הכנסת העשרים וחמש

הכנסת העשרים וחמש

מדינה
גוף פרלמנטרי	הכנסת
ממשלות	ממשלת ישראל השלושים ושבע
תקופת כהונה	15 בנובמבר 2022 – מכהנת (3 שנים)
מערכת בחירות	1 בנובמבר 2022
הנהגה
יושב ראש הכנסת	יריב לוין, הליכוד (13 עד 29 בדצמבר 2022) אמיר אוחנה, הליכוד (החל מ-29 בדצמבר 2022)
ראש הממשלה	בנימין נתניהו, הליכוד
יו"ר הקואליציה	אופיר כץ, הליכוד
ראש האופוזיציה	יאיר לפיד, יש עתיד
מרכז האופוזיציה	מירב בן ארי, יש עתיד
הרכב
סיעות הקואליציה	מספר חברי הקואליציה – 60   הליכוד (32)   ש"ס (11)   הציונות הדתית (7)   עוצמה יהודית (6)   הימין הממלכתי (4)
מספר חברי הקואליציה	60 / 120
סיעות האופוזיציה	מספר חברי האופוזיציה - 60   יש עתיד (24)   כחול לבן - המחנה הממלכתי (8)   יהדות התורה (7)   ישראל ביתנו (6)   רע"מ (5)   חד"ש-תע"ל (5)   העבודה (4)   נעם (1)
מספר חברי האופוזיציה	60 / 120
מפלגת השלטון	הליכוד
אתר אינטרנט
https://main.knesset.gov.il
→ הכנסת העשרים וארבע הכנסת העשרים ושש ←

הכנסת העשרים וחמש היא הכנסת המכהנת, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, והושבעה ב-15 בנובמבר, כ"א בחשוון. כנסת זו צפויה לכהן עד לכינוס הכנסת העשרים ושש שתיבחר בבחירות העתידות להתקיים ב-27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז.

יושב ראש הכנסת הוא חבר הכנסת אמיר אוחנה מסיעת הליכוד.

חלוקת המושבים

ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים וחמש

סיעות הכנסת לאחר פיצולים ומיזוגים

גושים פוליטיים

• גוש הימין: הליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ישראל ביתנו, הימין הממלכתי, נעם – 56 מושבים
• גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 18 מושבים
• גוש המרכז: יש עתיד, כחול לבן - המחנה הממלכתי – 32 מושבים
• גוש השמאל: העבודה – 4 מושבים
• גוש הערבים: חד"ש-תע"ל, רע"ם – 10 מושבים

חברי הכנסת

חברי הכנסת המכהנים מודגשים:

הליכוד 32 חברים		בנימין נתניהו, יריב לוין, אלי כהן, יואב גלנט, דוד אמסלם, אמיר אוחנה, יואב קיש, ניר ברקת, מירי רגב, מיקי זוהר, אבי דיכטר, ישראל כ"ץ, שלמה קרעי, עמיחי שיקלי, דני דנון, עידית סילמן, דוד ביטן, יולי אדלשטיין, אליהו רביבו, גלית דיסטל-אטבריאן, ניסים ואטורי, שלום דנינו, חיים כץ, אופיר אקוניס, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אליהו דלל, גילה גמליאל, אופיר כץ, מאי גולן, דן אילוז, אריאל קלנר, אתי עטייה, עמית הלוי, צגה מלקו, אושר שקלים, קטי שטרית, משה פסל, ששון גואטה, אביחי בוארון, עפיף עבד
יש עתיד 24 חברים		יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ, בועז טופורובסקי, מיכל שיר, יוראי להב-הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבורה ביטון, משה טור-פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי מירון, ירון לוי, עדי עזוז
ש"ס 11 חברים		אריה דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, יוסי טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימיון מושיאשוילי
כחול לבן - המחנה הממלכתי 8 חברים		בני גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש-הכהן, אלון שוסטר, איתן גינזבורג, יעל רון בן משה
הציונות הדתית 7 חברים		בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר, אורית סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר, אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
יהדות התורה 7 חברים		יצחק גולדקנופף, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס, משה רוט, אליהו ברוכי
עוצמה יהודית 6 חברים		איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, עמיחי אליהו, צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך, יצחק קרויזר
ישראל ביתנו 6 חברים		אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר
רע"מ 5 חברים		מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה, אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת
חד"ש תע"ל 5 חברים		איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה, סמיר בן סעיד
הימין הממלכתי 4 חברים		גדעון סער, יפעת שאשא-ביטון, זאב אלקין, שרן השכל, מישל בוסקילה, אכרם חסון
העבודה 4 חברים		מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן
נעם חבר אחד		אבי מעוז
סיעת יחיד		עידן רול

חילופים

תאריך	סיעה		חבר הכנסת היוצא	סיבת סיום הכהונה	חבר הכנסת הנכנס
1 בינואר 2023		עוצמה יהודית	עמיחי אליהו	הפסקת חברות בכנסת במסגרת החוק הנורווגי	יצחק קרויזר
3 בינואר 2023		ש"ס	יואב בן צור		יונתן מישרקי
6 בינואר 2023		הליכוד	מיקי זוהר		דן אילוז
			חיים כץ		אריאל קלנר
		יהדות התורה	יצחק גולדקנופף		יצחק פינדרוס
7 בינואר 2023		הליכוד	עידית סילמן		אתי עטייה
17 בינואר 2023			עמיחי שיקלי		עמית הלוי
25 בינואר 2023		יהדות התורה	מאיר פרוש		משה רוט
			אורי מקלב		אליהו ברוכי
1 בפברואר 2023		יש עתיד	יואל רזבוזוב	פרישה מהחיים הפוליטיים	שלי מירון
2 בפברואר 2023		ש"ס	יעקב מרגי	הפסקת חברות בכנסת במסגרת החוק הנורווגי	ארז מלול
			חיים ביטון		סימון מושיאשוילי
7 בפברואר 2023		הציונות הדתית	בצלאל סמוטריץ'		צבי סוכות
10 בפברואר 2023		הליכוד	אופיר אקוניס		צגה מלקו
15 בפברואר 2023			אלי כהן		אושר שקלים
			מירי רגב		קטי שטרית
12 במרץ 2023			גלית דיסטל-אטבריאן		משה פסל
26 במרץ 2023			יואב קיש		ששון גואטה
31 במרץ 2023			דודי אמסלם		אביחי בוארון
1 באוגוסט 2023		יש עתיד	אורנה ברביבאי	התפטרות עקב ריצה בבחירות לעיריית תל אביב-יפו	ירון לוי
15 באוקטובר 2023		הליכוד	אביחי בוארון	חזרה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי	גלית דיסטל-אטבריאן
30 ביוני 2024			דני דנון	מינוי לשגריר ישראל באומות המאוחדות	אביחי בוארון
2 ביולי 2024		הימין הממלכתי	יפעת שאשא-ביטון	פרישה מהחיים הפוליטיים	מישל בוסקילה
3 בינואר 2025		הליכוד	יואב גלנט	התפטרות	עפיף עבד
21 בינואר 2025		הציונות הדתית/עוצמה יהודית	צבי סוכות	חזרה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי	עמיחי אליהו
6 באפריל 2025		עוצמה יהודית/הציונות הדתית	אלמוג כהן	הפסקת חברות בכנסת במסגרת החוק הנורווגי	צבי סוכות
15 ביוני 2025		יהדות התורה	אליהו ברוכי	חזרה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי	יצחק גולדקנופף
20 ביוני 2025		חד"ש-תע"ל	יוסף עטאונה	התפטרות במסגרת הסכם רוטציה	סמיר בן סעיד
1 ביולי 2025		יהדות התורה	יעקב טסלר	הפסקת חברות בכנסת במסגרת החוק הנורווגי	אליהו ברוכי
4 ביולי 2025		המחנה הממלכתי	גדי איזנקוט	התפטרות	איתן גינזבורג
8 ביולי 2025			מתן כהנא		יעל רון בן משה
10 ביולי 2025		הימין הממלכתי	גדעון סער	הפסקת חברות בכנסת במסגרת החוק הנורווגי	אכרם חסון
17 ביולי 2025		יהדות התורה	אליהו ברוכי	חזרה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי	אורי מקלב
			משה רוט		מאיר פרוש
			יצחק פינדרוס		יעקב טסלר
20 ביולי 2025		ש"ס	סימיון מושיאשוילי		יעקב מרגי
			ארז מלול		חיים ביטון
			אברהם בצלאל	התפטרות	ארז מלול
			ארז מלול	חזרה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי	יואב בן צור
13 באוגוסט 2025		סיעת יחיד/יש עתיד	עידן רול	פרישה מהחיים הפוליטיים	עדי עזוז

מאפייני חברי הכנסת

הבחירות לכנסת ה-25
     מפלגות הימין: 52 מושבים
     מפלגות החרדים: 18 מושבים
     מפלגות המרכז: 36 מושבים
     מפלגות השמאל: 4 מושבים
     מפלגות הערבים: 10 מושבים

חברי כנסת חדשים

לכנסת זו נבחרו 40 חברי כנסת שלא כיהנו בכנסות קודמות:

• הליכוד (14): אליהו רביבו, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אליהו דלל, דן אילוז, צגה מלקו, אושר שקלים, משה פסל, ששון גואטה, אביחי בוארון, עפיף עבד
• יש עתיד (6): מטי צרפתי הרכבי, דבורה ביטון, נאור שירי, שלי מירון, ירון לוי, עדי עזוז
• עוצמה יהודית (6): יצחק וסרלאוף, (אלמוג כהן), עמיחי אליהו, צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך, יצחק קרויזר
• ש"ס (4): (אברהם בצלאל), יונתן מישרקי, (ארז מלול), (סימון מושיאשוילי)
• הציונות הדתית (3): אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
• יהדות התורה (2): יצחק גולדקנופף, (משה רוט)
• רע"מ (2): וליד אל-הואשלה, יאסר חוג'יראת
• המחנה הממלכתי (1): (גדי איזנקוט)
• ישראל ביתנו (1): שרון ניר
• חד"ש-תע"ל (1): סמיר בן סעיד

בנוסף, נבחרו לכנסת העשרים וחמש 6 חברי כנסת שכיהנו בכנסת בעבר אך לא בכנסת העשרים וארבע:

• הליכוד (4): (דני דנון), ניסים ואטורי, אריאל קלנר, עמית הלוי
• הימין הממלכתי (1): אכרם חסון
• חד"ש-תע"ל (1): (יוסף עטאונה)

נשים

בכנסת זו מכהנות 31 נשים:

• יש עתיד (10): קארין אלהרר, מירב כהן, מירב בן ארי, מיכל שיר, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבורה ביטון, שלי מירון, עדי עזוז
• הליכוד (7): גלית דיסטל-אטבריאן, טלי גוטליב, גילה גמליאל, מאי גולן, אתי עטייה, צגה מלקו, קטי שטרית
• כחול לבן - המחנה הממלכתי (3): פנינה תמנו, אורית פרקש-הכהן, יעל רון בן משה
• העבודה (3): מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן
• הציונות הדתית (2): אורית סטרוק, מיכל וולדיגר
• ישראל ביתנו (2): יוליה מלינובסקי, שרון ניר
• עוצמה יהודית (1): לימור סון הר-מלך
• רע"מ (1): אימאן ח'טיב-יאסין
• חד"ש-תע"ל (1): עאידה תומא סלימאן
• הימין הממלכתי (1): שרן השכל

לא-יהודים

בכנסת זו מכהנים 12 חברי כנסת ערבים ודרוזים:

• רע"מ (5): מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה, אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת
• חד"ש-תע"ל (4): איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, סמיר בן סעיד
• הליכוד (1): עפיף עבד
• ישראל ביתנו (1): חמד עמאר
• הימין הממלכתי (1): אכרם חסון

מבחינת השתייכות עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:

• ערבים מוסלמים (7): מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה (בדואי), אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת (בדואי), אחמד טיבי, סמיר בן סעיד (בדואי)
• דרוזים (3): חמד עמאר, עפיף עבד, אכרם חסון
• ערבים חילונים (2): איימן עודה (חילוני ממשפחה מוסלמית-ערבית), עאידה תומא סלימאן (אתאיסטית ממשפחה נוצרית-ערבית)

זרמים דתיים בקרב חברי הכנסת היהודים

אורתודוקסים (46):

• דתיים-לאומיים (28):
  • הליכוד (10): שלמה קרעי, יולי אדלשטיין, אליהו רביבו, משה סעדה, ניסים ואטורי, דן אילוז, אריאל קלנר, עמית הלוי, קטי שטרית, אביחי בוארון
  • הציונות הדתית (7): אופיר סופר, אורית סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר, אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
  • עוצמה יהודית (4): איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, עמיחי אליהו, לימור סון הר-מלך
  • כחול לבן - המחנה הממלכתי (2): חילי טרופר, אורית פרקש-הכהן
  • יש עתיד (2): אלעזר שטרן, משה טור-פז
  • הימין הממלכתי (2): זאב אלקין, מישל בוסקילה
  • נעם (1): אבי מעוז
• חרדים (18):
  • ש"ס (11): אריה דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, יוסי טייב, יונתן מישרקי
  • יהדות התורה (7): יצחק גולדקנופף, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר

רפורמים (1):

• העבודה (1): גלעד קריב

בני ברוך (1):

• הליכוד (1): חנוך מילביצקי

יוצאי מערכת הביטחון

בכנסת זו מכהנים 5 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל:

• כחול לבן - המחנה הממלכתי (1): בני גנץ (רב-אלוף)
• הליכוד (1): מירי רגב (תת-אלוף)
• יש עתיד (1): אלעזר שטרן (אלוף)
• עוצמה יהודית (1): צביקה פוגל (תת-אלוף)
• ישראל ביתנו (1): שרון ניר (תת-אלוף)

בכנסת זו מכהנים 4 חברי כנסת שמילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:

• יש עתיד (3): רם בן ברק (סגן ראש "המוסד"); מיקי לוי ויואב סגלוביץ (ניצבים במשטרת ישראל)
• הליכוד (1): אבי דיכטר (ראש השב"כ)

ראשי רשויות מקומיות לשעבר

בכנסת זו מכהנים 11 חברים שכיהנו בעבר כראשי עיריות, מועצות או ועדות קרואות:

• כחול לבן - המחנה הממלכתי (3): מיכאל ביטון (ירוחם), אלון שוסטר (שער הנגב), איתן גינזבורג (רעננה)
• יש עתיד (2): מאיר כהן (דימונה), מטי צרפתי הרכבי (יואב)
• יהדות התורה (1): יעקב אשר (בני ברק)
• הליכוד (1): ניר ברקת (ירושלים)
• ש"ס (1): משה אבוטבול (בית שמש)
• עוצמה יהודית (1): צביקה פוגל (טובא-זנגרייה)
• רע"מ (1): יאסר חוג'יראת (ביר אל-מכסור)
• הימין הממלכתי (1): אכרם חסון (עיר הכרמל)

דוקטורים

בכנסת זו מכהנים 7 בעלי תואר דוקטור:

• חד"ש-תע"ל (3): אחמד טיבי (רפואה), עופר כסיף (פילוסופיה פוליטית), סמיר בן סעיד (ערבית)
• רע"ם (2): מנסור עבאס (רפואת שיניים), יאסר חוג'יראת (גנטיקה)
• הליכוד (1): שלמה קרעי (הנדסת תעשייה וניהול)
• יש עתיד (1): מטי צרפתי הרכבי (גנטיקה של צמחים)

תושבי יהודה ושומרון

בכנסת זו מכהנים 11 תושבי יהודה ושומרון:

• הציונות הדתית (4): שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אוהד טל, צבי סוכות
• עוצמה יהודית (2): איתמר בן גביר, לימור סון הר-מלך
• הליכוד (2): גלית דיסטל-אטבריאן, אביחי בוארון
• יש עתיד (1): משה טור-פז
• ישראל ביתנו (1): אביגדור ליברמן
• הימין הממלכתי (1): זאב אלקין

עורכי דין

בכנסת זו מכהנים 23 עורכי דין:

• הליכוד (7): יריב לוין, אמיר אוחנה, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, משה סעדה, דן אילוז, אביחי בוארון
• יש עתיד (4): קארין אלהרר, רון כץ, דבורה ביטון, עדי עזוז
• כחול לבן - המחנה הממלכתי (3): פנינה תמנו, אורית פרקש-הכהן, איתן גינזבורג
• הציונות הדתית (2): שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר
• העבודה (2): גלעד קריב, אפרת רייטן
• ש"ס (1): משה ארבל
• עוצמה יהודית (1): איתמר בן גביר
• ישראל ביתנו (1): יוליה מלינובסקי
• חד"ש-תע"ל (1): איימן עודה
• סיעת יחיד (1): (עידן רול)

עיתונאים ואנשי תקשורת

בכנסת זו מכהנים 10 אנשים ששימשו כעיתונאים ואנשי תקשורת:

• הליכוד (2): בועז ביסמוט, צגה מלקו
• יהדות התורה (2): משה גפני, ישראל אייכלר
• כחול לבן - המחנה הממלכתי (1): פנינה תמנו
• יש עתיד (1): יאיר לפיד
• ישראל ביתנו (1): יבגני סובה
• חד"ש-תע"ל (1): עאידה תומא סלימאן
• העבודה (1): מרב מיכאלי
• הציונות הדתית (1): צבי סוכות

עולים

בכנסת זו מכהנים 20 חברי כנסת שנולדו בחו"ל ועלו לישראל:

• הליכוד (5): דוד ביטן (מרוקו), יולי אדלשטיין (אוקראינה), דן אילוז (קנדה), צגה מלקו (אתיופיה), קטי שטרית (מרוקו)
• יש עתיד (5): מאיר כהן (מרוקו), ולדימיר בליאק (רוסיה), טטיאנה מזרסקי (ברית המועצות), משה טור-פז (ארצות הברית), סימון דוידסון (ליטא)
• ישראל ביתנו (3): אביגדור ליברמן (מולדובה), יבגני סובה (אוקראינה), יוליה מלינובסקי (אוקראינה)
• כחול לבן - המחנה הממלכתי (2): פנינה תמנו (אתיופיה), איתן גינזבורג (ארגנטינה)
• הימין הממלכתי (2): זאב אלקין (אוקראינה), שרן השכל (קנדה)
• ש"ס (2): אריה דרעי (מרוקו), יוסי טייב (צרפת)
• הציונות הדתית (1): משה סולומון (אתיופיה)
• חד"ש-תע"ל (1): סמיר בן סעיד (ירדן)

פילוגים, פרישות, מיזוגים ושינויי שמות בסיעות הכנסת

• ב-20 בנובמבר 2022 התפצלה סיעת הציונות הדתית ועוצמה יהודית לשלושת מרכיביה - הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם.
• ב-13 במרץ 2024 התפלגה סיעת הימין הממלכתי מסיעת המחנה הממלכתי.
• ב-14 בינואר 2025 פרש עידן רול והוכרז כפורש מסיעת יש עתיד ועבר לכהן כחבר כנסת יחיד.
• ב-7 ביולי 2025 אישרה ועדת הכנסת את החלפת שם סיעת 'המחנה הממלכתי' ל'כחול לבן - המחנה הממלכתי'.
• ב-13 באוגוסט 2025 פרש עידן רול מהכנסת ובכך סיעת יש עתיד חזרה להיות 24 מושבים וסיעת היחיד נעלמה.

כהונת הכנסת

הבחירות לכנסת העשרים וחמש נערכו ב-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, לאחר שהוקדמו בחוק לפיזור הכנסת שקיבלה הכנסת העשרים וארבע. עובדות אלה יצרו שתי פרשנויות אפשריות לגבי משך כהונת הכנסת העשרים וחמש ומועד הבחירות לכנסת העשרים ושש, אם בחירות אלה לא יוקדמו.

חוק יסוד: הכנסת, שחוקק לראשונה ב-1958, ותוקן מספר פעמים ברבות השנים, מכיל מספר סעיפים הנוגעים למשך כהונתה של כל כנסת ולמועד הבחירות לכנסת שלאחריה. סעיף 8 קובע כי משך כהונתה של הכנסת הוא ארבע שנים מיום היבחרה. סעיף 9 קובע את מועד הבחירות המדויק: יום ג' השלישי לחודש חשוון שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, וכאשר השנה העברית הקודמת לשנה זו הייתה מעוברת, המועד הוא יום ג' הראשון לחודש חשוון. סעיף 36 קובע כי,

החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה.

הבחירות לכנסת העשרים וחמש הן הבחירות הראשונות לכנסת מאז חקיקתו של חוק יסוד: הכנסת (ומאז קום המדינה), שהוקדמו ממועדן המקורי ואף על פי כן מתקיימות בחודש חשוון. יתרה מזאת, מועד הבחירות, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, יכול גם היה להיות מועדן המקורי של הבחירות, לו בשנה זו היו מסתיימות ארבע שנים לכהונת הכנסת הקודמת, שכן זהו בדיוק יום ג' הראשון בחודש חשוון שלאחר שנה מעוברת. אירוע תקדימי זה יצר עמימות חוקתית בנוגע למועד הבחירות המקורי החוקי לכנסת העשרים ושש. מחד, "גמר ארבע שנים מיום הבחירות" הוא ביום ז' בחשוון ה'תשפ"ז, אך מאידך, פרשנותו של הביטוי "חודש חשוון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים" הייתה נתונה למחלוקת משפטית.

פרשנות אחת טענה כי מדובר באותו חודש חשוון שבו מסתיימות ארבע שנים מלאות לכהונת הכנסת, והמילה "הקרוב" כוללת אף את החודש עצמו. על-פי פרשנות זו מועד הבחירות המקורי לכנסת העשרים ושש הוא ב-27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז, (יום ג' השלישי לחודש חשוון לאחר שנה שאינה מעוברת), ומשך כהונתה של הכנסת העשרים וחמש, אם לא יוקדמו הבחירות, יהיה כארבע שנים. אולם פרשנות אחרת גרסה כי המילה "הקרוב" לא מתייחסת לאותו חודש חשוון שבה מסתיימת כהונת הכנסת, ולכן על מועד הבחירות הבאות להיקבע בחודש חשוון שלאחריו, כלומר 9 בנובמבר 2027, ט' בחשוון ה'תשפ"ח (יום ג' הראשון לחודש חשוון לאחר שנה מעוברת); על-פי אפשרות זו, משכה המקורי של כהונת הכנסת יהיה כחמש שנים.

ב-20 באפריל 2023 פרסם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, את החלטתו, וקבע כי התאריך החוקי הוא 27 באוקטובר 2026, בחלוף כארבע שנים ממועד הבחירות הקודמות.

הכנסת העשרים וחמש הושבעה ב-15 בנובמבר 2022.

כנס הקיץ של המושב השני של הכנסת העשרים וחמש נקבע לתשעה שבועות בלבד והיה הקצר בתולדות המשכן.

פעולות עיקריות

בחירת בעלי תפקידים

• 13 בדצמבר 2022 – בחירתו של חבר הכנסת יריב לוין כיושב-ראש הכנסת, ברוב של 64 ח"כים בעדו, אל מול 45 ח"כים שהצביעו בעד ח"כ מירב בן ארי.
• 29 בדצמבר 2022 – בחירתו של חבר הכנסת אמיר אוחנה כיושב-ראש הכנסת, ברוב של 63 ח"כים בעד מול 5 ח"כים נגד.
• 29 בדצמבר 2022 – הבעת אמון בממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות בנימין נתניהו, ברוב של 63 ח"כים בעד מול 54 ח"כים נגד.

חקיקה בולטת

חוקי יסוד

• חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) – נחקק לקראת הקמתה של ממשלת ישראל השלושים ושבע. התיקון קובע כי אדם שנגזר עליו עונש מאסר על-תנאי יוכל להתמנות לשר מבלי שתהיה חובה שיו"ר ועדת הבחירות יקבע שלא מוטל עליו קלון. החוק זכה לכינוי "חוק דרעי" בשל העובדה שחקיקתו נועדה לאפשר לח"כ אריה דרעי, שהורשע בעבירות מס לעמוד בתנאי הכשירות לכהונת שר. במסגרת החוק נוספה גם האפשרות למנות שר נוסף במשרד.
• חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) – הרחבת "החוק הנורווגי": מתן אפשרות לעד שליש סיעה בסיעות בעלות 18 ח"כים ומעלה להתפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי".
• חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12) – ידוע בשם "חוק הנבצרות". התיקון קובע שהסמכות להכרזה על נבצרות ראש הממשלה תהיה רק של הממשלה באישור הכנסת, זאת אם ראש הממשלה לא מכריז עליה בעצמו. נקבע כי הנבצרות תוכרז אך ורק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית למלא את התפקיד. לאחר עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק, נפסק כי התיקון יעמוד בתוקף החל מהכנסת העשרים ושש.
• חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) – קביעה שבתי המשפט מנועים מלהשתמש בעילת הסבירות לשם ביקורת שיפוטית על החלטות של ממשלת ישראל ושריה. החוק הוא חלק מהרפורמה המשפטית בישראל. לאחר עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק, נפסל התיקון לחוק.
• חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3) – קביעת איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה אשר לא מאומנת למדינת ישראל.
• חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתכלול 4 נציגים מהקואליציה, 2 מהאופוזיציה ו-3 שופטים. בכך מוצאים נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה ומשקלם של נציגי הציבור גדל. התיקון יחול החל מתחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש .
• חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 13) – ביטול האפשרות להקמת ממשלת חילופים. התיקון יעמוד בתוקף החל מהכנסת העשרים ושש.

חקיקה בתחום המשטר והיחסים בין רשויות השלטון

• חוק הכנסת (תיקון מס' 51) – ביטול האפשרות של 4 ח"כים להתפלג מסיעתם מבלי להיחשב פורשים.
• חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 6) – שינוי אופן בחירת נציבות תלונות הציבור על שופטים כך שייבחר על-ידי ועדה בראשות שר המשפטים המורכבת מ-3 נציגים לקואליציה, דיין ו-3 נציגים מקצועיים בלתי תלויים.

מטה רשת "אל-ג'זירה" שבדוחא, קטאר ב-2008 (המטה הורחב מאז וכיום כולל מבנים נוספים)

צבא וביטחון

• חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) – ביטול איסור השהייה בשטחים בצפון השומרון, שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות. בנוסף, התיקון משנה את שם החוק ל"חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה".
• חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) – מתן זכאות לכבאים וסוהרים שנפטרו בעת מילוי תפקידם להיקבר בבית קברות צבאי.

מאבק בטרור

• חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) – איסור על צריכה שיטתית וממושכת, של תכנים הכוללים קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי הטרור וכו'. העונש של מי שעובר עבירה זו הוא שנת מאסר. החוק נחקק כהוראת שעה של שנתיים
• חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 10) – מתן אפשרות לשר הביטחון להכריז באופן עצמאי וישיר גם על אדם זר כפעיל טרור, גם מבלי שגורם חיצוני הכריז על כך. בנוסף, החוק מרחיב את ההגדרה ל"פעיל טרור" גם למי שלוקח חלק במימון של ארגוני טרור ומאפשר תפיסה וחילוט רכוש הקשור לטרור.
• חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) – מתן אפשרות לנפגעי טרור או לקרובי משפחה של נפגעי טרור לתבוע פיצויים מגופים שהוגדרו כ"מתגמלי טרור" ומהרשות הפלסטינית.
• חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) – ידוע גם בתור "חוק אל-ג'זירה". החוק קובע כי שר התקשורת רשאי להורות על הפסקת שידורים של ערוץ זר, סגירת משרדיו והסרת אתר האינטרנט שלו, במידה וראש הממשלה שוכנע כי שידוריו פוגעים בביטחון המדינה. החוק נקבע כהוראת שעה עד 31 ביולי 2024 ובהמשך תוקפו הוארך עד ל-31 במאי 2025.
• חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל ו-חוק להפסקת פעילות אונר"א – איסור על אונר"א לקיים כל פעילות בשטח מדינת ישראל.
• חוק גירוש משפחות מחבלים – מתן אפשרות לשר הפנים לגרש למשך עד 15 שנים בן משפחה של מחבל, זאת במידה ושוכנע שאותו בן משפחה ידע על הכוונה של המחבל לבצע פעולת טרור או הביע תמיכה בפעולת הטרור.
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250) – שלילת קצבאות ממורשעים בעבירות טרור שאינם תושבי מדינת ישראל הזכאים לתשלום גמלה מהביטוח הלאומי.
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 251) – הורים לילד שיושב במאסר בגלל הרשעה בעבירת טרור חמורה, לא יקבלו בעדו קצבאות מהביטוח הלאומי.

חוקי תקציב

• חוקי התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024
• חוק התקציב לשנת הכספים 2025

בנקאות ופיננסים

• הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום – פרק י"ט לחוק התכנית הכלכלית (2023 ו-2024) – מתן אפשרות להעברות כספים בין כלל אפליקציות התשלומים השונות.
• חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37) – הטלת חובה על תאגידים בנקאיים ליידע את לקוחותיהם באופן אפקטיבי על סיום הטבות בנקאיות הניתנות להם או על שינויים בהן.
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 247) – מתן אפשרות למי שפתח חיסכון לכל ילד בבנק להעביר אותו לקופת גמל. בנוסף, נקבע כי ברירת המחדל עבור ילד שנולד תהיה מסלול קופת גמל בסיכון גבוה.
• חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32) – הגברת הפיקוח והקשחת התנאים הנוגעים למתן אישור לבנקים לסגור סניפים.
• חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 39) – תאגיד בנקאי ימסור הודעה ללקוחותיו על יתרת העו"ש שלהם תוך הפניה למידע אודות חלופות השקעה אחרות שעשויות להשיא ללקוח תשואה גבוהה יותר.

מיסים ותשלומים

• חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון) – הוספת נקודת זיכוי במס הכנסה להורים על כל ילד בן 6–12.
• חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה – השוואת סכום מענק העבודה שגבר מקבל לסכום שאישה מקבלת. בנוסף, החוק מוסיף נקודת זיכוי במס הכנסה להורים בעד כל ילד בגיל 13–18.
• חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה) – הוספת נקודות זיכוי במס הכנסה להורים לילדים עד גיל 3.
• חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל) – לקיחת תשלום נוסף של עד 2.5 מיליארד ש"ח בשנתיים הקרובות מהבנקים הגדולים במשק.
• חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים) – הטלת מס של 2% על רווחים כלואים עם אפשרות לחלופה של 6% מהרווחים. החוק מחריג חברות מסוימות.

הטבות לחיילים ולמשפחותיהם

• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) – העלאת שיעור התגמול המזערי בעד יום מילואים לסכום של 300.61 ש"ח ובעד חודש מילואים מ-6,450 ש"ח ל-9,000 ש"ח.
• חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25) – העלאת המימון של לימודים במוסד להשכלה גבוהה לחיילים ששירתו כלוחמים, ולאוכלוסיות זכאיות נוספות. על-פי החוק המימון יינתן כך שעל שנת הלימודים הראשונה והשנייה יקבל הסטודנט מימון של 85% ועל שנת הלימודים השלישית יינתן מימון של 130%. בנוסף, משך זמן הזכאות למימון לאחר השחרור מצה"ל יעלה.
• חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) – הגנה מפני פיטורים לעובד שנעדר מעבודתו או לא ביצע אותה עקב סיבות מוצדקות שנגרמו מנזקי מלחמת חרבות ברזל.
• חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה) – הגנה מפיטורים לבני זוג של משרתי המילואים. כמו כן, נקבע כי לא ניתן יהיה לפגוע בהיקף משרתם ובמשכורתם של משרתי מילואים, לאחר 30 יום מסיום שירות המילואים שלהם. בנוסף, נקבע מענק הסתגלות לבנות ובני זוג של משרתי מילואים עם ילד.
• חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) – מתן עדיפות בזכאות לדיור במעונות לסטודנט או למועמד ששירת במלחמת "חרבות ברזל" כלוחם, למפונים מבתיהם בגלל המלחמה ולמשפחות החטופים והנעדרים.
• חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) – מתן עדיפות לעסקים קטנים או בינוניים של משרתי מילואים פעילים במכרזים ממשלתיים.
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 253 והוראות שעה) – העלאת סכום התגמול המזערי ליום מילואים ל-321 ש"ח ושינוי אופן חישוב ההכנסה של חיילי מילואים עצמאיים לעניין קבלת סיוע בתקופת המלחמה.

הטבות לחוזרים מהשבי ולבני משפחותיהם של שבויים ונעדרים

• חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה – בני משפחה של חטופים ונעדרים יהיו זכאים לתגמולים ולהטבות הניתנים לבן משפחה של נספה בפעולת איבה או של חלל צה"ל. בנוסף, קובע החוק מענק כספי רבעוני שיהיה מוגן מעיקולים.
• חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד) – הארכת הזכאות למגורים בדיור ציבורי לקרובי משפחה של חטופים, נעדרים או נרצחים, שהתגוררו בדירה עם הזכאי ערב פטירתו או מעברו למוסד סיעודי.
• חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) – העלאת התשלום החודשי לפדויי שבי, מתן מענק הסתגלות חד-פעמי וקביעת דרגת נכות של 50%.
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 248) – מתן תשלום שכר לשבויים ונעדרים בגין התקופה בה הם לא עבדו, בהתבסס על השכר שהרוויחו טרם היעדרותם.

חללים ומשפחות שכולות

• חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43) – מי שהייתה מאורסת לחייל שנספה תהיה זכאית לתגמול חודשי לתקופה של חמש שנים ממועד פטירת הנספה ולהטבות נוספות כגון טיפול נפשי, לתקופה ארוכה יותר. החוק יחול על ארוסות של נספים שנפטרו מה-7 באוקטובר 2023.
• חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43) – נפגעי פעולות איבה ונכי צה"ל שנפגעו ממעשה טרור או בני משפחותיהם, יוכלו לגבות לפחות 75% מהפיצויים הנזיקיים שמגיעים להם ממבצע מעשה הטרור או ממי שאחראי לו.
• חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 45) – הגדלת התגמול לגרושות של חללי צה"ל בעבור הילדים המשותפים. התגמול הוגדל לראשונה מאז 1950.
• חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 46) – מתן הגנה מפיטורים לבן משפחה שכולה בשנה הראשונה לשכול.

חקיקה חברתית

• חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 – מתווה הפיצויים למשק לשם התמודדות עם הנזקים הכלכליים שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. המתווה כולל פיצויים לעסקים ביישובי הספר אשר ספגו נזק עקיף בעקבות מהמלחמה. החוק קובע גם הקלות בזכאות לדמי אבטלה בגין חל"ת.
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254) – מתן אפשרות להענקת פיצויים לנפגעי טבח שבעה באוקטובר ולבני משפחותיהם, גם אם אינם תושבי ישראל וגם אם לא הוכרו כנכים.
• חוק משק החשמל (תיקון מס' 20) – הסמכת שר האנרגיה והתשתיות בתיאום עם שר הרווחה ובהסכמת שר האוצר להגדיל את ההנחה בתעריף החשמל הביתי עבור צרכן שהגיע לגיל פרישה וזכאי להבטחת הכנסה. בנוסף, התיקון מאפשר להגדיל את הסכום הכולל המרבי של ההנחות עבור צריכת חשמל מהן נהנות אוכלוסיות נוספות.
• חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 – מגנון פיצויים לעסקים ולעובדים שנפגעו במהלך מבצע עם כלביא.

מערכת הרווחה

• חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני – הקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני במשרד הרווחה והביטחון החברתי שמטרותיה הן צמצום העוני, מניעת העמקתו וחילוץ אנשים מעוני.

חקיקה פלילית

• חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה) – הוספת עבירה של גביית דמי חסות. בנוסף, נקבע כי ניתן יהיה לחלט כספים מעבריינים שהושגו באמצעות סחיטה ודמי חסות גם ללא הרשעה פלילית, אלא רק באמצעות הליך אזרחי.
• חוק החמרת ענישה בעבירות גוף על רקע לאומני (תיקוני חקיקה) – הכפלת העונש הפלילי והפיצוי שניתן בעבור עבירות גוף שנעשו ממניע לאומני או ממניע של עוינות לציבור מסוים.
• חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה – קביעת זכאות לנפגע עבירה ולקרוב משפחתו להגיש בקשה להטיל על מורשע במעשה טרור מגבלות על המגורים, העבודה או מוסד לימודים בקרבת נפגע העבירה.
• חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38 ו-תיקון מס' 39) – החמרת הענישה נגד מי שהסיע, הלין או העסיק שוהים בלתי חוקיים.
• חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה – רישומים פליליים ומשטרתיים שניתנו עד שנת 2021 לבני העדה האתיופית בגין הפרת הסדר הציבורי ימחקו, זאת במידה ולא נקבע עונש מאסר בפועל על העבירה.
• חוק העונשין (תיקון מס' 150) – ביטול עבירת השוטטות.
• חוק העונשין (תיקון מס' 151) – החמרת הענישה בגין עבירת תקיפת סוהר.
• חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת) – קביעת עונש מאסר של 5 שנים למי שמפרסם דברים המכחישים את אירועי טבח שבעה באוקטובר.
• חוק העונשין (תיקון מס' 152) – החמרת הענישה בגין עבירת מעשה סדום.

חקיקה משפטית

• חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) – קובע כי בית המשפט יוכל להורות על איזוק אלקטרוני, זאת לאחר הערכת מסוכנות של בן המשפחה ואם ישנה הרשעה קודמת בעבירת אלימות או לחלופין כתב אישום או הפרת צו הגנה קודם. החוק נקבע כהוראת שעה למשך 3 שנים.
• חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 25, תיקון מס' 26 והוראת שעה ו-תיקון מס' 27 – הוראת שעה) – הרחבת הזכאות לסיוע משפטי למגוון אוכלוסיות.
• חוק הפרות תעבורה מנהליות – הקמת בית משפט לתעבורה שמטרתו לייעל את הליך הדיון בעבירות תעבורה שעונשן קנס.
• חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון - חרבות ברזל) – ביטול האפשרות למימון של המדינה לייצוג משפטי למחבלים.
• חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 45) – הגבלת האפשרות של לשכת עורכי הדין לגבות תשלומים מחבריה וקביעה כי הלשכה תוכל לגבות דמי חבר רק לשם מילוי תפקידי החובה שלה. בנוסף, מוגדלת העצמאות התקציבית של מחוזות הלשכה.
• חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22 והוראת שעה) – שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה.

משפט אזרחי

• חוק הירושה (תיקון מס' 19) – הקלות רגולטוריות בנושא חלוקת ירושה בין בני משפחה. מטרת החוק היא מתן מענה למצבים מורכבים שנוצרו לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
• חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9) – הוספת מנגנון "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" עבור חובות של חייבים. עוד נקבע כי דמי הפיגורים ייעצרו עבור חייבים שעומדים בפריסת התשלומים שלהם והם לא ייצברו עוד כריבית דריבית.
• חוק הירושה (תיקון מס' 21) – ביטול הדרישה להרשעה פלילית בגינה אדם שגרם למותו של אדם אחר לא יוכל לרשת אותו. החוק קובע כי במידה והדבר הוכח בהליך אזרחי, גם אז ניתן יהיה לפסול ירושה.
• חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 77) – הגבלת שכר טרחה של עורך דין בתיקי הוצאה לפועל בחובות בעלי סכום נמוך מ-4,500 ש"ח. בנוסף, מוגבלת האפשרות לעיקול טלפונים ומחשבים אישיים של בני משפחת החייב.

ריקודים בחצר קבר רשב"י, בוקר ל"ג בעומר תשע"ו (2016)

משטרה וסדר ציבורי

• חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37) – קובע שהשר לביטחון לאומי הוא שיתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, והוא רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות. בנוסף, המשטרה תחויב לפרסם את פקודותיה באתר האינטרנט שלה.
• חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה) – מאפשר לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה נמצא במקום. בנוסף, החוק מאפשר למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. החוק נקבע כהוראת שעה למשך שנה, בהמשך תוקף החוק הוארך.
• חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 8) – מתן סמכויות עיכוב וחיפוש גופני לחייל השומר על מתקן ביטחוני.
• חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה – מתן אפשרות לבית משפט להטיל צו הגבלה על אדם הפועל במסדרת ארגון פשיעה, בהתבסס על ראיות מנהליות בלבד.

עבודה

• חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר – הסדרת הרישוי של העוסקים בתחום מיזוג האוויר.

אוכלוסין והגירה

• חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה) – תיקונים לחוק האזרחות ולחוק הכניסה לישראל, המאפשרים שלילת אזרחות ישראלית ורישיון לישיבת קבע ממחבלים מורשעים, שקיבלו תגמול מהרשות הפלסטינית על מעשה הטרור. בנוסף, החוק מאפשר לגרש את אותם מחבלים לשטחי הרשות הפלסטינית עם תום ריצוי מאסרם.
• חוק הדרכונים (תיקון מס' 10) – מאפשר לשר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה שטרם השתקע בישראל.
• חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל – שר הפנים יוכל להעניק אזרחות כבוד של מדינת ישראל לחלל מערכות ישראל, שבמועד פטירתו לא היה אזרח ישראלי.
• חוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ומאגר מידע – מתן אפשרות למשרד הפנים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים ולהכלילם במאגר הביומטרי.

פנים ושלטון מקומי

• רשויות מקומיות - פרק י"ט לחוק התכנית הכלכלית (2023 ו-2024) – הקמת "קרן הארנונה", שאליה רשויות מקומיות יצטרכו להעביר כסף בעד כל שטח עסקי שיבנו. הכספים שיצטברו בקרן יעברו לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור.
• חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (מס' 53) המכונה חוק בועז יוסף או חוק טבריה – קובע כי יושב ראש ועדה קרואה יהיה זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כראש רשות מקומית בבחירות שיערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו. עוד נקבע כי תחול על ראש הוועדה הממונה תקופת צינון של שלושה חודשים. בהמשך, בית המשפט הגבוה לצדק פסק כי החוק יחול החל מהבחירות לרשויות המקומיות (2028).
• חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 157) – סמכות שר הפנים לחלוקת כספי ארנונה מאזורי תעשייה ומסחר בין רשויות מקומיות סמוכות, תורחב גם למקרים בהם אותן רשויות נמצאות באזור יהודה ושומרון.
• חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) – ייעול האסדה בתחום הגנת הסביבה: איחוד כלל ההיתרים שניתנים לפי חוק זה לכדי היתר אחד. בנוסף, נקבע כי האסדרה שמוטלת מתוקף חוק זה תיעשה בהתאם לאסדרה המקובלת באיחוד האירופי.
• חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 39) – פטור מחובת רישוי עסקים לקייטנות של תנועות נוער, ארגוני נוער וחוגי סיור שעומדים בתנאים מסוימים.

תכנון ובנייה

• חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146) – העברת הזכויות במקרקעין שהתבצעה אגב הליך פירוד בין בני זוג לא תחויב בהיטל השבחה. בנוסף, נקבע פטור מהיטל השבחה על השבחה שנוצרה בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון במידה ולא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה.
• חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה) – קביעת הליך רישוי מקוצר על הקמת מרחב מוגן במבנה קיים.
• חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל) – הקלות בתהליך לאישור הקמת מגורים זמניים למפוני עוטף עזה במלחמת חרבות ברזל, זאת על ידי מתן אפשרות לשר הפנים לאשר את הקמתם, בלא צורך בהיתר בנייה.

דיור

• חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 103) – קובע כי רכישת דירה עבור ילד שהתייתם מאחד מהוריו לא תחויב במס שבח ובמס רכישה.
• חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו – ילדיו של הורה שהומת בידי בן זוגו יוכלו לקבל החלטות בנוגע לדירה משותפת, ללא הסכמת ההורה הממית.

תחבורה

• חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה – הקמת רשות ממשלתית לחקירה בטיחותית בתעופה שמחליפה את משרד "החוקר הראשי" במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
• חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4) – הסדרים לטובת קידום מיזם הרכבת התחתית של גוש דן. החוק עוסק בהסרת חסמים רגולטוריים לצורך הקמת המיזם, בהשלמת היבטי המימון של המיזם, בהקצאת יחידות דיור בסביבת המטרו לדיור בהישג יד ובהקלות מס לעסקים מסוימים בסביבת המטרו.

שלט בכניסה לבית החולים בילינסון, פסח תשע"א

בריאות

• חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13) – ידוע בשם "חוק החמץ". החוק קובע שמנהל בית חולים רשאי לקבוע הוראות בדבר הגבלה של הכנסת חמץ למבנה בית החולים בפסח.
• חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9) – החלת חובה להצגת תמונות של נזקי עישון על חפיסות סיגריות.
• חוק ניוד מידע רפואי – מתן אפשרות לניוד כלל המידע הרפואי של אדם בין גופי הבריאות השונים.
• חוק יום בריאות הנפש – החלת יום ציון שנתי לבריאות הנפש ב-10 באוקטובר, זמן יום הבריאות הנפש העולמי.
• חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון מס' 2) – החלפת המונח "נכה נפש" ב"מתמודד נפש" בחוק זה ובחוקים אחרים.
• חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 10 והוראת שעה) – אימוץ חלקי של הדין האירופי לעניין בטיחות מזון וסימון המרכיבים.
• חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) – גוף שמספק שירותי הסעדה בהיקף של 500 מנות מזון ליום עבודה לא יוכל לסרב סירוב שאינו מוצדק, לבקשת ארגון לחלוקת מזון לאסוף את מזון עודף שלא הוגש לסועדים.
• חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 38) – הסדרת מקצוע חדש שנקרא טכנאי בית מרקחת שתפקידו לסייע לעבודת הרוקח.
• חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה) – קביעה כי לא תהיה מגבלה על מתמודדי נפש לקבל רישוי מקצועי במקצועות הבריאות או רישיון למשפחת אומנה. במידה ולגורם הרישוי יהיה חשש סביר שמחלה נפשית עלולה להקשות על אדם לעסוק במקצוע, הוא רשאי לדרוש ממבקש הרישיון להופיע בפני ועדה מקצועית.
• חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3) – החלת חובה להציב דפיברילטור ברכבת ארצית ובתחנות רכבת מקומיות.

משרדי הנהלת סופר-פארם, הרצליה. תיקון מס' 8 לחוק קידום התחרות בענף המזון נועד בין היתר, להגביל את כוחה של הרשת.

תעשייה, מסחר וחקלאות

• חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) – קובע כי על בעלי עסקים לסמן את ארץ המקור של תוצרת חקלאית שאינה ארוזה.
• חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6) – מתן הקלות בהליך הכנסת מוצרים מיובאים לארץ. על פי החוק מוצרים ברמות סיכון 2–4 לא יחויבו לעבור במכון התקנים לפני כניסתם לישראל. במקום זאת, יוכלו היבואנים להכניס סחורה על בסיס הצהרה בלבד.
• חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה) – מתן סמכות לממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לעקל כספים שעוסק קיבל מצרכנים שיש חשד כי עשק אותם. בנוסף, יוקפאו ההליכים המתנהלים נגד חייבים לו בהוצאה לפועל.
• חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה) – החלת הוראות החוק גם על רשתות הפארם. התיקון אוסר בין היתר על רשתות הפארם הגדולות לפתוח סניפים ברדיוס של ק"מ או 2 ק"מ (בהתאם לגודל הרשות המקומית) מסניף אחר שלה.
• חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) – מתן אפשרות לשר הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם שר האוצר לקבוע כי בזמן מצב חירום, עוסק לא ימכור לצרכן שירות או מוצר מסוים במחיר העולה באופן ניכר וחריג על מחירו הממוצע בשלושת החודשים הקודמים למצב החירום.
• חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5) – הקלות רגולטוריות בנוגע לייבוא מוצרי חשמל.
• חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37) – הרחבת תחולת הדין האירופי לעניין עיסוק בתמרוקים בישראל.
• חוק התקנים (תיקון מס' 19) – חקיקת רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל.
• חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש – עיגון בחקיקה של הסדרת ההצבה של כוורות האבקה וייצור דבש.
• חוק המים (תיקון מס' 31) – הסדר חדש לעניין תעריפי מים המסופקים לחקלאות שמוזיל את מחירי המים המשמשים לחקלאות (כגון מי קולחין).

מכשיר סלולרי כשר שמופיעה בו חותמת ועדת הרבנים

תקשורת

• חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49) – הארכת הוראת המעבר שמקנה הקלות רגולטוריות לערוצים זעירים וזעירים ייעודיים. החוק מטיב עם ערוצים זעירים כגון ערוץ 14.
• חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 - הוראת שעה) – הטלת חובה על הערוצים הזעירים והזעירים-הייעודיים להפיץ את שידוריהם באמצעות מערך "עידן פלוס". החוק מבטל את תשלום דמי ההפצה המוטל על ערוצים אלה לשידור במערך. החוק מטיב עם ערוצים זעירים כגון ערוץ 14.
• חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81) – מתן הרשאה לספק שירות טלפוניה להעביר למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית נתוני תקשורת של מספרי טלפון חסויים מהם מבוצעות שיחות למוקד. המידע ישמש רק לצורף פנייה למשטרת ישראל במקרה של חשש לשלום הפונה למוקד.

חינוך, תרבות וספורט

• חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע – קובע איסור עיסוק והעסקה במוסדות חינוך, טיפול או השגחה במשך 10 או 18 שנים (בהתאם לחומרת העבירה) על בגיר שהורשע בעבירות אלימות והתעללות כלפי ילדים עד גיל 6 וחסרי ישע. החוק קובע חובה על מעסיק לקבל אישור משטרה כתנאי להעסקה במוסדות כאמור. ועדת מומחים תוסמך לפטור מהאיסור אדם ששוכנעה כי אינו מהווה סכנה לילדים או לחסרי ישע. החוק כולל גם הסדר המאפשר לדרוש מאותם מועסקים הצגת אישור משטרה להעסקתם.
• חוק הארכת השעיה של עובד המדינה ופיטורים של עובד הוראה לשם הגנה על קטין או חסר ישע (תיקוני חקיקה) – מנכ"ל משרד החינוך יוכל לפטר עובד אשר הוא סבור שנקט בהתנהגות בעלת אופי לא הולם כלפי קטינים או של חסרי ישע, גם במצב שאין עילה לנקיטת הליך משמעתי נגד אותו עובד.
• חוק יום משפחות היתומים בישראל – קביעת יום ציון שנתי למשפחות היתומים. היום יצוין מדי שנה בכ"ה בכסלו.
• חוק הספורט (תיקון מס' 17) – הסדרת העיסוק באימון ספורט.
• חוק יום לציון אירועי הפרהוד – קביעת יום לציון אירועי הפרהוד, אשר יחול ביום החול הראשון שלאחר חג השבועות ואסרו חג.
• חוק יום האחדות – קביעת יום האחדות לשם ציון וקידום הלכידות החברתית והערבות ההדדית בחברה הישראלית ובעם היהודי. היום יצוין מדי שנה בא' בסיוון.

חקיקה דתית

• חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 9) – הרחבת ההגבלות שניתן להטיל על סרבני גט.
• חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8) – שינויים בהרכב האספה הבוחרת לרבנים הראשיים ולמועצת הרבנות הראשית: החוק קובע מספר מזערי למינוי נשים באספה הבוחרת והוספת נציגים מאיו"ש.
• חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 27) – מתן אפשרות לממשלה לתקצב בעלי תפקידים שונים במועצות הדתיות בנוסף לסכומים שמועצות אלו מקבלות ע"פ החוק. התקציב יועבר ע"פ אמות מידה שייקבע השר לשירותי דת.

בעלי חיים

• חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים – מתן אפשרות לרשויות מקומית להקים ולהפעיל מאגר DNA מקומי לכלבים אשר בעליהם מתגוררים באותה רשות.

המגזר הציבורי

• חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) – חיוב מי שמונה לשגריר או קונסול בחוץ לארץ, להצהיר כי הוא מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25) – בחברות ממשלתיות המעסיקות יותר מ-100 עובדים, מספר העובדים בעלי המוגבלות יעמוד על לפחות 5%, עד סוף שנת 2025.
• חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 4) – הטלת חובה על רוב הגופים הציבוריים, להנגיש את השירותים המוענקים על ידם באופן דיגיטלי.

אישור הודעות של הממשלה

• החלטה מספר 1429 של הממשלה השלושים ושבע – אומרת כי ישראל מתנגדת להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית ודוחה על הסף תכתיבים בין-לאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלסטינים - ברוב של 99 ח"כים בעד, מול 11 ח"כים נגד.

ישיבות הכנסת

נאומים של מנהיגים זרים בישיבות הכנסת

• 1 במאי 2023 – קווין מקארתי, יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית
• 11 בדצמבר 2024 – סנטיאגו פניה, נשיא פרגוואי
• 12 ביוני 2025 – חאבייר מיליי, נשיא ארגנטינה
• 13 באוקטובר 2025 – דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית

בעלי תפקידים

בעלי התפקידים המכהנים מודגשים:

התפקיד	שם	סיעה		הערות
נשיאות הכנסת
יושב-ראש הכנסת	אמיר אוחנה		הליכוד	מכהן החל מ-29 בדצמבר 2022
	יריב לוין			כיהן בין 13 ל-29 בדצמבר 2022
סגני יושב ראש הכנסת	ניסים ואטורי		הליכוד
	חנוך מילביצקי			מ-23 באוקטובר 2023 עד ל-31 ביולי 2025
	אליהו רביבו			מ-4 באוגוסט 2025
	משה טור-פז		יש עתיד	עד ל-5 במרץ 2025
	סימון דוידסון			מ-5 במרץ 2025
	מאיר כהן			מ-23 באוקטובר 2023
	יפעת שאשא-ביטון		המחנה הממלכתי	עד ל-12 באוקטובר 2023
	אורית פרקש הכהן		כחול לבן - המחנה הממלכתי	מ-23 באוקטובר 2023
	אוריאל בוסו		ש"ס	עד ל-12 באוקטובר 2023
	ארז מלול			מ-23 באוקטובר 2023 עד ל-20 ביולי 2025
	יעקב מרגי			מ-4 באוגוסט 2025
	משה סולומון		הציונות הדתית	מ-23 באוקטובר 2023
	ישראל אייכלר		יהדות התורה	עד ל-23 באוקטובר 2023
	משה רוט			מ-23 באוקטובר 2023 עד ל-19 במאי 2025
	לימור סון הר-מלך		עוצמה יהודית	מ-26 במאי 2025
	יבגני סובה		ישראל ביתנו	מ-23 באוקטובר 2023
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת	אופיר כץ		הליכוד
ועדת הכספים	משה גפני		יהדות התורה	עד ל-15 ביולי 2025
	אופיר כץ		הליכוד	מ-16 ביולי 2025 עד ל-29 ביולי 2025
	חנוך מילביצקי			מ-29 ביולי 2025
ועדת הכלכלה	דוד ביטן
ועדת החוץ והביטחון	יולי אדלשטיין			עד ל-4 באוגוסט 2025
	בועז ביסמוט			מ-4 באוגוסט 2025
ועדת הפנים והגנת הסביבה	יעקב אשר		יהדות התורה	עד ל-15 ביולי 2025
	יצחק קרויזר		עוצמה יהודית	מ-4 באוגוסט 2025
ועדת החוקה, חוק ומשפט	שמחה רוטמן		הציונות הדתית
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות	עודד פורר		ישראל ביתנו	עד ל-17 בפברואר 2025
	גלעד קריב		העבודה	מ-17 בפברואר 2025
ועדת החינוך, התרבות והספורט	יוסי טייב		ש"ס
ועדת העבודה והרווחה	ישראל אייכלר		יהדות התורה	עד ל-15 ביולי 2025
	מיכל וולדיגר		הציונות הדתית	מ-4 באוגוסט 2025
ועדת הבריאות	אוריאל בוסו		ש"ס	עד ל-12 באוקטובר 2023
	יונתן מישרקי			מ-12 באוקטובר 2023
הוועדה לביטחון לאומי	צביקה פוגל		עוצמה יהודית	עד ל-4 בפברואר 2025, מ-5 במאי 2025
	בועז ביסמוט		הליכוד	מ-4 בפברואר 2025 עד ל-5 במאי 2025
הוועדה למיזמים ציבוריים	אוהד טל		הציונות הדתית
הוועדה לענייני ביקורת המדינה	מיקי לוי		יש עתיד
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי	פנינה תמנו		כחול לבן - המחנה הממלכתי
ועדת המדע והטכנולוגיה	איימן עודה		חד"ש-תע"ל	עד ל-21 בינואר 2025
	יאסר חוג'יראת		רע"מ	מ-21 בינואר 2025
ועדת האתיקה	ינון אזולאי		ש"ס	עד ל-1 ביולי 2024
	משה רוט		יהדות התורה	מ-1 ביולי 2024 עד ל-15 ביולי 2025
	אליהו רביבו		הליכוד	מ-21 ביולי 2025
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל	לימור סון הר-מלך		עוצמה יהודית	עד ל-21 בינואר 2025
	ניסים ואטורי		הליכוד	מ-21 בינואר 2025
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד	אליהו דלל		הליכוד	עד ל-18 בפברואר 2025
	אליהו רביבו			מ-18 בפברואר 2025 עד ל-4 באוגוסט 2025
	קטי שטרית			מ-4 באוגוסט 2025
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול	בועז ביסמוט		הליכוד	עד ל-21 בינואר 2025
	אריאל קלנר			מ-21 בינואר 2025
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור	יצחק פינדרוס		יהדות התורה	עד ל-15 ביולי 2025
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים	אליהו רביבו		הליכוד	עד ל-18 בפברואר 2025
	אתי עטיה			מ-18 בפברואר 2025
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים	נעמה לזימי		העבודה
הוועדה המיוחדת לחיזוק ולפיתוח הנגב והגליל	מיכאל ביטון		המחנה הממלכתי	עד ל-11 בפברואר 2025
	עודד פורר		ישראל ביתנו	מ-11 בפברואר 2025
הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי	זאב אלקין		הימין הממלכתי	עד ל-8 בנובמבר 2024
	מישל בוסקילה			מ-27 בנובמבר 2024
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה	אברהם בצלאל		ש"ס	עד ל-20 ביולי 2025
	מיכאל מלכיאלי			מ-4 באוגוסט 2025
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה	מירב כהן		יש עתיד
הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים	מיכאל ביטון		כחול לבן - המחנה הממלכתי
הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק יסוד: הממשלה	אופיר כץ		הליכוד
הוועדה המיוחדת לתיקון פקודת המשטרה
הוועדה המיוחדת לתיקון חוק יסוד: הממשלה (מס' 11)	שלמה קרעי			הוועדה פורקה עם חקיקת החוק האמור
יושבי ראש הסיעות
סיעת הליכוד	אופיר כץ		הליכוד
סיעת יש עתיד	בועז טופורובסקי		יש עתיד
	מירב בן ארי
סיעת ש"ס	ינון אזולאי		ש"ס
סיעת כחול לבן - המחנה הממלכתי	זאב אלקין		המחנה הממלכתי	עד ל-13 במרץ 2024
	פנינה תמנו			מ-13 במרץ 2024
			כחול לבן - המחנה הממלכתי
סיעת יהדות התורה	יצחק פינדרוס		יהדות התורה	עד ל-17 ביולי 2025
	אורי מקלב			מ-21 ביולי 2025
סיעת הציונות הדתית	שמחה רוטמן		הציונות הדתית	עד ל-11 בנובמבר 2024
	אוהד טל			מ-11 בנובמבר 2024
סיעת עוצמה יהודית	יצחק קרויזר		עוצמה יהודית	עד ל-22 בינואר 2025
	צביקה פוגל			מ-22 בינואר 2025
סיעת ישראל ביתנו	עודד פורר		ישראל ביתנו
סיעת רע"מ	וליד טאהא		רע"מ
סיעת חד"ש-תע"ל	אחמד טיבי		חד"ש-תע"ל
סיעת הימין הממלכתי	זאב אלקין		הימין הממלכתי	מ-13 במרץ 2024 עד 7 במאי 2025
	מישל בוסקילה			מ-7 במאי 2025
סיעת העבודה	אפרת רייטן		העבודה
סיעת נעם	אבי מעוז		נעם
ראשי הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה	אופיר כץ		הליכוד
ראש האופוזיציה	יאיר לפיד		יש עתיד
מרכז האופוזיציה	בועז טופורובסקי		יש עתיד
	מירב בן ארי
בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת	משה אדרי
מזכיר הכנסת	דן מרזוק
היועצת המשפטית לכנסת	שגית אפיק
קצין הכנסת	יובל חן
רב הכנסת	אביעד גוטמן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הכנסת העשרים וחמש בוויקישיתוף

• אתר הכנסת
• יובל קרני, "קיץ מוצלח": כך נעלמה המהפכה המשפטית מסיכומי הקואליציה, באתר ynet, 31 ביולי 2023

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הכנסת העשרים וחמש42029638Q114948813