מרים צנגן
מרים צנגן (6 באוגוסט 1929 – 15 בספטמבר 2015) הייתה רופאה ישראלית, יושבת ראש ההסתדרות הרפואית בישראל ויושבת ראש ארגון רופאי קופת-חולים של ההסתדרות הכללית (כיום שירותי בריאות כללית).
ביוגרפיה
מרים גרינה צנגן נולדה בהאג, הולנד, לאברהם ורבקה-ברכה סטריקובסקי.
בזמן מלחמת העולם השנייה הוסתרה אצל זוג נוצרים בכפר ביקברכן שבמזרח הולנד.[1]
בשנת 1955 קיבלה תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת ליידן שבהולנד. באותה שנה נישאה ועלתה למדינת ישראל, ובהמשך התמחתה ועבדה כרופאת משפחה במחוז דן.
בשנת 1980 נבחרה לתפקיד יו"ר ארגון רופאי קופת-חולים, ושימשה בתפקיד עד 1991.[2] בשנת 1983 התקיימה שביתת הרופאים הגדולה, במהלכה חתמה ד"ר צנגן על הסכם עם הנהלת קופת-חולים בעניין רופאי המרפאות של קופת-חולים. הסכם זה קבע לרופאי המרפאות ימי עבודה רצופים במקום ימי עבודה מפוצלים.[3]
בשנת 1989 מונתה לתפקיד יו"ר ההסתדרות הרפואית ה-11 ושימשה בתפקיד זה עד 1995. בתקופת כהונתה כיו"ר הר"י חל גל העלייה הגדול מברית המועצות, במסגרתו עלו לארץ רופאים רבים. עקב כך, מספר הרופאים המורשים בארץ עלה מ-14,400 בשנת 1989 ל-21,723 בשנת 1995, אז כ-30% מהרופאים המורשים בארץ היו עולים חדשים מגל עלייה זה.[4] תקופה זו לוותה במאבקים בין הר"י והממשלה בנוגע לתקנים לקליטת הרופאים החדשים ולהעלאות שכר, ובמהלכה נחתמו הסכמים קיבוציים בנושאים אלו.[5] בשנת 1995 25% מהרופאים המועסקים בישראל היו עולים מגל עלייה זה.[4]
בשנת 1990 ניהלה ד"ר צנגן שביתה של כלל רופאי הר"י במחאה על החלטת שר האוצר (דן מרידור) ושר הבריאות (אהוד אולמרט) להגיש תביעה משפטית נגד קופת חולים הכללית כדי לחייב אותה לבטל העלאות שכר לרופאים במתקניה.[6] בשנת 1994 התקיימה שביתה נוספת בת יממה בנוגע לשכר הבסיס של הרופאים, בסופה נחתם הסכם קיבוצי בנושא.[7]
בראשית שנות ה-90 ליוותה את תהליך החקיקה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנחקק ב-1994, והייתה נציגה מכוחו במועצת הבריאות.[8][9]
בשנת 1990, עקב כבילת אסירה ביטחונית במהלך לידה, פנתה ד"ר צנגן אל מפקד כלא השרון ואל ועד רופאי בית החולים מאיר, וכתבה כי "רופא שביצע לידה בתנאים כאלו, פעל בניגוד לכללי האתיקה של הרופאים, שהם אוניברסליים".[10] עקב כך האסירה שוחררה מכבליה. בעקבות המקרה שירות בתי-הסוהר תיקן את פקודות הנציבות בנושא.[10] בשנת 1993 נחשף קיומו של טופס רפואי שהורה לרופא מתקן מעצר להעריך בפני החוקרים במתקן האם אסיר כשיר רפואית לכבילה, לכיסוי ראש ועיניים ולעמידה ממושכת במהלך החקירות. עקב כך כתבה ד"ר צנגן לראש הממשלה דאז יצחק רבין שהדבר מהווה השתתפות בעינויים והפרה בוטה של כללי האתיקה הרפואיים, ולכן הר"י תאסור על הרופאים למלא את הטופס. רבין השיב כי הטופס נכנס לשימוש בטעות וכעת מוצא משימוש.[11]
לאחר תום כהונתה כיו"ר הר"י ניהלה מרפאה לרפואת משפחה ברמת גן עד 2003. בנוסף, שימשה כרופאה בפנימיית סמינר אור החיים לבנות בבני ברק עד שנת 2015. ד"ר צנגן הלכה לעולמה ב-15 בספטמבר 2015, בת 86 הייתה במותה. היא הובאה לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[12]
למרים צנגן ארבעה ילדים: שמואל ודוד צנגן הם רופאי ילדים, אברהם צנגן הוא חוקר מוח, והדסה צנגן היא עורכת דין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מאגר נתונים של חסידי אומות העולם, יד ושם
- ^ מעריב, 15.5.80
- ^ מעריב, 27.5.83
- ^ 4.0 4.1 דו"ח כח אדם במקצועות הבריאות 2013, עמ' 27, 29, 186
- ^ פרדוקס, צבי זוסמן ודן זכאי, 1997
- ^ הארץ, מאי 1990
- ^ אתר הר"י, שביתות רופאים בישראל 1976-2000
- ^ הודעה בדבר הרכב מועצת הבריאות, י"פ 4272 מ-5 בינואר 1994
- ^ אות יקיר הר"י, באתר הר"י
- ^ 10.0 10.1 נעם לובל ואח', רפואה באזיקים, יוני 2003
- ^ דו"ח משמר זכויות האדם, 1994
- ^ המצבה ומקום הקבר של מרים גרינה צנגן, באתר "פרויקט גלעד"
