משתמש:אורחות חיים

ארבעת עקרונות אורחות חיים

תנו רבנן כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא

— ברכות כח:

קטע היסטורי נדיר זה בתלמודנו מלמדנו דבר אחד:

הרוצה לזכות ל"אורחות חיים", ומשם לחיי העולם הבא, צריך שיתן את דעתו בפרוטרוט על ארבעה דברים- א. זהירות בכבוד הזולת, ב. התרחקות מילדותיות ומשטחיות מקראית, ג. דבקות בחכמים ונבונים, ד. תפילה לפני אדון הכל.

חושבני שארבעת העקרונות הללו, נצרכים ביתר שאת למלאכת הכתיבה המפוארת, שחלק עיקרי בה נמצא כיום בידי עורכי המכלול.

א. ראשית כל: כבוד הדדי וזהירות מפגיעות הדדיות.

הזהרו בכבוד חבריכם

אין ספק שמכונת-כתיבה תורנית כזו, המונה אלפי עורכים ואורחים, יוצרת אין-ספור של התנגשויות עריכות, ערכי-כתיבה סותרים, ניסוח מילולי שונה, השקפות ודעות מגוונות, אשר כמעט בלתי ניתנים למניעה.

עלינו לדעת כי הפסיפס המרהיב של "המכלול" בנוי על כך שאנו משלימים זה את זה, ולאו דווקא סותרים זה את זה, וכך יוצא שאם נקח לדוגמא עבודה מכלולאית של 1000 עורכים שעושים 1000 עריכות יחדיו, באם יסתרו וידרסו זה את זה-התוצאה תצטמק מ-1000 עריכות לפחות מ-500, אבל באם ישלימו זה את זה-התוצאה תכפיל את עצמה-2000 עריכות ליום!

ב. שנית: התרחקות מילדותיות ושטחיות.

מנעו בניכם מן ההגיון

מפרש רש"י:

מההגיון: לא תרגילום במקרא יותר מדאי משום דמשכא. לשון אחר משיחת ילדים.

— רש"י ברכות כח:

שני הביאורים של רש"י עניינם אחד, אל תתספקו בשטחיות, אל תסחפו אחר "שיחת הילדים"-אחר הילדותיות וחוסר-העמקות, "לא תרגילום במקרא יותר מדאי"-על אף שהמקרא הוא יסוד אומתינו ודתינו, והוא נר לרגלינו, בכל אופן אל תקבעו יתד במקרא לבד, תתקדמו הלאה לעומק, לעבר ים-התלמוד והמפרשים, לרבבות הפירושים והחילוקים, ועל פיהם-ורק על פיהם-תבינו היטב את המקרא.

זהו מן הסתם היסוד העיקרי לעורך בהמכלול, תעמיק, תראה את אחוריהם של הדברים, תתמקד מהו פירושו של המושג בפן האנצקלופדי, תחקור מהו מקורו של ביטוי כל שהוא, תברור בין עיקר לטפל, בין ערך חשוב אינציקלופדית לבין ערך מעניינן ככל שיהיה אך חסר חשביות וערכיות, כך מגיעים לידע המקיף והמושלם ביותר, שכן אם נבזבז את זמנינו על ערכים ילדותיים ויח"צניים, נפסיד במו ידינו את ההזדמנות לגרוף לתוכנו ידע חשוב וערכי.

ג. שלישית: היצמדות למקורות וחכמי קדם.

והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים

מהותה של אנציקלופדיה היא אסופה של ידע קודם, אין היא מחדשת דברים מעצמה, אילו תקום אנצקלופדיה שתחדש ותשנה את הידוע לנו, היא תקרא בשם משכתבת הסטוריה, שכן מהותה היא אסופה וקיבוץ, ולא הנדוס ושכתוב, וממילא מובן עד כמה אנו זקוקים לידע של חכמים ונבונים מימי קדם, לכן שומא עלינו להצמד למקורות ורק להם, לא פעם אנו רואים בהמכלול "דרוש מקור", זהו מהותו של "המכלול"-הוא כוללני, כולל בתוכו ידע עצום ומקיף, אך אינו מחדש אותו, לכן "הושיבום בין ברכי תלמידי חכמים" ומדוע שישבו בין ברכיהם, ומה רע בישיבה לצידם? אלא רואים אנו את הצורך להצמד למקורות הקדומים ביותר, שכן מי יושב בין הברכיים? ילדים. כבר כילדים עלינו להצמד לגדולים והקדומים ביותר עם הפרש הגילאים הרחוק ביותר, להגיע לידיעות בבסיסם ומקורם.

ד. רביעית ואחרונה חביבה: תפילה מתוך מודעות לכוח העליון.

וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים

כמו בכל פעולה והשתדלות בחיינו, אין אנו יכולים להתקדם כמלוא הנימה ללא הנשמתו ועזרתו התמידית של אדון הכל, וכשאנו מגיעים למלאכת הכתיבה שקשה היא עד למאוד, אנו זקוקים לסייעתא דשמיא שבעתיים, ולכן אם אנו עומדים בתפילה, ויודעים שאנו עומדים לפני בעל היכולת והכוחות כולם, ושופכים את נפשנו לפניו-נזכה שיקבל בעל הרחמים את תפילתנו, ונצליח בכל מעשה ידינו, ולא תצא תקלה בכתיבתינו ותחת ידינו לעולם.

המשאלה שלי-שאני יחד עם כל עורכי "המכלול" נזכה ל"אורחות חיים".

משתמש זה למד בישיבת חברון בגבעת מרדכי, דוגל נלהב באסכולת סלבודקא שבתוכה גדלות האדם ואהבת רעים.