משתמש:אין הימל/כתב אדמו"ר הזקן
כתב אדמו"ר הזקן הוא צורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) על-פי שיטת בעל התניא האדמו"ר הזקן, המשלבת לכאורה בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות - שיטת הפוסקים ושיטת המקובלים.
כיום , היא שיטת כתיבה נפוצה יחסית בין סופרי הסת"ם החב"דיים. בכמה מכתבים מעודד הרבי מליובאוויטש סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת המקובלת מדור לדור ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות של אדמו"ר הזקן.
מקור הכתב וחיבורו
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינה הלכה למשה מסיני, והיא הועברה במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת האותיות ובאופן כתיבתם. השינוי לא נשאר רק בין העדות אלא גם בין מדינות ברחבי אירופה, בין ערים ואפילו בין סופרים שונים.
מעניין לציין שבעבר היו כותבים באותיות שונות ומשונות כפי שכותב הרמב"ם: "ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות, כגון הפאין הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש". ישנם צילומים מספרי תורה שניתן לראות בבירור אותיות כ"ף ולמ"ד הפכות לגמרי, צורות מעניינות על אותיות שונות ואותיות פ"א לפופות.
ההסבר לזה לכאורה הוא שלמרות שלכל אות יש כללים שרק באם צורת האות תתאים לכללים האות תהיה כשירה[1], יש בכל אות עניינים ע"פ תורת הקבלה, עניינים רוחניים שמשתנים בין אות לאות.
למשל, האר"י הקדוש מביא בספרו עץ חיים שינויים בפרטים מסויימים בכתב של תפילין וזה הנקרא קבלת האר"י. אם נאמר שיש צורה "יבשה" לאותיות, הרי שאין כל סיבה לחלק. אלא ששלכל צורה, נקודה תג וקוץ יש עניין רוחני וזהו שנאמר במסכת שבת "היה ר"ע דורש ע"כ קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות..." שכל קוץ יש בו עניין רוחני.
מכל הנ"ל מובן שיש בכתיבת הסת"ם שני צדדים:
1 - הפן ההלכתי, שאותו הובילו הפוסקים ולפיהם נהגו ה"ליטאים".
2 - הפן הקבלי-רוחני, שאותו הובילו המקובלים ואחריהם נהגו הספרדים והחסידים. על רקע זה מגיע כתב אדה"ז, עוד בהיותו תלמיד אצל הרב המגיד ממעזריטש, באחת הפעמים בהם ביקר בחצר מורו, הורה לו המגיד לתקן צורת כתב שתתאים גם לדעת הפוסקים, וגם למבואר בספרי הקבלה[2]. על פי הוראה זו, התעכב אדמו"ר הזקן במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות[3].
המבין בצורת הכתבים ומעיין בכתב, יכול לראות בכמה פרטים במוחש את השילוב. בכתב האשכנזי ראשן השמאלי של האותיות שעטנ"ז ג"ץ הוא כאות זיי"ן, בכתב הספרדי וכתב האר"י הראש יושב כאות וא"ו, ובכתב אדה"ז מצד אחד אין הפסק בין קצה הראש לצוואר ומצד שני הראש לא מהקצה אלא קצת בפנים.
העברת המסורה
את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, לימד אדמו"ר הזקן לתלמידו ר' ראובן הסופר, שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן ובני משפחתו. כך, הכתב הועבר מסופר לסופר עד לתחילת הקומוניזם והשואה האיומה שהעלימו באופן יחסי את כתיבת הסת"ם האשכנזית שהיתה נפוצה עד אז והכחידו את הכתיבה החבדית.
לאחר השואה נזקק הרבי מלויבאוויטש לחדש את המסורה ולהמשיך את הכתיבה, אך למרות מאמציו הרבים של הרבי[4] לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נעלמה ללא שריד.
עם זאת, נותרו בידינו תפילין מקוריות, המיוחסות לר' ראובן הסופר[5]. תפילין אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, משפחה שורשית בחב"ד. הם הוצגו לפני הרבי הקודם מליובאוויטש - אדמו"ר הריי"צ על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה[6][7].
בהלכה נפסק כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. אמנם זו לא הדרך הרצויה, אך באין ברירה גם היא אפשרית[8].
הבעיה שעדיין ישנה בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או הרגל כתב ידו של הסופר[9].
צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה אולי בכמה וכמה פרטים[10] שלא מעכבים כלל מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'שולחן ערוך' שלו, אבל, ההכרע ההלכתי בנוגע לכשרות האותיות לא תמיד נוגע לצורת האותיות בפועל.
מסורת הכתב לעומת כתבים "אשכנזיים" אחרים
הכתב האשכנזי הנפוץ כיום נחלק לשני סוגים:
1 - כתב בית יוסף - למנהג ה"ליטאים".
2 - כתב האר"י - אותו הכתב, אלא ששוּנָה מהכתב המכונה "בית יוסף" בכמה פרטים עפ"י האר"י הקדוש.
התפתחות הכתב האשכנזי
הכתב המוכר כיום הוא איננו אותו הכתב מלפי השואה שהרי לפני השואה היו עשרות סוגי כתבים משא"כ היום שישנו כמעט רק סגנון כתב אחד שבו כותבים כולם. כאמור, לאחר השואה נתמעטו הסופרים ומשכך הכתיבה נתבססה עפ"י הכתיבה בירושלים. הכתיבה שם הועתקה מהסופר המצויין ר' נתנאל תפילינסקי[11] ע"ה שהיה כותב כתיבה מעולה ויפה. אך דא עקא, ר' נתנאל העיד בעצמו שהעתיק את סגנון הכתב עפ"י כתב שהיה אצלו (ולא שקיבלו מסופר אחר). הוא גם הסתמך בכתבו הרבה מאוד על כתבים אחרים שראה בכדי להתאים את הכתב לפוסקים[12] וביניהם על מח"ס "כתיבה תמה" וזה האחרון נהג לשנות בדברי הפוסקים לפי הבנתו..[13] אם כן, יוצא שהקבלה אצל כתב ה"בית יוסף" גם היא מועתקת עפ"י כתב ולא עפ"י סופר.
לפועל - התייחסות הרבי מליובאוויטש
במכתב מהרבי הקודם - אדמו"ר הריי"צ[14] כותב לרב המקובל הרב מנחם זאב גרינגלאס בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו [ארצוה"ב] נחוצים סופרים".
ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי (הנוכחי) במפורש לחסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות דוקא בכתב אדמו"ר הזקן. לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד[15]:
לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל
בנוסף לכך, הורה הרבי [16] למספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת אדמו"ר הזקן מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.
הפולמוס בנוגע למעשה בפועל
על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם בקרב חב"ד כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים[17], הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד.
המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם:
א. במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה.
ב. בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב למרות חוסר הבהירות, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב.
ג. כנ"ל בארוכה, גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים .
ד. השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים תש"ל-תשל"א, כאשר לאחר גל העלייה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות[18].
בשנות הסמכ"ים המאוחרות נערכו דיונים נרחבים על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות. ביניהן קובץ הערות וביאורים אהלי תורה[19], שבועון כפר חב"ד וגליון התקשרות[20].
לקריאה נוספת
- הרב משה ויינר, אותיות הרב, תנש"א .
- הרב אברהם לוי, כתב חב"ד, תשס"ט, תשע"ה.
- הרב מנחם מענדל בלינוב, באתרי' דרב, תשע"ח.
- תקון קוראים בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן, חז"ק הוצאה לאור, תש"פ
- הרב יששכר דוד קלויזנר, שלילת כתיבה בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן, שערי התמימים (יא) עמוד 65
קישורים חיצוניים
- מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן. אהלי שם, גליון ט'.
- הרב יהושע מונדשיין, כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן - לקט סיפורי חסידים והתייחסויות מרבותינו נשיאינו
- הרב יעקב טייב, כתב חב"ד, בטאון דרך תמים גליון א', עמוד 32
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, עוללות, אהלי שם שנה ג' חלק ו'
- הרב שלום דובער לוין, כתב המיוחס לרבינו הזקן, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה א'רנז (ג) פרשת נח ה'תשפ"ה עמוד 56
- ↑ בנוגע לאותיות הלפופות, חלקן באם הופיעו במקומות לא נכונים או בצורה שונה הן יפסלו את הספר וכו'. והסיבה שהפסיקו לכותבן כמבואר בארוכה בפסיקות האחרונים היא בגלל שהיו משנים בצורתן גם ללא קבלה.
- ↑ באגרות קודש הנסמנת בהערה הבאה מדגיש אדמו"ר הריי"צ: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי הקבלה בדרך חב"ד".
- ↑ ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.
- ↑ ראה ב"אגרות קודש" כ"ק אדמור מליובאוויטש ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד
- ↑ כשהראה הרב מנחם זאב גרינגלאס את תמונת אותיות אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם אותיות אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על ידי תלמידו, כיוון שהברק (גלאנטץ) אינו תואם לברק שהיה לר' ראובן עצמו.
- ↑ ראו פירוט המסופר בעמוד 34. ככל הנראה זהו זוג תפילין נוסף מלבד התפילין של ר' ראובן הסופר שהיו אצל קרוב משפחתו ר' יהושע פאליק גוראריה שאדמו"ר הרש"ב העיד על אמינותן.
- ↑ כמו כן נמצאת בספריית הרבי מגילת אסתר שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש, אולם בנוגע לצורת אותיות הכתב עצמו קשה ללמוד ממנה, היות [דרוש מקור] וכאשר המגילה הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, הסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות. ישנה מגילה נוספת של הרבי המהר"ש בידי צאצאי משפחת גינזבורג בתו של הרבי מהר"ש אך היא דרושה בירור ולא החלטית.
- ↑ שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.
- ↑ יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר האם זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת להקל על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות תפילין ומזוזות בכתב אדמו"ר הזקן בדווקא.
- ↑ ניתן למצוא בעוד כתבים אחרים מלפני השואה את אותו סגנון הכתיבה ובחלקם את שינויים השונים שיש בכתב אדה"ז. וראה בספר "כתב חב"ד" שעשה שם השוואה חלקית.
- ↑ הכתב נקרא בית יוסף משום שתואם לפסקיו ולא משום שנתקבל ממנו. [בני עדות המזרח שמהם ה"מחבר", כותבים בכתב וועליש ולא בזה הכתב.]
- ↑ כך יוצא שיש הפרשים בין תפילין שכתב בשנותיו הראשונות ובין אלו שכתב בשנותיו המאוחרות יותר.
- ↑ דוד לייב גרינפעלד, המהפך העולמי - ספר סופר וסיפור, עוז והדר
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ו עמ' צה.
- ↑ אגרות קודש חטו עמ' שטז.
- ↑ בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב אליעזר צבי צירקינד (קראון הייטס), הרב מנחם מנדל אהרונוב (קנדה), הרב חיים עוזר מרינובסקי, הרב אליהו גבאי, הרב שמשון כהנא, ועוד. ראו המקורות לכך בהרחבה בהקדמה לספר כתב חב"ד.
- ↑ כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב מרדכי שמואל אשכנזי, שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.
- ↑ דרוש מקור
- ↑ גליון תשעא, גליון תתפח, ועוד.
- ↑ גליון רלז, גליון תט, גליון תשלה.
