לדלג לתוכן

פייבל הירש וטשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
פייבל הירש וטשטיין
Feivel Hirsch Wettstein
לידה 28 בפברואר 1858
י"ד באדר ה'תרי"ח
קראקא
פטירה 23 ביוני 1924 (בגיל 66)
כ"א בסיוון ה'תרפ"ד
קראקא

פייבל הירש וֶטְשְׁטֵין או ווטשטיין[1] (י"ד באדר ה'תרי"ח, 28 בפברואר 1858 – כ"א בסיוון ה'תרפ"ד, 23 ביוני 1924) היה היסטוריון יהודי־פולני, סוחר ספרים וחוקר תולדות יהדות פולין, ובייחוד תולדות יהודי קראקא. מחקריו התבססו בעיקר על ספרות השו"ת, פנקסי קהילות, ארכיונים קהילתיים ונוסחי מצבות, והם שימשו חומר יסוד לחוקרי יהדות פולין בדורות שאחריו, ובהם מאיר בלבן.[2][3]

ביוגרפיה

וטשטיין נולד בקראקא בי"ד באדר ה'תרי"ח. רבו המובהק היה רבי חיים נתן דמביצר, רבה של קראקא ומחבר הספר "כלילת יופי". על פי המסורת הביוגרפית עליו, דמביצר היה גם סנדקו, וממנו קיבל וטשטיין את הנטייה לעסוק בחקר קדמוניות ישראל ובאיסוף פרטים מתוך מקורות רבניים ופנקסים ישנים.[4] כן למד אצל הרב מרדכי דושאק.[4]

לפי עדויות מאוחרות, ראשית עיסוקו העצמאי במחקר באה בעקבות פנייה של הרב וההיסטוריון ד"ר משה גידמן מווינה לרבו דמביצר, בבקשה לקבל מקורות לתולדות לימוד התורה בפולין. דמביצר הטיל על תלמידו וטשטיין לערוך את החומר, ומאז החל וטשטיין לשקוע בחקירת תולדות יהודי פולין וקראקא.[5]

בשנת ה'תרל"ה החל לפרסם את מחקריו ב"המגיד".[4] במשך שנים רבות החזיק חנות ספרים בקראקא, ובין קונה לקונה עסק במחקריו, בפענוח פנקסים ישנים ובאיסוף פרטים מתעודות ומספרות רבנית.[3] הוא עסק גם בפנקסי הקהילה ובפנקסי חברת ביקור חולים שמצא בבית רבו דמביצר.[5]

וטשטיין היה מקורב לחובבי ציון ולתנועת המזרחי.[4] הוא נפטר בקראקא בכ"א בסיוון ה'תרפ"ד, 23 ביוני 1924.[6][5]

דרכו במחקר

עבודתו של וטשטיין התאפיינה באיסוף זהיר של פרטים מתוך מקורות ראשוניים: פנקסי קהילה, פנקסי חברות, כתבי יד, ספרות שו"ת, הסכמות לספרים ונוסחי מצבות. הוא השתדל להעמיד לרשות החוקרים חומר עובדתי רב, אך בדרך כלל לא בנה ממנו מסכת היסטורית שיטתית רחבה. בכך היה שונה מרבו דמביצר: דמביצר נטה לבניית תמונה כוללת ורחבה, ואילו וטשטיין נודע בדייקנותו, בזהירותו ובצירוף פרט לפרט.[7]

בשנת 1900 במסגרת פעולות לשיקום ולחקר בית הקברות הישן בקרקוב, שבו נקברו רבים מחכמי העיר ואנשיה, נמסרה לווטשטיין מלאכת פענוח המצבות שנתגלו בחפירות, ביאור נוסחיהן ותיקון נוסחי המצבות המחודשות. בעיתונות התקופה הודגש כי עבודתו נשענה על בקיאותו הרבה בחקר קדמוניות יהודי פולין ועל החומר הרב שאסף במשך שנים בתחום זה.[8]

מחקריו האירו פרקים רבים בתולדות יהודי פולין, ובייחוד בתולדות הקהילה היהודית בקראקא. אנציקלופדיה יודאיקה ציינה כי מחקריו משמשים מקורות חשובים להיסטוריונים של יהדות פולין, וכי הם מצטיינים בזהירות מדעית ובהימנעות מהשערות שאין להן יסוד.[2]

במשך כארבעים שנה נחשב וטשטיין לאחד החוקרים המרכזיים של תולדות יהודי פולין. הוא פרסם בכתבי עת וקבצים עבריים רבים, ובהם אוצר הספרות, האשכול, המגיד, המצפה, הפלס, השילוח, "הקול" ואחרים.[3][4] הוא גם תרם ערכים לאנציקלופדיה אוצר ישראל.

חיבוריו

מרבית חיבוריו של וטשטיין נדפסו בקראקא, לרוב בדפוס יוסף פישר, וחלקם יצאו תחילה כמאמרים בכתבי עת ולאחר מכן כקונטרסים בפני עצמם.

  • קדמוניות מפנקסאות ישנים: לקורות ישראל בפולין בכלל ובקראקא בפרט, קראקא, תרנ"ב.[9]
  • תולדות מהרח"ן, קראקא, תרנ"ג – ביוגרפיה של רבו רבי חיים נתן דמביצר.
  • לתולדות שי"ר, קראקא, תר"ס – על רבי שלמה יהודה רפפורט.
  • ספר חליפת מכתבים: בין רא"י וויצנפלד ובין שי"ר, שזח"ה, מיזס, קעללער, צוויפל, יפה, מנדלסזון ועוד, קראקא, תר"ס – ובראשו תולדות רבי אברהם יעקב וייצנפלד, כפרק בתולדות ההשכלה בקראקא.[10]
  • דברים עתיקים: מפנקסי הקהל בקראקא לקורות ישראל וחכמיו, רבניו ומנהיגיו בפולניא בכלל ובקראקא בפרט, קראקא, תרס"א.[11]
  • מפנקסי הקהל בקראקא, בתוך: תהלה לדוד, ספר היובל לכבוד דוד קויפמן, ברסלאו, תרס"א.
  • דברי חפץ, המאסף, פטרבורג, תרס"ב.
  • התורה והחיים, השילוח, תרס"ב – ביקורת על שיטתו של "רב צעיר" (חיים טשרנוביץ) בתולדות ההלכה.
  • לתולדות גדולי ישראל, בתוך: ספר היובל לנחום סוקולוב, ורשה, תרס"ד.
  • שברי לוחות, קראקא, תרס"ה – ביקורת על ספרו של דב בעריש פרידברג, לוחות זכרון.
  • לתולדות ישראל וחכמיו בפולין, האשכול, כרך ו, תרס"ט, עמ' 211–235; כרך ז, תרע"ג, עמ' 147–194.[12]
  • תולדות אנשי שם בקראקא, קראקא, תרס"ט; נדפס תחילה ב"המצפה", תרס"ד, גליונות א-לב, תרס"ו, גליונות א-נב.
  • שיחות מני קדם, מועתקות מפנקסי קראקא עם הערות לתולדות ישראל וחכמיו בפולין, הצופה מארץ הגר, תרע"ה.[13]
  • לקורות היהודים בפולין ובייחוד בקראקא משנת 1096 עד שנת 1587, קראקא, תרע"ח; נדפס תחילה בהמגיד בשנים תרנ"ה–תרנ"ז.[14]

בשנותיו האחרונות ביקש וטשטיין להוציא מהדורה חדשה של "כלילת יופי" לרבו דמביצר, ובה לשלב את שרידי כתביו של דמביצר שהגיעו לידיו[15]. הוא פנה לחוקרים בבקשה שישלחו לו הערות והוספות, אולם לא הספיק להשלים את המפעל.[5][4]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייבל הירש וטשטיין בוויקישיתוף
מאמריו

הערות שוליים

  1. ↑ במקורות מופיעים כמה כתיבים: וטשטיין, ווטשטיין, וטשטין, ועטשטיין; ביידיש: וועטטשטיין; באנגלית: Feivel Hirsch Wettstein או Wetstein.
  2. ^ 2.0 2.1 "Wettstein, Feivel Hirsch", Encyclopaedia Judaica, באתר Encyclopedia.com.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "Fathers of Jewish Genealogy", באתר JewishGen.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 מאיר שמעון גשורי, "ווטשטיין, פייבל הירש", בתוך: יצחק רפאל וגאולה בת־יהודה, עורכים, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ב, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ך, עמ' 195–197; ראו גם רשומה ביבליוגרפית באתר יהדות גליציה ובוקובינה.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 שמעון מנחם לזר, "פ. ה. ווטשטיין", הדאר, שנה ג, גיליון לג, 1 באוגוסט 1924, עמ' 10–11; ראו רשומה ביבליוגרפית באתר יהדות גליציה ובוקובינה.
  6. ↑ א. צוך, "פ. ה. ווטשטיין ז"ל", הארץ, 23 ביולי 1924, עמ' 4; ראו רשומה ביבליוגרפית באתר יהדות גליציה ובוקובינה.
  7. ↑ מאיר בלבן, "פייבוש־הירש וועטשטיין", בתוך: יידן אין פוילן, וילנה, 1930, עמ' 320–323.
  8. ↑ בחוץ לארצנו, המליץ, 12 באוגוסט 1900
  9. ↑ קדמוניות מפנקסאות ישנים, לקורות ישראל בפולין בכלל ובקראקא בפרט, רשומה ביבליוגרפית באתר יהדות גליציה ובוקובינה.
  10. ↑ פייבל הירש וטשטיין, דף מחבר באתר הספרייה הלאומית.
  11. ↑ דברים עתיקים, רשומה ביבליוגרפית באתר יהדות גליציה ובוקובינה; ראו גם מהדורה סרוקה באתר HebrewBooks.
  12. ↑ לתולדות ישראל וחכמיו בפולין, רשומה ביבליוגרפית באתר יהדות גליציה ובוקובינה.
  13. ↑ שיחות מני קדם, רשומה ביבליוגרפית באתר יהדות גליציה ובוקובינה.
  14. ↑ לקורות היהודים בפולין וביחוד בקראקא משנת 1096 עד שנת 1587, רשומה ביבליוגרפית באתר יהדות גליציה ובוקובינה.
  15. ↑ מכתבים, אוסטריה-אונגריה, המגיד, 18 בנובמבר 1892

פייבל הירש וטשטיין43327433Q118925622

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פייבל_הירש_וטשטיין&oldid=3760684"