כרם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרם
כרם ענבי מאכל מזן תומפסון בסמוך למושב לכיש בחבל לכיש

כֶּרֶם הוא מטע שמגדלים בו עצי פרי מסוימים. בדרך כלל מתייחס המושג "כרם" למקום גידולן של גפנים, שפירותיהן, הענבים, משמשים למאכל ולייצור יין, אולם גם מטעי זיתים ושקד מצוי מכונים כרמים.

הגפן היא שיח מטפס, ולכן בכרמי גפנים מוצבים קרדונים - עמודים שעליהם מדלים את הגפן, וחוטי שילוב (בכרמים מודרניים) התומכים בזמורות הצעירות, נושאות הפירות.

בכרמים המגודלים בעל, נטועים כמאה עצים בדונם, ברווחים של כשלושה מטרים אחד מהשני, מודלים בדרך כלל על עמודים בגובה של כשני מטרים, כשעליהם חוטים בצורת סוכה, כך שבין העצים יש שטח פנוי המאפשר עיבוד של הקרקע - בעיקר קילטור החשוב מאוד לניצול יעיל יותר של המים.

בכרמים המגודלים בהשקיה מקובל לנטוע 200–300 עצים לדונם, ובמקומות מסוימים באירופה אף 600 עצים. הגפנים נטועות בשורות, גובהן כמטר אחד, וחוטי שילוב עד גובה כ-180 ס"מ, מחזיקים את הזמורות הצעירות.

אטימולוגיה

בחז"ל[1] מוסבר שמקור השם כרם הוא מלשון איסוף, מכיוון שנטיעות רבות מכונסות במקום אחד[2] כמו "כסא של כובס שהוא כורם עליו את הכלים"[3]. משום כך לעיתים נקרא מקום אסיפת תלמידי חכמים (בית מדרש) כרם, כמו כרם ביבנה.

הרש"ר הירש[4] מציע שכרם הוא מלשון גרם (ג' וכ' מתחלפות כיון ששתיהן ממוצאות החיך.) שהיו רגילים לנטוע כרמים במדרגות.

העבודות העיקריות בכרם

בתחילת החורף מקובל לרסס קוטלי עשבים.

מחודש ינואר עד אמצע מרץ, זומרים את הכרם - חותכים את הזמורות הצעירות, ומשאירים מספר מינימלי של זמורות קצרות, מהן תצמחנה זמורות השנה הבאה. לזמירה צורות שונות, המושפעות בין היתר מתכונות הזן ומכמות היבול שהכורם מתכנן.

לאחר איסוף הזמורת או ריסוקה, ממשיכים לרסס קוטלי עשביה ולקלטר בין השורות.

לאחר לבלוב הגפן, מרססים קוטלי מזיקים עד הבציר, ומחלנים (עושים חלון) לאשכולות כדי שיקבלו אור שמש.

בציר הוא השם המיוחד לקטיף ענבים - הסרת הענבים מן הגפנים. שם זה גם משמש לציון תקופת הבציר. זוהי תקופה המתחילה בזמן הבשלת הענבים, ומסתיימת לאחר אחסון היין בחביות. בחבל הים תיכוני הבציר מתרחש בחודשים אוגוסט עד אוקטובר.

למיקומו של הכרם השפעה גבוהה על איכות היין המופק מן הענבים הצומחים בו: הטמפרטורה, הרוח, הלחות והמינרלים בקרקע משפיעים כולם על אופי היין. בעיקר חשובים מאוד לילות קרים בקיץ, ותקופה של קור עז בחורף. עקב ההתחממות הגלובלית צפוי כי כרמים רבים הממוקמים כיום בגובה אידיאלי, למשל באיטליה, יהפכו להיות חמים מדי לייצור יין איכותי, וייאלצו להעפיל במעלה ההר. לעומתם, איכותו של יין מכרמים גרמניים קרים תשתפר.

הכרם במקורות

לכרמים, אשר הקיפו את היישוב היהודי הקדום, הייתה חשיבות מיוחדת בימי קדם. בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים בט"ו באב וביום הכיפורים, כשהן לבושות לבן[5].

למרות שכרם מציין מטע גפנים ניתן למצוא במקורות גם כרמי זיתים "וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן, וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים; וַיִּקַּח לַפִּדִים, וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב, וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת, בַּתָּוֶךְ. וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים, וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים; וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה, וְעַד כֶּרֶם זָיִת" (שופטים, ט"ו, ד'-ה'). אלא שלא נמצא לשון "כרם" על מטעי זיתים, אלא בצירוף ההסבר "כרם זית"[6].

הכרם בהלכה

ישנן כמה הלכות הנוהגות בכרם בלבד. אחת מהן היא כלאי הכרם, שהיא איסור מן התורה לזרוע זרעים שונים בכרם.

הלכה נוספת נוגעת ליציאה למלחמת רשות, ובה יש פטור מיציאה למלחמה זו למי שנטע כרם ולא חיללו.

הגודל המינימלי של כרם המוזכר בהלכה הוא חמש גפנים, שמסודרות שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב[7].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פח עמוד ב.
  2. ^ ספר השרשים לרד"ק ערך 'כרם'.
  3. ^ משנה, מסכת כלים, פרק כ"ג, משנה ד'.
  4. ^ ספר ויקרא, פרק ב', פסוק י"ד.
  5. ^ משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ח'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לה עמוד א.
  7. ^ משנה, מסכת כלאים, פרק ד', משנה ו'. לדעת רש"י בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מג עמוד א גם לעניין יציאה למלחמת הרשות על האילנות להיות מסודרים בצורה זו. לעומת זאת הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ז הלכה ו, לא הזכיר סידור זה של האילנות כתנאי.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0