מרקקה
מרקקה היא כלי קיבול שנועד לכך שירקו לתוכו, בעיקר טבק לעיסה. מרקקות משמשות גם ברפואת שיניים. בדרום-מזרח אסיה השתמשו במרקקות במשך מאות שנים. הן הופיעו בארצות הברית ובבריטניה בסביבות שנת 1840.
מרקקות בארץ ישראל
בארץ ישראל הותקנו מרקקות בכניסה למבני ממשל בתקופת המנדט הבריטי, וזאת לאור הנוהג המקומי, שהיה נפוץ עד שלהי תקופת המנדט, לירוק בכניסה למבנים אלה על מנת לנקות את הפה מאבק הרחובות. דוגמה למרקקה מעין זו מצויה בכניסה לבניין עיריית חיפה גם כיום.
מרקקות בארצות הברית
לקראת סוף המאה ה-19 היו מרקקות פריט נפוץ בבתי מרזח, מלונות, חנויות, בנקים, קרונות רכבת, ומקומות אחרים שבהם נהגו אנשים (בעיקר גברים) להתכנס. מרקקות יוצרו לרוב מפליז, אך גם מחומרים פשוטים כמו ברזל ועד זכוכית מעוצבת ופורצלן. במקומות מפוארים כמו מלונות פאר היו מרקקות מקושטות בהידור.
למרקקה יש תחתית שטוחה וכבדה, כדי למנוע התהפכות, עם שפה פנימית כדי להקשות עוד יותר על גלישת הרוק במקרה של התהפכות. ישנן מרקקות בעלות מכסה, אך רובן נטולות חלק זה. ישנן גם מרקקות בעלות פקק בתחתיתן, כדי להקל על הניקוז והניקוי.
השימוש במרקקות נחשב לשיפור בהרגלי הציבור ובבריאותו, שכן קודם לכן נהגו לירוק על הרצפה ועל המדרכות ברחובות. במקומות רבים נחקקו חוקים נגד יריקה בציבור שלא במרקקה. חקיקה זו עוררה התנגדות בשעתה, שכן היא נתפשה, בקרב חלק מהציבור, כפגיעה בזכויות הפרט. עם זאת, רוב הציבור האמריקאי תמך בשימוש במרקקות, ונערי הצופים ארגנו פעילויות לצביעת הודעות "DO NOT SPIT ON THE SIDEWALK" (לא לירוק על המדרכה) על מדרכות הערים. בשלט שיוצר בכמות גדולה והיה נפוץ בבתי מרזח רבים נכתב:
| אם אתה מצפה להתקבל כג'נטלמן | If you expect to rate as a gentleman |
| אל תירק על הרצפה | Do not expectorate on the floor |
מרקקות היו שימושיות במיוחד לאנשים שסבלו משחפת, אשר פלטו ליחה בעת השיעול. במרקקות ציבוריות נהגו לשים לפעמים תמיסות חומר מחטא כמו פנול כדי למנוע התפרצות מחלות. בתחילת המאה העשרים המליצו רופאים לחולי שחפת לשאת עמם "מרקקת כיס" ולא להשתמש במרקקות ציבוריות. היו אלו צנצנות בעלות מכסה הדוק אשר החולים יכלו לקחת לכל מקום. ישנם חולי שחפת אשר משתמשים במרקקות אישיות כאלו גם כיום.
לאחר מגפת השפעת הספרדית של 1918, פחת הנוהג של יריקה בפומבי, הן בשל מודעות גוברת להיגיינה והן מסיבות של נימוסין בציבור. גומי לעיסה החליף את הטבק כחומר הלעיסה הנפוץ בקרב צעירים. סיגריות נחשבו היגייניות יותר מאשר טבק הלעיסה. מרקקות היו עדיין נפוצות בסוף שנות השלושים, אולם רובן נעלמו עם מסעי איסוף המתכות בזמן מלחמת העולם השנייה.
מרקקות בחברה הסינית
בסין בזמן שושלת צ'ינג הייתה מונחת לפני הקיסר מרקקה עשויה זהב בטקסים רשמיים. לאחר הקמת הרפובליקה העממית הסינית בשנת 1949 נפוצו מרקקות בכל קרן רחוב, כמו גם בבתים. היצור ההמוני של מרקקות היה חלק מניסיון לחנך את הציבור הסיני לא לירוק על הרצפה - מנהג שהיה נפוץ בקרב הסינים. המרקקות הסיניות היו עשויות מפורצלן לבן, ולעיתים קושטו מבחוץ במוטיבים סיניים. מרקקות היו בשימוש בטקסים רשמיים, גם על ידי מנהיגי סין; אולם הנוהג היה לשנינה בתקשורת העולמית, והמרקקות נעלמו גם מנוף סין לקראת סוף שנות השמונים.
מרקקות בימינו
מרקקות הן מראה נדיר כיום. הן עדיין משמשות ייננים הטועמים יין, אשר טועמים לגימה קטנה ויורקים אותה למרקקה המלאה בנסורת, כדי למנוע שכרות. גם טועמי קפה ותה מקצועיים משתמשים במרקקות. רופאי שיניים מספקים מרקקות למטופלים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מרקקה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרקקה |
