רבי משה פישל
| לידה |
~1480/1496 קרקוב |
|---|---|
| פטירה |
1542 ה'ש"ב קרקוב |
| רבותיו | דודו רבי יעקב פולק |
| בן זוג | אסתר |
| אב | רבי אפרים פישל |
רבי משה פישל (לעיתים: פישלס, בפולנית: Mojżesz Fiszel; ~ה'ר"מ/ה'רנ"ו 1480/1496 קרקוב – ה'ש"ב, 1542) היה רופא ורב יהודי בפולין.
ביוגרפיה
רבי משה פישל נולד בקרקוב בערך בשנת 1496, לחוה (חוולקה) ואפרים פישל (פרנצק), גובה מיסים יהודי. משפחתו הייתה מוערכת בחצר המלוכה, ומעמדה פתח לפניו את הדרך אל החצר בקרקוב. אשתו, אסתר, הייתה קשורה לחצרה של המלכה בונה ספורצה.
אביו, אפרים פישל עסק בחכירת מיסים ובגביית מסי היהודים, ובשנת 1512 חכר מן המלך זיגמונט הראשון את גביית המיסים מיהודי פולין קטן, מלבד העיר קרקוב. אמו חוה הייתה מקורבת לבונה ספורצה, אשתו של זיגמונט הראשון, ובזכות קרבתה לחצר המלכה קיבלו היא ובעלה זכויות הגנה מיוחדות מאת המלך.[1]
עוד בצעירותו נודע כעילוי בתורה. הוא למד בישיבתו של דודו רבי יעקב פולק, ולאחר מכן נשלח לפאדובה כדי ללמוד רפואה. לאחר שסיים את לימודיו שב לקרקוב, והתפרנס בעיקר כרופא מומחה, אך המשיך לעסוק גם בלימוד התורה.[2]
בשנת 1520 כבר נמנה רבי משה פישל עם חכמי קרקוב. באותה שנה חתם, יחד עם הדיין רבי שמואל בן פנחס הלוי, על פסק דין וחרם שכתב דודו רבי יעקב פולק נגד רבי אברהם מינץ מפדובה, בנו של מהר"י מינץ, בנוסח: "נאום משה בן אפרים שליט המכונה ווישל".[1]
רופא המלך ומעמדו הציבורי
בשנת 1523 נתמנה פישל לרופאו של זיגמונט הראשון, מלך פולין. בעקבות מומחיותו ברפואה ובשל ידיעותיו בתורה שחרר אותו המלך מכל תשלומי המיסים (חוץ לשלש זהובים) למשך כל ימי חייו, אף שמיסים אלו הוטלו על כלל היהודים שתחת שלטון המלך.[2]
רבנותו
לאחר פטירת דודו רבי אשר למל, רבה של קהל אנשי פולין בקרקוב, בערך בשנת 1532, נתמנה רבי משה פישל למלא את מקומו. ביום 30 ביולי 1532 אישר המלך זיגמונט הראשון את מינויו לרב קהל אנשי פולין בקרקוב.[1]
ביום 12 בדצמבר 1541 מינה המלך זיגמונט הראשון שני רבנים כוללים: את רבי משה פישל, רבה של קרקוב, ואת רבי שלום שכנא מלובלין, לרבנים כוללים על כל קהילות פולין קטן, ולדברי ועטשטיין העניק להם בכך סמכות שלטונית על ענייני הקהילות. תחום סמכותם כלל את המחוזות קרקוב, צויזמר, לובלין, בלז, חלם, רייסן ופודוליה. לפי שפירא, המינוי העניק להם סמכויות נרחבות: הם הורשו לשפוט בין איש לרעהו, להעניש את העוברים על חוקי התורה כאילו עברו על חוקי המדינה, ונאסר לבחור רב בלא הסכמתם. המינוי ניתן להם לכל ימי חייהם.[2]
מותו
סמוך לאחר מינויו הואשם בפעילות לגיור נוצרים ליהדות. בעקבות האשמה זו עונה, ולאחר ששוחרר מבית הסוהר נפטר בתוך זמן קצר.
לפי השערתו של פייבל הירש וטשטיין, לא האריך ימים לאחר מינויו לרב כולל, וכי נהרג על קידוש השם בסוף שנת ה'ש"ב, סמוך לאחר מינויו בדצמבר 1541. את השערתו ביסס בין השאר על כך שהזכרת נשמתו אינה מופיעה בפנקס החברא קדישא בקרקוב, שבו נרשמו נפטרים משנת ה'ש"ג ואילך.[3] בפנקס קהילת קרקוב ובמצבת בניו הוא מכונה "רבי משה פישל הקדוש".[2]
צאצאיו
לרבי משה פישל היו, על פי ועטשטיין, חמישה בנים ושתי בנות:[3]
- רבי יונה פישל, שנפטר בערך בשנת ה'שי"ט.
- רבי שלמה פישל, מראשי הקהילה, שתואר על מצבתו כאיש "מלא תורה"; נפטר במגפה בסוף שנת ה'שי"א או בראשית שנת ה'שי"ב.
- רבי יהושע פישל, שנפטר גם הוא במגפה בשנת ה'שי"ב.
- רבי יצחק פישל, שכיהן כרב העיר קרקוב ונפטר בשנת ה'של"ו.
- רבי אברהם פישל, שתואר על מצבתו "החבר"; נפטר ביום שני, כ"ה באלול ה'ש"ם.
- שפרינצה, אשת רבי אברהם.
- פעסיל.
שתי בנותיו, שפרינצה ופעסיל, נפטרו אף הן במגפה, באותה תקופה שבה נפטר אחיהן רבי שלמה. יחד עמן נפטר גם רבי דוד, בנה של שפרינצה, בחיי אביו רבי אברהם.[3]
פייבל הירש וטשטיין העתיק חלק מנוסח מצבתו של רבי שלמה פישל, ובה נשתמר בין השאר: "שלמה בהקדוש ... מוהר"ר משה ... המכונה וישל ... היה מלא תורה". כמו כן העתיק את נוסח מצבתו של רבי אברהם פישל: "פה נקבר: איש נבר: הוא החבר: ר' אברהם בן הק"ר משה פישל ז"ל: לעולם עליון אזל: ביום ב' כ"ה אלול ש"ם לפ"ק".[3]
לקריאה נוספת
- פייבל הירש ווטשטיין, "לתולדות ישראל וחכמיו בפולין", בתוך: האשכול, ו, קראקא תרס"ט, עמ' 211–218
- הרב צבי הלוי איש הורוויץ, "הרופא ר' משה פישלס הי"ד", בתוך אוצר החיים, ספר שביעי, דוה תרצ"א, עמ' 118–120
- יעקב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, תל אביב תשמ"ב, עמ' 311.
- Mathias Bersohn, Słownik biograficzny uczonych Żydów Polskich. XVI, XVII i XVIII wieku, Warszawa 1905, s. 26, ערך "Fiszel Mojżesz".
הערות שוליים
משה פישל43236552Q24946049