משה סלומון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משה סלומון (שלמון) (חוסט תקצ"ה (1835) – טוורדושין 1912) – רב בקהילת טוורדושין באימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בסלובקיה) מחבר והוגה דעות.

חייו

נולד בעיר חוסט באזור זקרפטיה – אז בחלק ההונגרי של האימפריה האוסטרו הונגרית. קיבל חינוך אורתודוקסי. למד אצל הרבנים ר' יעקב קטינא מחוסט, ר' אשר אנשיל יונגרייז מצ'נגר, ר' מנחם א"ש מאונגוואר ואחרים.

בסוכות תרכ"ז (1866) החל לכהן כרבה של הקהילה הקטנה בטוורדשין. הרב סלומון כתב מספר קונטרסים שהכתוב בהם עורר את זעמם של הרבנים האורתודוקסים של הונגריה. בחלק מחיבוריו המאוחרים הוא כותב מכתבי תשובה לרבנים שכתבו לו ובהם ענה על טענות שעלו כלפיו. ביו השאר כתב בספרו "נתיב משה – מאמר מחקרי על משפט הנשים באמונה" על החובה לשתף את הנשים בחיי הדת, וזאת על מנת למנוע מהם להתקרב לנצרות שבה יש יותר שוויון לנשים בחיים הדתיים.

במהלך השנים הקהילה שעמד בראשה ראתה עצמה שייכת ליהדות הניאולוגית והוא עצמו מקדיש אחד מחיבוריו לרב משה בלוך – מנהלו הראשון של בית המדרש לרבנים בבודפשט, מוסד שהיה ניאולוגי מעיקרו.

שימש ברבנות הקהילה עד פטירתו ב-1912.

חיבוריו

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35399738משה סלומון