משה שטקליס
 | |
| לידה | 18 ביוני 1898 |
|---|---|
| פטירה | 12 במרץ 1967 (בגיל 68) |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה פרהיסטורית |
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חפירה באתרי מפתח פרהיסטוריים, גילוי התרבות הירמוכית | |
משה שְׁטֶקֶלִיס (18 ביוני 1898 – 12 במרץ 1967) היה ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה פרהיסטורית באוניברסיטה העברית בירושלים. נחשב לפרהיסטוריון העברי הראשון.
ביוגרפיה
נולד בקמניץ-פודולסקי שבאוקראינה (בתחום המושב של האימפריה הרוסית). למד ארכאולוגיה באוניברסיטת אודסה והחל לעסוק בארכאולוגיה של אתרים פרהיסטוריים בברית המועצות, אולם הוגלה לסיביר בעוון פעילות ציונית ובשנת 1928 עלה לארץ ישראל. בסוף שנת 1929[1] נישא למשוררת מרים ילן-שטקליס. ב-1939 התגרש ממנה והתחתן עם המאיירת בינה גבירץ שאיירה את ספרה הראשון של ילן-שטקליס.[2]
בתחילה עבד בישראל בייבוש ביצות כבארה, ובמהלך עבודתו גילה את מערת כבארה בשנת 1929. בשנת 1931 חפר עם בנימין מזר במערת קבורה ברמת רחל ובעקבות החפירות נתגלעו בין השניים חילוקי דעות בעניין הקרדיט על פרסום תוצאות החפירות.[3] בשנת 1931 ערך סקר של דולמנים ומבנים מגליתיים בדרום סוריה ובצפון ארץ ישראל. בהמשך היה הראשון לחקור בשיטתיות את האתרים הפלאוליתיים גשר בנות יעקב ומערת קפזה, ביחד עם הקונסול הצרפתי בירושלים רנה נוויל. בשנת 1935 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטה בפריז, ובשנת 1938 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1943 חפר מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים באתר הנאוליתי שער הגולן. המשלחת שבה לחפירות באתר לאחר תום מלחמת העצמאות בין השנים 1949-1952. שטקליס חשף כפר עם מאפיינים של תרבות נאוליתית ייחודית, שלה תעשיית כלי צור, כלי חרס וחפצי אומנות רבים כצלמיות, וכינה אותה בשם "התרבות הירמוכית" (על שם נהר הירמוך הזורם בסמוך לאתר). הכפר הירמוכי מתוארך בקירוב לשנים 6400 לפנה"ס עד 6000 לפנה"ס. גודל האתר כ-0.2 קמ"ר (כ-200 דונם) וחיו בו 2,000-1,000 איש, דבר המלמד כי ההתיישבות הייתה אחת מהגדולות בעולם באותה עת.
בין השנים 1944–1947 השתתף בחפירות בתל בית ירח, יחד עם בנימין מזר ומיכאל אבי-יונה. בשנת 1949 ניהל חפירות באתר עברון מהתקופה הפלאוליתית התחתונה.[4] בשנות ה-50 חפר במערת כבארה ומצא שם קבורה של האדם הניאנדרטלי מהתקופה הפלאוליתית התיכונה[5] וב-1960 ניהל את החפירות הראשונות בעובדיה שבעמק הירדן.[6] עם האתרים הנוספים שבהם חפר נמנים גם האתרים בכרמל: מערת ספונים (1941), נחל אורן ומערת אצבע.
כל האתרים הנזכרים לעיל מוכרים כיום כאתרי המפתח של הפרהיסטוריה של ארץ ישראל, ורובם נחקרו על ידי משלחות ארכאולוגיות נוספות לאחר מותו של שטקליס.
שטקליס עודד הקמת מוזיאונים שיעסקו בפרהיסטוריה וזאת כדי להנגיש את תוצאות המחקר לציבור. בשנת 1962 ייסד את המוזיאון לפרהיסטוריה בגן החיות הלימודי שבמרכז הכרמל בחיפה.[7] הוא נטל חלק בעיצוב אופים של מוזיאון התרבות הירמוכית בשער הגולן, והתצוגה של הממצא הפרהיסטורי במוזיאון ישראל.
בשנת 1982, נמצא על ידי צוות החפירה במערת כבארה שלד של אדם ניאנדרתלי. לשלד ניתן השם "משה" על שם משה שטקליס.
עם תלמידיו נמנים הפרהיסטוריונים עופר בר-יוסף ותמר נוי.
משה שטקליס נפטר בביתו שבירושלים ונטמן בבית עלמין בעיר. המוזיאון לפרהיסטוריה בחיפה נקרא על שמו.
ספריו
- Les monuments mégalithiques de Palestine, Paris: Masson (Archives de l’Institut de paléontologie humaine, 15), 1935.
- התרבות הירמוכית, שער הגולן: המוזיאון הפריהיסטורי, תשכ"ז 1966. (הופיע בתרגום לאנגלית בהוצאת מאגנס, 1972: The Yarmukian Culture of the Neolithic Period)
בעריכתו ובהשתתפותו
- מיכאל אבי-יונה ושמואל ייבין, בהשתתפות משה שטקליס, קדמוניות ארצנו תל אביב: הקיבוץ המאוחד ('כתבי חבר דורשי המזרח העתיק'), תשט"ז.
- מתקופת האבן, ירושלים: הקרן לחקירות פריהיסטוריות בישראל, תש"ך. (העורכים: ב–ג: מ' שטקליס, ת' יזרעאל; ד–:מ שטקליס, מ’ פראוסניץ)
לקריאה נוספת
- שאול כ"ץ, מיכאל הד, תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, 1997, עמ' 381.
- עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפרהיסטוריה של ארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2008, עמ' 326.
קישורים חיצוניים
- משה שטקליס באתר WorldCat Identities
- רשימת מאמרים על משה שטקליס באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של משה שטקליס באתר רמב"י
הערות שוליים
- ^ מודעה המודיעה על הנישואים, דבר, 27 בדצמבר 1929.
- ^ יוסי רגב, האכזבה של הילדה והאכזבה של המשוררת, 22 בפברואר 2009
- ^ בעניין חפירות רמת רחל, משה שטקליס, דבר, מכתב למערכת, 9 בנובמבר 1934; תשובה בעניין החפירות ברמת רחל, בנימין מייזלר, דבר, מכתב למערכת, 13 בנובמבר 1934.
- ^ תקופת האבן, מוזיאון לתולדות העיר נהריה
- ^ מערת כבארה, אתר SYT
- ^ שרידים ממהפכה גדולה, דבר, 27 במאי 1960.
- ^ מוזיאון לפרי-היסטוריה נפתח על הכרמל בחיפה, דבר, 16 בפברואר 1962.
