משפחת נוישלוס
משפחת נוישלוס (בהונגרית:Neuschloss család) הייתה משפחה הונגרית-יהודית שעסקה בפשט ובבודפשט לאחר מכן במסחר סיטונאי ובתעשייה מסוף המאה המאה ה-18. המשפחה על צאצאיה מילאה תפקיד חשוב בהתפתחות המשק והכלכלה של הונגריה.
תולדות המשפחה
מוצא המשפחה הבורגנית יהודית הוא ממורביה. אב המשפחה הידוע הראשון, יעקב נוישלוס, נמלט ממורביה בסוף המאה ה -18 בגלל החקיקה האנטישמית שם. הוא הגיע ליישוב קטן בשם ווצ'ה (Veča)(הו') שנמצא היום בתחומי סלובקיה. היישוב היה אחד ממרכזי המסחר בעץ. יעקב נוישלוס ייסד שם את העסק הראשון שלו, שעסק בסחר עצים וניהול יערות, אך היה לו גם בית מרזח ובית מלאכה לבורסקאות. הוא בנה גם את בית הכנסת המקומי.
העצים שנכרתו באזור דרום מזרח סלובקיה של היום, (אז הונגריה במסגרת הקיסרות האוסטרית) הונחו על רפסודות והושטו לאורך יובלי הדנובה דרומה ואז עם זרם הדנובה עד פשט. על "הרציף העליון" של פשט (כיום גדת הדנובה של אויפשט), פורקו הרפסודות ומטעניהן ומצאו את מקומם כפיגומים וכקונסטרוקציה לגגות של בנייני העיר.
אחד מבניו של יעקב, יצחק נוישלוס, שפעל בעיירה סטרובו (עיירה על שפת הדנובה), התרכז בעיקר במסחר בפשט. אספקת העצים שלו מילאה תפקיד חשוב בשיקום העיר בודה לאחר השרפה הגדולה שם בשנת 1810 ושיקום העיר פשט לאחר השיטפון הגדול שם בשנת 1838, כל מלאי העצים שלו נרכש תוך זמן קצר בשני המקרים. משפחתו של יצחק נוישלוס עברה בסביבות שנת 1832 לאחוזתו של הרוזן אישטוואן קרולי באויפשט (אז מחוץ לעיר פשט) שנקראה בפי כולם המושבה (קולוניה) היהודית, כי על היהודים הוטלו מגבלות חמורות של מגורים בפשט עצמה עד 1840.
המשפחה הקימה את בית הכנסת הראשון באויפשט, וכמה מחבריה היו נשיאי הקהילה היהודית. אחרי מהפכת 1848–1849 ומלחמת העצמאות ההונגרית המשפחה עברה לפשט לרובע ליאופולד (היום החלק הצפוני של רובע 5-מרכז העיר), על גדת דנובה, אבל המשפחה נשארה נאמנה גם לאויפשט. אחד משני בניו של יצחק נוישלוס, ברנאט נוישלוס, נשאר הגזבר של היישוב (הוא הסבא רבא של ג'רג' לוקאץ' הפילוסוף), בנו השני שמעון נוישלוס הפך לשופט באויפשט בין השנים 1851–1853. חברות הבנייה של המשפחה עבדו בעיקר בבירה, אך הצליחו בכל רחבי הונגריה ובמונרכיה האוסטרו-הונגרית ובנו מבני משק, קסרקטינים ומצודות. משפחת נוישלוס (חלק מחברי המשפחה שינו את שמם לניטראי) הפכו לחברים מכובדים של החברה בבודפשט.
מיזמים
יצחק נוישלוס הקים את מחסן חוות העצים הראשונה שלו ליד הרציף העליון באויפשט בשנת 1832, בצד הצפוני של מה שכיום הוא רחוב ויקטור הוגו. החלק הדרומי של הרחוב הפך לבעלות ענף אחר של המשפחה בשנת 1859. במחסני העץ שהוקמו לאחר מכן, עבדו בעיקר פועלים סלובקים, כבר עם על מסורי אדים מתקדמים. באמצעות סחר העץ השתלבה משפחת נוישלוס במהרה בבניית מסילות הברזל בהונגריה. לצד בתי השמירה הקטנים הוקמו על ידה גם מבני רכבת גדולים ומבני מחסנים. הם לקחו חלק בבניית תחנת הרכבת הראשונה בבודפשט שנפתחה בשנת 1867.
לא רק שהמשפחה סחרה בעץ, אלא התחילה לייצר גם פרקט, בנוסף לייצור רצפות מסורתיות משובצות. הם התחייבו גם להניח את הפרקט כקבלני ביצוע. במהלך שיפוץ הספא רודאש[1] בשנת 1886, גרם המדרגות העץ המגולף עשיר שהוביל למעלה לאגף המערבי של הספא נבנה על ידי חברת Neuschloss and Marczel.
אמיל נוישלוס בנה את בנייני התערוכה הלאומית בבודפשט בשנת 1885 והן יותר מ -30 בניינים לקראת חגיגות ה1000 שנה (מילניום בפי ההונגרים) לכיבוש הונגריה בשנת 1896. הוא הופקד גם על עבודות נגרות של הארמון המלכותי[2]. האדריכל קורנל נוישלוס היה מעורב בשחזור גן החיות של בודפשט בשנת 1912, והיה קשור לתכנון שער הפילים הראשי ובית הפילים.
מפעל המטוסים ההונגרי הראשון באלברטפלבה, שנוסד בשנת 1914, הפך לחלק מרכוש המשפחה לאחר מלחמת העולם הראשונה. חברת Neuschloss and Lichtig Aerospace Factory Limited מילאה תפקיד מרכזי בחידוש ייצור המטוסים בהונגריה, ומשנת 1922 בראשותה של בלה אורבץ ייצרה מטוסי עץ[3].
מקורות
- פטר רוברט: יהודים הונגרים מפורסמים. משפחת נוישלוס (בהונגרית) Róbert Péter: Híres magyarországi zsidók – A Neuschloss család (magyar nyelven). [2014. december 24-i dátummal az eredetiből archiválva]
הערות שוליים
- ^ Fehérvári Zoltán: A Rudas fürdő kiépítése a 19. században (magyar nyelven) (html). (Hozzáférés: 2010. július 17.)
- ^ Gy. M. Derestye Zichy. "Magyar Zsidók a Milleniumon (Művelődéstörténeti Tanulmány)" (html) (בmagyar). נבדק ב-2010-07-25.
{{cite web}}: תבנית ציטוט עם ציון שפה לא מזוהה (link) - ^ Révész Tamás: Az első magyar katonai repülőre emlékezve (magyar nyelven) (html). [2008. október 10-i dátummal az eredetiből archiválva].
