משה חי אהרוני
הרב משה חי אהרוני (תרנ"ו - י"ג תשרי תשי"ח, 1957-1896) היה רב, סופר ומתרגם, איש ציבור ופעיל ציוני בקהילה היהודית בכרמאנשאה שבכורדיסטאן האיראנית.
נולד בשנת 1896 למרים וליצחק אשר היו בתהליך עלייה מיזד לארץ ישראל ושהתמקמו בכרמאנשאה. בשנת 1904 היה אהרוני לאחד התלמידים הראשונים שלמדו בבית הספר של "כל ישראל חברים" בעיר. בצעירותו הוסמך לרבנות והפך למקורב למנהיג המקומי, הרב הרופא חכים אגא ג'אן. במקביל לעיסוק בתורה, אהרוני התפרנס ממסחר סיטונאי ובניהול חשבונות. בשלב מסוים אף עבדו תחתיו כעשרות עובדים. למד ושלט בשפות רבות, ובהן פרסית, ערבית, אנגלית, צרפתית וגרמנית. השכלתו כללה גם זיקה ציונית, והוא היה מנוי לשבועון העולם של ההסתדרות הציונית העולמית. הוא אף החל לעסוק בהנהגה ציבורית ודתית, והוביל את וועד הקהילה היהודית בעיר. בשנת 1934 פורסם בירושלים ספר הדרשות שלו "פרדס הדת".[1]
בשנת 1922 התחתן עם מאהי חכימזאדה, צאצאית למשפחת אנוסי משהד.
ב-9 בינואר 1953 עלה לארץ והתיישב עם משפחתו בתל אביב-יפו ובחולון. בשנותיו האחרונות היה פעיל בקהילת עולי פרס, אך התקשה למצוא פרנסה. במקביל, עבד על כתיבת מילון עברי-פרסי אך לא זכה לסיים את כתיבת המילון. הוא נפטר בשנת 1957, ונקבר בבית העלמין קריית שאול שבתל אביב.[2]
הארכיון האישי של אהרוני כולל כתבי יד, תצלומים אישיים וקהילתיים, מפת הקהילה, פנקסים וכתובות, ומכתבים אישיים. הארכיון שמור בספרייה הלאומית.[3]
הערות שוליים
- ^ חכם משה חי כהן יזדי אהרוני: החכם היומי, באתר www.hyomi.org.il
- ^ קורות חייו של משה חי כהן-יזדי, באתר כרמאנשאה
- ^ ארכיון משה חי כהן יזדי אהרוני | פריט NNL_ARCHIVE_AL990044015400205171 | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
