מרים וינברגר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מרים (מירי) וינברגר (נולדה ב-20 באוגוסט 1954, כ"א באב ה'תשי"ד) היא מומחית ברפואה פנימית ומחלות זיהומיות. מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות ומנהלת מרפאת מטיילים במרכז הרפואי שמיר (לשעבר אסף הרופא), לשעבר יושבת ראש האיגוד למחלות זיהומיות וחוקרת בתחום האפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות, בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב שם היא מכהנת כפרופסור חבר.
ביוגרפיה
וינברגר נולדה וגדלה בירושלים. הוריה הם שורדי שואה. אביה פאול דוד וינברגר היה מתווך נדל"ן, ואימה חוה וינברגר הייתה מורה בבית ספר יבנה-חולות. כשהייתה בת 7 בערך עברה להתגורר עם משפחתה בראשון לציון. למדה בבית הספר התיכון הגימנסיה הריאלית בראשון לציון במגמה המתמטית-פיזיקלית אותה סיימה בהצטיינות יתרה ואף יצאה ב-1972 לבריטניה במסגרת משלחת נוער שוחר מדע מטעם מכון ויצמן למדע[1].
שירתה בצה"ל בחיל הלוגיסטיקה. בשנת 1974 החלה וינברגר בלימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1984 החלה להתמחות בלימודי רפואה פנימית וקיבלה את הסמכתה כמומחית למחלות פנימיות[2] בשנת 1988. לאחר מכן החלה וינברגר את ההתמחות שלה במחלות זיהומיות בהמכונים הלאומיים לבריאות שבמדינת מרילנד בארצות הברית, מפני שבתקופה זו לא היה ניתן להתמחות בתחום מחלות זיהומיות במדינת ישראל. בשנת 1992 היא קיבלה את הסמכתה כמומחית למחלות זיהומיות. בשנת 2015 קיבלה תואר פרופסור מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2019 מרים סיימה בהצלחה שתי תעודות נוספות של Talkmaster ותעודה נוספת של כתיבת חוות דעת רפואית משפטית[3]. בשנת 2021 הופיעה ברשימת הרופאים הכי טובים של מגזין פורבס ישראל[4].
קריירה בתחום הרפואה
בשנת 1991 היא שבה לישראל ועבדה בבית החולים הדסה עין כרם כרופאה יועצת מומחית למחלות זיהומיות.
בשנת 1995 עברה לפתח תקווה והחלה לעבוד במרכז רפואי רבין כיועצת בכירה למחלות זיהומיות. לאחר מספר שנים עבדה כראש השירות לזיהומים באנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת[5]. בשנת 2005 החלה לנהל את היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שמיר (אז אסף הרופא)[6]. בשנת 2010 ייסדה את מרפאת המטיילים במרכז הרפואי שמיר וכיום היא מנהלת את המרפאה.
קריירה ומחקר בתחום המחלות הזיהומיות
וינברגר היא חוקרת בתחום האפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות, בדגש על מחלות המועברות באוכל ומבעלי החיים ובנוסף שותפה לסגל האקדמי הקליני ברפואה פנימית בבית הספר ללימודי המשך ברפואה, בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב[7].
וינברגר כתבה והייתה שותפה לכתיבה של למעלה מ-80 מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת בביקורת עמיתים. המחקר פורץ הדרך שלה התפרסם בשנת 2000, בנושא של נגיף מערב הנילוס. היא הייתה בין הראשונים שאפיינו את הנגיף וגורמי הסיכון שלו. הזיהומים שהיא חקרה באופן מיוחד היו סלמונלה והקמפילובקטר.
בנוסף וינברגר מתמקדת במחקרה בזיהום נוזוקומי ועמידות לאנטיביוטיקה.
בתחום מחלות המועברות באוכל חקרה בין היתר מגמות, סיכונים, אוכלוסיות בסיכון, השפעה עונתית, השפעת שינויי אקלים, אפידמיולוגיה מולקולרית ועוד. בתחום מחלות המועברות מבעלי חיים היא חקרה: מגמות, אפימדיולוגיה, גורמי סיכון, תוצאות ורפואת מטיילים.
מחקר בתחום הסלמונלה
במסגרת עבודתה בבית החולים אסף הרופא הובילה צוות מחקר בתחום הסלמונלה שבדק הבדלים משמעותיים בשיעורי החולים באזורים שונים בישראל. במסגרת מחקרה נמצא כי שיעורי התחלואה גבוהים בעיקר באזורים המאופיינים באוכלוסייה עירונית ונמוכים משמעותית באזור צפון ישראל המתאפיין באוכלוסייה כפרית.
ממחקריה עולים מספר הסברים אפשריים:
- קיימת נטייה באוכלוסייה הכפרית לאכול פחות במסעדות ולכן הם נדבקים פחות בסלמונלה.
- קיימת נטייה באזור צפון הארץ לרכוש מזונות במרכולים קטנים ולא בסופרמרקטים גדולים בניגוד לאוכלוסייה במרכז הארץ אשר מפחיתה את הסיכון לסלמונלה.
- הרמה הסוציו-אקונומית במרכז הארץ גבוהה יותר מאשר בצפון הארץ ולכן האוכלוסייה במרכז יכולה לקנות מזונות יקרים יותר כמו פירות ים שלא בושלו עד הסוף וחלב לא מפוסטר ממחלבות בוטיק וכדומה[8].
מחקרה בתחום הקמפילובקטר
במסגרת מחקריה בתחום מעלה וינברגר טענה שייתכן והחיידק מגיע ממזונות מן החי הנפוצים בישראל כמו בשר בקר ועוף. במחקריה נמצא שזן מסוג קמפילובקטר ג'ג'וני הוא הגורם השכיח לתחלואה בישראל, והוא התגלה בשיעור גבוה כגורם תחלואה בקרב תינוקות עד גיל שנתיים. כמו כן, התגלה במחקריה, שלחיידק הקמפילובקטר יש שיעור גבוה של עמידות לאנטיביוטיקה. המשמעות היא שלא ניתן כמעט ולהשתמש בסוגי האנטיביוטיקות היעילות הקיימות הניתנות לנטילת כדורים דרך הפה. עוד נמצא מניתוח העונתיות של זיהומי הקמפילובקטר, ששיא התחלואה הוא בקיץ ובאופן משמעותי בקרב תינוקות עד גיל שנתיים. ממצא זה מעלה הנחה כי ההדבקה של תינוקות עד גיל שנתיים היא מבני המשפחה המבוגרים יותר, אשר אצלם סימני המחלה קלים יותר, ולכן אינם מגיעים לבתי החולים[9].
קישורים חיצוניים
- מרים וינברגר, באתר האינטרנט של המרכז הרפואי שמיר
- הגדרת חיידק קדחת המעי על ידי מרים וינברגר, באתר האינטרנט של אינפומד
- הגדרת המחלה ספורוטריכוזיס על ידי מרים וינברגר, באתר האינטרנט של אינפומד
- הגדרת הפטרייה אלטרנריה על ידי מרים וינברגר, באתר האינטרנט של אינפומד
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , Fortnight in London.Rehovot, The Weizmann Institute of Science and Yad Chaim Weizmann, The Weizmann Institute of Science and Yad Chaim Weizmann, Israel., winter 1972/1973 - ^ וינברגר מרים ראשון לציון - משרד הבריאות, באתר www.doctorinfo.co.il
- ^ טוקמאסטר בית הספר לדיבור בפני קהל TalkMaster, באתר www.facebook.com
- ^ הגדולה והמפורטת ביותר: פורבס מפרסם את מהדורת הרופאים הטובים 2021, באתר Forbes Israel, 2021-09-19
- ^ משרד הבריאות מזהיר: קדחת הנילוס תחזור בקיץ - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2001-05-31
- ^ עובדי המחלקה\יחידה, באתר www.shamir.org
- ^ "נשים יכולות להצליח בהובלת מערכה מורכבת כזאת לא פחות טוב מגברים", באתר www.maariv.co.il
- ^ סלמונלה בעיר: שיעור החולים בערים גבוה משמעותית מביישובי הצפון, באתר Haaretz הארץ
- ^ Israel Science Foundation/הקרן הלאומית למדע, החיפוש אחר מקורותיו של גורם התחלואה השכיח ביותר בישראל, באתר isf.org.il
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרים וינברגר".
- בוגרות הגימנסיה הריאלית
- בוגרי הגימנסיה הריאלית
- בעלות תואר דוקטור לרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- בעלי תואר דוקטור לרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- רופאות ישראליות למחלות זיהומיות
- רופאים ישראלים למחלות זיהומיות
- רופאות פנימיות ישראליות
- רופאים פנימיים ישראלים
- דירקטוריות ישראליות
- דירקטורים ישראלים
- ישראליות שנולדו ב-1954
- ישראלים שנולדו ב-1954