משה גאלנטי (רב שבתאי)
רבי משה גאלנטי היה חכם יהודי פעיל בולט בתנועה השבתאית.
ביוגרפיה
על פי הידוע, עם שבתאי צבי יצאו מחלב לאיזמיר ארבעה חכמים, ובהם החכם משה גאלנטי ודניאל פינטו, ועוד שני יהודים שאינם מזוהים בשמם. לאחר ששבתאי צבי עזב את חלב ועבר לאיזמיר, המשיכה המשלחת בדרכה לעזה, במטרה לראות מקרוב את נתן הנביא, נביאו של שבתאי צבי. משם נסעו החברים לאיזמיר, שם פגשו את שבתאי צבי עצמו, שהגיע לעיר זמן קצר לפניהם, בחודש ספטמבר 1665.[1] באירוע הכתרה הוכרז גלאנטי כ"מלך יהושפט" במסגרת אווירת ההתלהבות השבתאית.[2] גאלנטי היה בין הבודדים שליוו את שבתאי צבי בנסיעתו מאיזמיר לקושטא.[3]
באגרת מחלב מתוארים 24 נביאים וביניהם נמנה גלאנטי "שהלך שליח מארץ ישראל".[4] גלאנטי נמנה ברשימות שונות יחד עם חכמי חלב.[5] שמו מובלע בתוך רשימות ולא ניתן לו דגש מיוחד.[6]
במחקר ההיסטורי עלתה מחלוקת באשר לזהותו של משה גאלנטי המוזכר בהקשר זה. האם מדובר בר' משה גאלנטי 'הראשון לציון' (שנודע בכינוי: הרב המג"ן), או בחכם אחר בשם זה, שפעל בחלב. גרשום שלום, יעקב ברנאי[7] ואחרים טענו שמדובר באדם אחד ואילו מאיר בניהו טען שאלו היו שני אנשים,[8] בספר אחר של שלום הוא מסכים עם עמדת בניהו.[2]
תעודה מארכיון בית המשפט המוסלמי בירושלים, מיום 4 באוקטובר 1671, מזכירה את משה בן שמואל גאלנטי כאחד מפרנסי העדה הספרדית בעיר. בעקבות ממצא זה טוענת אלישבע בן־שמעון פיקאלי, שבירושלים פעלו למעשה שני אישים שונים בשם משה גאלנטי.[9] לאה בורנשטיין מקובצקי ראתה בממצא מסקנה מוחלטת וסיכום הדיון.[10]
מסקנה זו מתאוששת על ידי עדותו של ר' משה בן חביב, ששמע מפי ר' אברהם יצחקי, כי הרב המג"ן עצמו העיד שבתחילה לא ביזה את שבתאי צבי ואף נמנע מלהחרימו, אף שלא האמין במשיחיותו. ואולם, לאחר שראה מכתב ששלח שבתאי צבי לירושלים ובו כתב על עצמו "האל", החל הרב המג"ן לקללו יום־יום.[11][12] החיד"א מתאר את פועלו בנושא זה כ"גזירת המג"ן".[13]
הערות שוליים
- ↑ תיאודור קונן, ציפיות שווא של היהודים כפי שהתגלו בדמותו של שבתי צבי, תרגום מהולנדית, ירושלים תשנ"ח, עמ' 42
- ^ 2.0 2.1 גרשום שלום, שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, א-ב, תל אביב תשי"ז, עמ' 310
- ↑ גרשום שלום, שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, א-ב, תל אביב תשי"ז, עמ' 352
- ↑ גרשום שלום, צמיחת קרן בן דוד, תרביץ, לב, תשכ"ג, עמ' 73-72.
- ↑ גרשום שלום, רשימות מאיטליה על התנועה השבתאית בשנת תכ"ו, ציון, י, תש"ה, עמ' 64
- ↑ ברוך מאריצו, זכרון לבני ישראל, בתוך: אהרן פריימן, עניני שבתי צבי, ברלין תרע"ג, עמ' 49-50
- ↑ יעקב ברנאי, "לתולדות השבתאות ומקומה בחיי היהודים באימפריה העות'מאנית", פעמים 3 (תש"ם), עמ' 67-59
- ↑ מאיר בניהו, מעמדה של התנועה השבתאית בירושלים, ספר היובל לכבוד שלום בארון, חלק עברי, ירושלים תשל"ה, עמ' מא-ע, באתר אוצר החכמה
- ↑ א' כהן וא' בן שמעון פיקאלי, יהודים בבית המשפט המוסלמי - חברה כלכלה וארגון קהילתי בירושלים העותמאנית, המאה השבע עשרה, א-ב, ירושלים תשע"א, עמ' 43-45
- ↑ לאה בורנשטיין מקובצקי, שבתאים ושבתאות בקהילת חלב – מקורות וגילויים חדשים, יהודי סוריה, רמת גן 2015, עמ' 15–131, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
- ↑ גרשום שלום, שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, א-ב, תל אביב תשי"ז, עמ' 200, 290
- ↑ רבי יעקב עמדן, תורת הקנאות, אלטונה תקי"ב, כה-כו
- ↑ זכרון מעשיות ונסים, סי' 321, ספר החיד"א, ירושלים תשי"ט, עמ' פד.
משה גאלנטי (רב שבתאי)42661284Q138013649