משפחת דלויה
משפחת דלויה, היא משפחה שמקורה בכפר "לויה" (ד-לויה) בספרד[1][2]. רבים ממנה עברו למרוקו בעת גירוש ספרד, בראש השושלת עומד רבי יצחק דלויה הראשון, מגולי ספרד שהתיישב במרקש. חלק מבני המשפחה התפזרו גם בערים אחרות במרוקו. אך רוב המשפחה הייתה במרקש עד לעלייה הגדולה לארץ ישראל באמצע המאה ה-20. משפחת דלויה התאפיינה ברבנים ודיינים של העיר מרקש[3].
אבי המשפחה
בראש השושלת עמד רבי יצחק דלויה שהיה ידוע כמקובל ועושה ניסים[4]. לימים כאשר הגיע למרקש, היה ראש קהילת המגורשים - "לעז'מיין"[5] במרקש ובית הכנסת המיוחד להם הנקרא (בערבית יהודית מרוקאית): "צלאת ל'עז'אמא"[6]. קהילת המגורשים התאפיינה בכמה מאפיינים שונים מקהילת "התושבים" (המקומיים), ושינויים אלו נהגו עד לימינו[7]. במשפחה קיימת מסורת[8] לפיה רבי יצחק דלויה התווכח עם מרן הבית יוסף בכמה עניינים הלכתיים, והוויכוח הסתיים בחלק מהעניינים בהודאה מצד מרן הבית יוסף לרבי יצחק, ובשאר הדברים מרן הבית יוסף לא הצליח לשכנע את רבי יצחק דלויה לחזור בו.[9]
למעשה, חלק מהחוקרים[10] סבורים שמכיוון שאין בידינו כל עדות בכתב על רבי יצחק דלויה זה אלא ממסורת בעל פה, וגם חוקרי רבי יוסף קארו לא מתעדים שרבי יוסף קארו דרך באדמת מרקש, הם מפקפקים על מסורת המשפחה. לדעתם אבי המשפחה הנמצא בכתובים הוא רבי מאיר דלויה. רבי מאיר דלויה חי בתחילת המאה ה-17 והוא אביו של רבי יצחק דלויה המתועד. רבי מאיר היה דרשן גדול, וככל הנראה[11] כתב פירוש מקיף על מאמרי חז"ל על פרשיות התורה, כתביו טרם נדפסו.
השושלת
שושלת המשפחה[12]:
- הרב יצחק דלויה הראשון - אבי המשפחה
- רבי מאיר דלויה[13][14] מחכמי מרקש, אביו של רבי יצחק דילוייה השני (משנת ה'תע"א)
- רבי יצחק דילוייה מחכמי מרקש, בנו של רבי מאיר.
- רבי יהודה דלויה מחכמי מרקש, אחיו של רבי יצחק הנ"ל. (נהרג על שהלשינו עליו בשנת ה'תס"א, 1701)[15]
- רבי משה דלויה מחכמי מרקש, אחיו של רבי יצחק דלויה הנ"ל.
- רבי יצחק דלויה מחכמי מרקש, חי בשנת ה'תצ"ג[16].
- רבי מרדכי דלויה מחכמי מרקש, בנו של רבי יצחק דלויה הנ"ל.
- רבי יעקב דלויה מחכמי מרקש, בנו של רבי מרדכי הנ"ל.
- רבי מאיר דלויה מחכמי מרקש, בנו של רבי יעקב הנ"ל.
- רבי יהודה דלויה מחכמי מרקש, בן אחר של רבי יצחק דלויה הנ"ל, ואחיו של רבי מרדכי הנ"ל.
- רבי יוסף יצחק דלויה מחכמי מרקש[17].
- רבי יעקב דלויה, מחכמי מקנס[18].
- רבי מאיר דלויה בנו של רבי יעקב ממקנס[19]
- בנו, רבי יעקב דלויה, מחכמי מקנס
- בנו, רבי אליעזר דלויה מחכמי מקנס[20].
שירים לכבוד רבני משפחת דלויה
שיר לכבוד רבי יצחק דלויה
שיר זה הועבר במסורת על ידי המשפחה:[21]
גאון בבני עליה
כהן הרב חנניה
עם רב יצחק דלויה
אבן פטדה מאירה.
רופא חולים כואבים
חונן דלים עלובים
כולם עליו ניצבים
ברוב פחד ומורא.
עיר מרראכש שמחה
כי בה ימצא רווחה
איש אשר נפשו שחה
וכל רוח נשברה.
קינה לרבי יצחק דלויה השני (ה'תע"א)
בהקדמה לקינה לקמן, שחיברה הרב יעקב אבן צור[22], כותב בזו הלשון: ”לשמועת הרב החסיד כמוהר"ר יצחק דלויה זצוק"ל אב ב"ד ור"מ דמתא מארואיקוס יע"א שנתבקש בישיבה של מעלה באב התע"א. מיתד וב"ת ויתד וב"ת ויתד ותנועה. בפלס למי אבכה”[23].
הקינה:
"יקוד אשים בלב אוספו אספה . וכל שמחה הדופה גם דחופה:
עלי חכם פאר הדור וזיוו . מאוד שלם ואמרתו צרופה:
קדושה גם חסידות ו-ענוה . הלא חגר וגם צנף צנפה:
בכל חכמה הלא אחז ותפס . ביד רמה ובזרוע חשופה:
חמודות דת הלא חקק בלבו . ונפשו היא בטוב מדות עטופה:
זעקה נש-מעה תוך כל ארצות . לחסרונו ברוב סער וסופה:
קצות תבל בבהלה ינודון . וכל עין במר תזל וְדלפה:
בעדן גן אלהים הן יעונג . בטוב פריו ועלהו תרופה:"
שיר לכבוד רבי יעקב דלויה
רבי דוד חסין כתב שיר לכבוד רבי יעקב דלויה בספרו "תהלה לדוד":
"יסודתו לכבוד דודי ותפארת בחר לו יה ויקרא שמו יעקב דלויה.
אשרי האם אשר ילדה חכם שלם בכל מידה, התורה והעבודה נשפכו על בית יעקב. נרד וכרכום וקינמון מלא חסדים כרימון, שמו הטוב בכל המון אך יצוא יצא יעקב. יראו אויביו ויבושו אילו תמיד יכתשו, וכפיהם יאמרו ילחשו מי מנה עפר יעקב. הוד והדר תעטרהו, אורך ימים אשביעהו גם בני בנים יראהו, כאשר ראה יעקב. דשן יהי ושאנן שליו שקט ורענן סלע, ישכון ויתלונן בעם בדד עין יעקב"
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר "זוכר ברית אבות" בקונטרס "ואלה תולדות יצחק" עמוד 227 לרבי רפאל דלויה
- ^ מצינו מקור למשפחת דלויה משנת 1346 כאשר רבי יוסף דלויה בן רבי יצחק דלויה העתיק את פירוש רש"י על התורה ראו כאן. מצינו מקור נוסף מהמאה ה-15 כאשר רבי יוסף בן יהודה דילוייא ורבי שלמה דילוייא היו בעלים קודמים לספר התנ"ך שנכתב באותה המאה. אך מקובל לומר שמקורה מרבי יצחק דלויה וכך היא מסורת המשפחה, וכ"כ בהרבה ספרים שזו מקור המשפחה. מה עוד שלא ידוע לחוקרי וצאצאי המשפחה את הקשר בין האישים הנ"ל לבין השושלת הקלאסית שמפורטת כאן.
- ^ עיינו בהמשך הערך
- ^ עיין בספר זוכר ברית אבות עמודים: 245- 242
- ^ פירוש מילה זו היא מגורשים. עיין בספר זוכר ברית אבות עמוד 228 בהערה 1
- ^ זוכר ברית אבות עמוד 228
- ^ לדוגמה: קביעת ימי חתונה שאצל המגורשים התחתנו אך ורק ביום רביעי. תנאי הכתובה - מציינים שהיא כמנהג "קאשטלייאנוש". דיני ירושה - אחרי פטירת האב, האישה הייתה מקבלת אוטומטית חצי. ובחצי השני היו מתחלקים הילדים. מנהגי שבת חזון - המגורשים נהגו להתלבש כרגיל ולאכול בשר ולשתות יין. ויש עוד הרבה הבדלים עיין בספר "ברית אבות" עמוד ע"ו לרבי אברהם קוריאט.
- ^ ספר "נר המערב" לרב יעקב משה משה טולידאנו עמוד פ"א שמפרט את המחלוקות. "זוכר ברית אבות" עמודים 231 - 233 ובהערה 6 שם.
- ^ עיין בכתבי הרב שושנה
- ^ לדוגמה הרב פרופ' משה עמאר.
- ^ ראו מספר כתבי יד באתר הספרייה הלאומית המביאים משמו חידושים. מתוכם רבי משה אלעז'ימי, ורבי אלעזר בהלול בספרו 'מראה עיניים', ורבי יהודה טולידאנו בפירושו על ההושענות.
- ^ רובם הובאו בספר "מלכי רבנן" לרבי יוסף בן נאים, וחלקם הקטן נוסף בספר "זוכר ברית אבות" עמוד 247.
- ^ רבי מאיר, הוא אינו בנו של ר"י דלויה הראשון. אלא מאוחר ממנו במספר דורות. הרבנים שביניהם לא ידועים.
- ^ בספר "מראה עיניים" לרבי אלעזר בהלול כתב משמו כמה חידושים. ועוד מצינו הרבה חידושים ממנו בתוך כתבי יד שונים ממרקש ומחוצה לה.
- ^ זוכר ברית אבות עמוד 247
- ^ זוכר ברית אבות עמוד 248
- ^ הנ"ל אינו בנו של רבי יהודה דלויה, ולא ידוע את הקשר הישיר ביניהם.
- ^ רבי דוד חסין בספרו "תהלה לדוד" כתב שיר לכבודו.
- ^ מפייטני מכנאס.
- ^ מופיע גם הוא בספר "תהלה לדוד". מכת"י שלו בספריה הלאומית עולה שהיה פייטן.
- ^ ראו בספר זוכר ברית אבות, עמוד 246. ועוד עיין בהקדמה לספר "מצבות מרקש", אות ג'. (שם הביאו את תחילת השיר).
- ^ בספרו "עת לכל חפץ" עמוד צ"ד
- ^ הוא מדבר גם כן על הרב יצחק דלויה שנפטר בשנת התע"א (1711 למנינם), זוכר ברית אבות קונטרס "ואלה תולדות יצחק".
