משה שמואל תג'ר
_Shmuel_Tajer_(1832-1913).jpg) | |
| הרב משה שמואל תג'ר | |
| לידה |
1832 סופיה,  האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
1913 (בגיל 81 בערך) קיוסטנדיל,  ממלכת בולגריה |
| כינוי | מוֹשוֹנָאצִ'י |
| מקום פעילות | סופיה, נסיכות בולגריה |
| השתייכות | יהדות בולגריה |
| תפקידים נוספים | ממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה |
| רבותיו | יהודה ערב |
| בני דורו | יקיר בקיש |
הרב משה שמואל תג'ר (בבולגרית: Моше Шмуел Таджер ; 1832, סופיה, האימפריה העות'מאנית – 1913, קיוסטנדיל, ממלכת בולגריה) היה ממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה בשלהי המאה ה-19.
קורות חייו
בימי האימפריה העות'מאנית
משה שמואל תג'ר נולד בסופיה והוסמך לרבנות בעירו. ב-1850 נישא לבת למשפחת נוטאבלים אמידה מקיוסטנדיל ועבר להתגורר בעיר. הוא היה מקורב לאנשי תנועת התחייה הלאומית הבולגרית והושפע מהם. רכש השכלה כללית נרחבת בנוסף להשכלתו הרבנית. עמד בקשרים עם ראשי הכנסייה בעירו ובשל כך נקלע לעימות עם הפלג השמרני בקהילה, אשר קיצונים שנמנים עמו העלו באש את הספרייה שלו. תג'ר הפך לאיש ציבור המקובל על כל העדות ועל השלטונות העות'מאניים וב-1864 מונה על ידי מידהט פאשה מושל וילאייט הדנובה למנהל בנק מסחרי אזורי, ובהמשך מונה לשופט בבית המשפט האזרחי בקיוסטנדיל. עוד פעל תג'ר להקמת בית ספר מודרני לתושבי עירו. ב-1866 יזם הקמת בית ספר מודרני לקהילת קיוסטנדיל.[1]
תג'ר תמך בסתר ועמד בקשרים עם מהפכנים בולגרים שלחמו לעצמאות בולגריה ובכללם טודור פאאב(בול'). במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) קיבל הבטחה ממפקד הכוחות הבולגריים באזור קיוסטנדיל אילייה מרקוב(אנ') שהוא ערב לביטחונו וביטחון בני משפחתו ונותר להתגורר בעיר. לאחר עצמאות בולגריה כיהן כחבר מועצת העיר קיוסטנדיל.[2]
לאחר כינון נסיכות בולגריה
ב-1891 פוטר הרב הראשי ליהודי בולגריה סימון דנקוביץ' לאחר תקרית בפרלמנט הבולגרי והנהגת הקונסיסטוריה פנתה לתג'ר בבקשה למלא את מקומו עד למציאת רב במינוי קבע. תג'ר שהיה בעל מעמד ציבורי ומקובל בקרב השלטונות נאות לבקשה, וכך גם שר הדתות הבולגרי דימיטר גרקוב שמינה אותו בספטמבר 1891 לתפקיד. תג'ר ומילא את מקום הרב הראשי עד להגעתו של מוריץ גרינוואלד ב-1895.[1][3]
ב-1898 לאחר הדחתו של יקיר בקיש כממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה, הסכים לבקשת הקונסיסטוריה היהודית ומילא את תפקידו עד להגעתו ב-1900 של הרב הראשי במינוי קבע מרקוס אהרנפרייז.[4]
ב-1900 שב לקיוסטנדיל ובה הלך לעולמו ב-1913 והוא בן 81 שנים. נכדו היה אברהם תג'ר, קצין בכיר בצבא בולגריה וממנהיגיה הבולטים של יהדות בולגריה.
קישורים חיצוניים
- רשימת היהודים המפורסמים ביותר בבולגריה בשנים 1900–2000 (2002)
- Bulgaria Virtual Jewish History Tour, www.jewishvirtuallibrary.org
- Mathilde Tagger & S. Alfassa Marks (2004 ?),’’Bulgaria Chief Rabbis’’, Fondation for the Advancement of Sephardic Studies and Culture, http://www.sephardicstudies.org/bulg-rab.html
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יוסף קונפורטי, להפוך לבולגרים - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, מסת"ב 9789652352125, עמודים 60–61, 67.
- ^ יוסף קונפורטי, להפוך לבולגרים - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, עמוד 74.
- ^ חיים קשלס, דורות הראשונים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 72-70.
- ^ יוסף קונפורטי, להפוך לבולגרים - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, עמוד 140.
| הרבנים הראשיים לבולגריה (1880 – 1960) | ||
|---|---|---|
|
