה בעיקרו אימפרסיוניסטי, אם כי גם הוא נבע במידה מסוימת מבית הספר בהאג. רבות מיצירותיו התבססו על תצלומים שקנה במהלך מסעותיו.^[1]

ביוגרפיה

הוא נולד בהאג. אביו היה צייר במה שעודד את התעניינותו המוקדמת של בנו ברישום. מ-1878 עד 1885, הוא למד באקדמיה המלכותית לאמנות, בניהולו של יאן פיליפ קואלמן, אך חשב שגישת בית הספר שמרנית מדי ועזב מבלי לסיים את לימודיו. בהיותו שם, יצירותיו זכו במספר מדליות והוא קיבל מלגה מהמלך ויליאם השלישי, שאפשרה לו ללמוד באופן עצמאי. ^[2]

בשנת 1888, הוא ערך נסיעה לימודית באיסטנבול, במימון סוכנות האמנות, ואן ויסלינג ושות', והחליט להפוך את המזרח לנושא העיקרי שלו. מאוחר יותר, הוא ערך מסעות נוספים למרוקו, אלג'יריה, מצרים, הודו, ציילון ואיי הודו המזרחית ההולנדית, שרטט ואסף פריטים עבור ואן ויסלינג. הוא גם עבד כמאייר בכתב עת ספרותי והשתתף מטעמו בהכתרת הצאר ניקולאי השני.

ב-1894 זכה במדליה בתערוכה העולמית באנטוורפן. הוא קיבל את הגראנד פרי בתערוכה העולמית (1900).

ב-1902 התחתן עם הציירת ג'ו סטומפף, שהייתה אחת מקבוצת נשים אמניות - "אמסטרדם יופארס" . לאחר מכן הוא הופיע בתערוכת הרכישה של לואיזיאנה. הוא המשיך להציג באופן קבוע ברחבי אירופה וצפון אמריקה.

בשנת 1900 הוא זכה בתואר האצולה - רידר, במסדר אורנג'-נסאו. שש שנים לאחר מכן, הוא הועלה לדרגת קצין על תרומתו לחגיגות לכבוד רמברנדט. בשנת 1911, מלך בלגיה אלברט הראשון העניק לו את מסדר הכתר, ובשנת 1927 הוא קיבל תואר במסדר האריה ההולנדי. ב-1930 הפך לחבר כבוד במועדון סנפלדר.^[3]

בשנת 1932 הוא מת משבץ מוחי. רחוב נקרא על שמו באמסטרדם בשכונה שבה הרחובות מוקדשים לציירים הולנדים מהמאה ה-19 וה-20 .

בשנת 1996 הוקמה קרן שמטרתה להעלות את המודעות ליצירותיו ולעשות מחקר נוסף על מקורות ציוריו.