משפחת אהרנסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפרים (פישל) ומלכה אהרנסון

משפחת אהרנסוןלועזית: Aaronsohn) היא משפחה יהודית ידועה בתולדות היישוב. בני המשפחה עלו לארץ ישראל מרומניה בשנת 1882, עם תחילת העלייה הראשונה, ונמנו עם מייסדי המושבה זכרון יעקב. מקימי ארגון המחתרת "ניל"י" ומנהיגיו נמנו עם אנשי המשפחה, ולכן שמה של המשפחה נקשר תדיר לארגון זה.

בני המשפחה שעלו ארצה היו האב אפרים-פישל אהרנסון, האם מלכה והילדים אהרון וצבי (הירש). בארץ נולדו שמואל (סם), אלכסנדר (אלכס), שרה ורבקה. שתי בנות, ויטיה וליבה, מתו בלידתן בשנת 1888, ככל הנראה מקדחת. בנוסף, הגיעו לארץ בשנת 1882 גם קלמן משה אהרנסון, אח צעיר של אפרים-פישל, ואחותו שרה אהרנסון (לימים שוורץ), שהתיישבו בזכרון יעקב והקימו בה משפחות.

אפרים-פישל היה איכר, מחלוצי הכורמים, שהקים משק בזכרון יעקב. לפי כמה מקורות היה אפרים-פישל הראשון ממתיישבי זכרון יעקב שהפסיק לקבל את תמיכת הברון רוטשילד, פילנתרופ היישוב. הבן הבכור אהרון, נחשב איש אשכולות - אגרונום ומדען, סייר, יזם ופוליטיקאי. הוא נמנה עם הבולטים בקרב בני הדור הראשון שגדל בארץ, אשר נקראו אז "האתרוגים" (כינוי שהפך לאחר שנים ל"צברים"). אהרון זכה לפרסום עולמי בעקבות גילויו את 'אם החיטה' בשנת 1906. במהלך מלחמת העולם הראשונה הקים והנהיג את המחתרת "ניל"י", שבה פעלו גם אחותו שרה אהרנסון, אבשלום פיינברג, יוסף לישנסקי ואחרים.

תוך כדי פעולות המחתרת ולאחר חשיפתה, בין השנים 1919-1915, עברו אחדים מחברי המשפחה עינויים, כמו אפרים-פישל, שרה, צבי (וכן אחרים מחברי ניל"י); שרה התאבדה,בעקבות תפיסתה ועינוייה על ידי העותמאנים, ולאחר שגילתה כי הגיעה הוראה להוציאה להורג. אהרון נעלם עם מטוסו מעל תעלת למאנש בין בריטניה וצרפת.

האם מלכה נפטרה בשנת 1912[1] והאב אפרים-פישל - בשנת 1939[2]. הבן צבי נפטר בשנת 1929, אלכס בשנת 1942, ושמואל בשנת 1950. האחרונה מדור "האתרוגים" והצעירה מבני משפחת אהרנסון, רבקה, נפטרה בשנת 1981.

בית אהרנסון

בביתם של אפרים-פישל ומלכה בזכרון-יעקב, הוא "בית אהרנסון", הוקם מוזיאון לתולדות המשפחה ומחתרת ניל"י. על בני המשפחה ועל ניל"י נכתבו ספרים ומאמרים, ורחובות רבים ברחבי הארץ נקראו על-שם אהרן אהרנסון ועל-שם שרה אהרנסון, שני בני המשפחה הידועים ביותר. כל צאצאיהם של צבי ושל שמואל, היחידים מבני אהרנסון שהקימו משפחות משלהם, חיים ופועלים עד היום בארץ.

לקריאה נוספת

  • אליעזר ליבנה, אהרן אהרנסון - האיש וזמנו, ירושלים, מוסד ביאליק, 1969
  • שמואל כץ, הרשת: האגדה לבית אהרנסון, תל אביב, משרד הביטחון, 2000

פרסומים שנכתבו על ידי בני המשפחה:

  • אלכסנדר אהרנסון (חייל פשוט), שרה, שלהבת ניל"י, אחיאסף, 1943
  • אלכסנדר אהרנסון, בגן המחשבות (מפנקסו של מסתכל) תל אביב, טרקלין בע"מ, 1974
  • אהרן אהרנסון, (עורך - יורם אפרתי), יומן אהרן אהרנסון 1916-1919, תל אביב, קרני בע"מ, 1970
  • אהרן אהרנסון (פקד ובקר ה.ר. אופנהיימר) צמח עבר הירדן, זכרון יעקב, מעשב אהרן אהרנסון, 1934
  • אהרן אהרנסון (פקד ובקר ה.ר. אופנהיימר) צמח מערב הירדן, זכרון יעקב, מעשב אהרן אהרנסון, 1934
  • Aaron Aaronsohn, Agricultural and Botanical Explorations of Palestine, Washington D.C, U.S. Department of Agriculture, 1910

פרסומים שנכתבו אודות המשפחה על ידי צאצאיה:

  • רן אהרנסון, "האיש החיטה והאגדה", עתמול, גל' כ"ד /4 (מאי 1999), עמ' 22-23
  • רן אהרנסון, "בית אהרנסון השני", אריאל, גל' 123-122 (אוג' 1997), עמ' 119-114
  • ניר טויב, סרט דוקו האהרונסונים: הסרט המלא

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי הכיתוב במצבתה
  2. ^ Encyclopedia of the Modern Middle East & North Africa: A-C
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0