לדלג לתוכן

משפט ואן אובל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

בגאומטריה, משפט ואן אובל הוא משפט הנוגע לבנייה של ריבועים על גבי מרובע כללי.

המשפט מוכיח שהקטעים המחברים את מרכזי הכובד של ארבעת הריבועים, מאונכים זה לזה ושווים באורכם.[1]

המשפט נקרא על שם המתמטיקאי הבלגי הנריקוס אוברטוס ואן אובל שהוכיח את המשפט בשנת 1878.

נוסח המשפט

תרשים המציג את משפט ואן אובל

יהי מרובע כללי ABCD בונים על גבי צלעותיו ארבעה ריבועים הפונים החוצה מן המרובע, והם ABFE, ‏BCNM,‏ CDJI ו-DAHG. מסמנים את מרכזי הכובד של הריבועים הללו ב-O,‏ R,‏ Q ו-P בהתאמה. אזי:

  1. PR=OQ
  2. PROQ

הוכחה

ניתן להוכיח את משפט ואן אובל באמצעות המישור המרוכב.[2]

משכנים את כלל התרשים של משפט ואן אובל במישור המרוכב. מגדירים ω:=12+12i=12eiπ4 . יש לשים לב כי ωiω=1 וכי ω+iω=i.

ניתן להוכיח כי O=ωA+(1ω)B,‏ R=ωB+(1ω)C,‏ Q=ωC+(1ω)D ו-P=ωD+(1ω)A.

לכן:

i(PR)=i((ωD+(1ω)A)(ωB+(1ω)C))=iωD+(iiω)AiωB(iiω)C=(1ω)D+ωA+(1ω)BωC=(ωA+(1ω)B)(ωC+(1ω)D)=OQ

מאחר שבמישור המרוכב הכפלה של קטע ב-i משמרת את אורכו ומסובבת אותו ב-90, מקבל כי PR שווה באורכו ל-OQ ומאונך לו.

מ.ש.ל.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משפט ואן אובל בוויקישיתוף

ראו גם

הערות שוליים

  1. Eric W. Weisstein, van Aubel's Theorem, mathworld.wolfram.com (באנגלית)
  2. Art of Problem Solving, artofproblemsolving.com

משפט ואן אובל41949016Q594571