אברהם צנגן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אברהם (בומי) צנגן (נולד ב-1969) הוא חוקר מוח ישראלי, העוסק בהשפעה של גרייה אלקטרומגנטית על מערכת הגמול המוחית. צנגן הוא פרופסור מן המניין, ראש המעבדה למוח והתנהגות וראש תוכנית לימודי המוח 'פסיכוביולוגיה' של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ביוגרפיה
צעירות ומשפחה
אברהם צנגן נולד וגדל ברמת גן, בן לניצולי שואה שעלו מהולנד בשנת 1955. אמו, ד"ר מרים צנגן, הייתה רופאה, יושבת ראש ההסתדרות הרפואית בישראל ויושבת ראש ארגון רופאי קופת-חולים של ההסתדרות הכללית;[1] אביו, מנחם צנגן, היה פרופסור לכימיה.
צנגן למד פרמקולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית במסגרת תואר ראשון, והמשיך לתארים מתקדמים בחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף מכון ויצמן למדע. נושא הדיסרטציה: "היבטים פסיכופיזיולוגיים בפעילותן של תרופות נוגדות דיכאון". בשנים 2000–2003 התמחה בפוסט-דוקטורט במכון הלאומי לבריאות (NIH), מרילנד, ארצות הברית, בשני נושאים: האחד, אופיואידים וקנבינואידים במערכת הגמול המוחית והשני, טכנולוגיית גרייה אלקטרומגנטית של מערכת הגמול המוחית. [2]
אברהם צנגן מתגורר בירושלים, נשוי לרחל, רופאת נשים ולהם שישה ילדים. [1]
קריירה מדעית
צנגן חוקר שינויים ברשתות עצביות במערכת הגמול המוחית, בשלושה תחומים עיקריים בהם היא נפגעת: 1. דיכאון, 2. התמכרויות. 3. הפרעת קשב וריכוז. הוא חוקר השפעות של גירוי אלקטרומגנטי במערכת הגמול המוחית במסגרת מחקר בסיסי במודלים של בעלי חיים (חולדות) ובבני אדם, וכן ישומים קליניים של גריה אלקטרומגנטית בחולים. [2]
במהלך מחקריו במסגרת הפוסט-דוקטורט בארצות הברית, צנגן בשיתוף עם גיסו, הפיזיקאי ד"ר יפתח רוט היו חלק מקבוצה שהמציאה קסדה המכילה סליל אלקטרומגנטי הקרוי "H coil"; הסליל מאפשר גרייה אלקטרומגנטית מוחית עמוקה DTMS (Deep Transcranial Magnetic Stimulation), שאינה פולשנית. [3] [4] [5] המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) רשמו בשנת 2002 את ה"H coil" אשר פותח על ידי צנגן ושאר חברי הקבוצה כפטנט. בהמשך, פיתוחים נוספים של הפטנט נרשמו על ידי מכון ויצמן אליו הצטרף צנגן כראש מעבדה לאחר שובו מהפוסט-דוקטורט ב-NIH. בשנת 2003 הוענק רישיון לשימוש בפטנט של ה-NIH לחברת המכשור הרפואי הישראלית "בריינסוויי", שקמה באותה שנה. צנגן היה ממייסדיה ומשמש היום כיועץ מדעי שלה. [1]
במעבדה שהקים בשנת 2003 במכון ויצמן למדע, המשיך צנגן במחקריו בתחום השפעות גריה אלקטרומגנטית על רשתות עצביות במערכת הגמול המוחית הן במודלים של בעלי חיים והן בבני אדם. צנגן התמנה לפרופסור חבר במכון ויצמן בשנת 2010, ובשנת 2012 עבר לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שם הקים את המעבדה לגריה מוחית והתנהגות, בה הוא ממשיך את מחקריו במודלים בבעלי חיים ובבני אדם, ובוחן ישומים קליניים של גריה אלקטרומגנטית עמוקה. מאז הצטרפותו של צנגן לאוניברסיטת בן-גוריון בשנת 2012, הוא מנהל את תוכנית לימודי המוח "פסיכוביולוגיה", ובשנת 2015 התמנה לפרופסור מן המניין. [2]
צנגן ורוט פיתחו קסדות בהם סלילים אלקטרומגנטים שונים, המאפשרים גרייה באזורים שונים בעומק המוח. בשנת 2013 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) העניק אישור לקסדה שפיתחו לטיפול בדיכאון, [6] ב-2018 הוא העניק אישור לקסדה אחרת שפיתחו לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית. [7] הטיפול בקסדה שפותחה לטיפול בהתמכרויות נמצא בשלבי מחקר. בשנת 2020 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי גרסה נוספת של טכנולוגיה זו לטיפול בהתמכרות לסיגריות, בעקבות מחקר בינלאומי רחב שבוצע בהתוויתו של צנגן.[8] עד כה טופלו בקסדות השונות קרוב למאה אלף בני אדם ברחבי תבל.
עד לשנת 2020 פרסם צנגן מעל 150 מאמרים ופרקים בספרות המדעית בתחום חקר המוח וצוטט מעל 12,000 פעמים. [9]
פרסים והכרה
- 2007 - פרס חידושים עתידיים ברפואה בתחום בריאות הנפש ומדעי העצב, מטעם ארגון הרפואה העתידית באנגליה.[10]
- 2010 – פרס Sieratzki-Korczyn להישגים במדעי המוח, מטעם אוניברסיטת תל אביב.
- 2012 – פרס הנדסה רפואית, CME 2012, קוֹבֶּה, יפן.
- 2015 – פרס יולודן (Joludan) ליישום מדעי הטבע ברפואה, מטעם הטכניון.[11]
- 2019 - פרס סגן הנשיא ודיקן למו"פ למחקר יישומי פורץ דרך, להוקרת פעילות מחקרית יישומית מצטיינת.[12]
- צנגן קיבל מענקי מחקר מטעם המכונים הלאומיים לבריאות, ארצות הברית; European Horizon 2020 (אנ'), רשות החדשנות (ישראל), הקרן הלאומית למדע (ישראל) וקרן המדע הדו-לאומית ארצות-הברית-ישראל (אנ').
קישורים חיצוניים
- אתר המעבדה של אברהם צנגן
- מאמרים שעברו ביקורת עמיתים, באתר PubMed
- גירוי מגנטי בעומק המוח, באתר מוזיאון המדע בירושלים
- דוד רפ, הדרך המגנטית אל האושר. באתר הארץ, 8 בפברואר 2005
- אסתי אהרונוביץ', מבלבלים את המוח, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2006
- שירי חביב ולדהורן, פרופ' אברהם צנגן וד"ר יפתח רוט | מפתחי טכנולוגיה חדירה לא פולשנית למוח, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2010
- אילן גטניו, מנסים להיגמל מעישון? החוקרים מציעים מגנטים, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2013
- אברהם צנגן, בעקבות התהליכים המוחיים שבבסיס מחלת הדיכאון, באתר הקרן הלאומית למדע, 15 באוקטובר 2015
- אברהם צנגן, מחקר מיוחד של פרופ' אברהם צנגן מאוניברסיטת בן-גוריון קבע: שימוש מוגבר בסמארטפון יפגע בקשב של המשתמשים, בריאיון עם ירון לונדון, בתוכנית לונדון את קירשנבאום, ערוץ עשר, 12 בינואר 2017
- אברהם צנגן, I think therefore, הרצאה באוניברסיטת בר-אילן, בערוץ המכון למדע ותודעה המטרה אמת באתר יו טיוב, 5 ביוני 2018
- יעל (פרוינד) אברהם, קסדה לראש טוב, באתר מקור ראשון, 1 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 יעל (פרוינד) אברהם, קסדה לראש טוב, באתר מקור ראשון, 1 באפריל 2019
- ^ 2.0 2.1 2.2 קורות חיים, המעבדה של אברהם צנגן, אתר אוניברסיטת בן גוריון
- ^ Bersani, F.S.; Minichino, A.; Enticott, P.G.; Mazzarini, L.; Khan, N.; Antonacci, G.; Raccah, R.N.; Salviati, M.; Chiai e, R. Delle. "Deep transcranial magnetic stimulation as a treatment for psychiatric disorders: A comprehensive review". European Psychiatry. 28 (1): 30–39. PMID. Deep Transcranial Magnetic Stimulation as a Treatment for .
- ^ George, Mark S. (September 2003). "Stimulating the Brain". Scientific American. 289 (3): 66–73. doi. Stimulating the Brain
- ^ A Beautiful Magnetic Mind. Weizmann Weizmann Institute of Science Wonder Wander. 1 May 2005
- ^ משה גולן, בריינסווי קיבלה אישור FDA לשיווק הקסדה לטיפול בדיכאון בארה"ב, באתר גלובס, 9 בינואר 2013
- ^ בריינסוויי קיבלה את אישור ה-FDA לשיווק ומכירה של מערכת ה-Deep TMS לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), באתר TheMEDICAL, 20 באוגוסט 2018
- ^ בריינסוויי: אישור FDA למערכת גמילה מעישון; המניה מזנקת, באתר Bizportal, 24 באוגוסט 2020
- ^ אינדקס הציטוטים, באתר גוגל סְקוֹלַר
- ^ פרסים ומינויים, באתר מכון וייצמן, 1 בספטמבר 2007
- ^ Prof. Abraham Zangen wins Juludan Research Prize, באתר אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 28 ביולי 2015
- ^ פרס מחקר יישומי פורץ דרך לפרופ' אברהם צנגן, באתר אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 26 בנובמבר 2019
