רבי מנחם מנדל שניאורסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק באדמו"ר האחרון מחב"ד. אם התכוונתם לסביו האדמו"ר השלישי מחב"ד, ראו רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק).
הרבי מלוּבָּבִיץ'
רבי מנחם מֶנְדֶל שניאורסון
‏
רבי מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון נושא שיחה לילדים בתהלוכת ל"ג בעומר, תשמ"ז
לידה 18 באפריל 1902
י"א בניסן ה'תרס"ב
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית מיקולאייב, האימפריה הרוסית
פטירה 12 ביוני 1994 (בגיל 92)
ג' בתמוז ה'תשנ"ד
ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה אוהל חב"ד לובביץ', ניו יורק
מקום מגורים ניקולייב, אוקראינה; קראון הייטס, ניו יורק
תקופת הפעילות 1950–1994 (כ־44 שנים)
השתייכות חסידות חב"ד-ליובאוויטש
תחומי עיסוק אמונה, חסידות, עם ישראל, גאולה, תשובה ועוד
רבותיו אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון וחמיו, רבי יוסף יצחק שניאורסון.
חיבוריו ספרי הרבי מחב"ד
בת זוג חיה מושקא שניאורסון
אב הרב רבי לוי יצחק שניאורסון
אדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש ה־שביעי
י' בשבט ה'תשי"א – ג' בתמוז ה'תשנ"ד

רבי מנחם מנדל שניאורסון[1] (מכונה הרבי מליובאַוויטש או מלוּבָּבִיץ'; י"א בניסן תרס"ב, 5 באפריל 1902 - ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד, בראשה עמד משנת ה'תשי"א, ועד פטירתו. נודע בעיסוקו הרב להחשת הגאולה, ובשנותיו האחרונות ראו בו חלק מחסידיו את המשיח, רבים מהם מוסיפים להאמין בכך אף לאחר פטירתו. קברו משמש מוקד עלייה.

הקים את מפעל השלוחים ובתי חב"ד במקומות רבים בעולם. משנתו התפרסמה בחייו ולאחר פטירתו בספרים רבים. הכריז על עשרה מבצעי מצוות שבמסגרתם פעל לעורר את הרחוקים מהדת לקיים עשר מצוות שלדעתו הן מרכזיות.

קורות חייו

נולד בעיר מיקולאייב שבאימפריה הרוסית כבן בכור לרב לוי יצחק ולחנה שניאורסון. מצד אביו היה צאצא של הצמח צדק, האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד (נין בנו בכורו רבי ברוך שלום שניאורסון, בן אחר בן. ראה להלן בעץ המשפחתי), ועל שמו הוא נקרא. אמו הייתה בתו של רב העיר, הרב מאיר שלמה ינובסקי.

בשנות ילדותו ונערותו למד בעיקר מפי אביו[2]. בשנת 1909, בגיל 7, עבר עם משפחתו לעיר יקטרינוסלב, לאחר שאביו התמנה בה לרב. הרב שניאור זלמן וילנקין נשכר על ידי אביו כמלמד פרטי עבורו[3] וממנו למד חומש עם פירוש רש"י, נ"ך, משנה וגמרא[4] כארבע וחצי שנים, מגיל שבע עד גיל אחת עשרה[5]. אחר כך שכר לו אביו את המלמד הרב איסר ניסן דריבין שלימדו במשך שנה בביתם[6]. את רוב זמנו העביר בלימוד תורה, קבלה וחסידות.

בשנת 1919, בהיותו בן שבע עשרה, עודדו אביו להוסיף במקביל ללימודיו התורניים גם לימודי חול באופן עצמאי, ורשם אותו ללימודי בגרות[7] הוא ביקש מישראל בר-יהודה[8] ששימש כמנהל הגימנסיה העירונית ביקטרינוסלב, שיעניק לו הכוונה בלימודי הבגרות. בר יהודה סיפר שהרב שניאורסון אמר לו שאביו התנה עמו שילמד לימודי קודש 16 שעות ביממה, וביתר השעות ילמד את לימודי החול באופן עצמאי בבית[9].

בשנת ה'תר"פ (1920) התמנה לרב בית הכנסת באזור התעשייה של העיר יקטרינוסלב[10]. בחג הפסח ה'תרפ"ג נפגש לראשונה עם חותנו לעתיד רבי יוסף יצחק שניאורסון ברוסטוב[11].

בסוכות תרפ"ג (1922) נפגש ברוסטוב לראשונה עם חותנו לימים, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד[12]. בקיץ של אותה שנה הזמינו חותנו לעתיד לעיר הנופש קיסלובודסק שבה שהה אז עם משפחתו, מתוך רצון לשדכו לבתו, חיה מושקא שניאורסון. מאותה עת התקרב רבי מנחם מנדל הצעיר למשפחת האדמו"ר[13]. שנה לאחר מכן קיבל סמיכה לרבנות מדודו הרב שמואל שניאורסון. החל מנובמבר 1926 השתתף באוניברסיטת לנינגרד כשומע חופשי בשיעורי מתמטיקה והנדסה. (לימודים אלו היו לפי דרישת חמיו המיועד, ובמימונו[14]). לאחר שהפך לאדמו"ר בעצמו, הביע התנגדות חריפה ללימודים באוניברסיטה[15]. באותם ימים פגש את הרוגצ'ובר[16], שאותו העריץ[17]. על פי תצהיר שנתן מאוחר יותר, כתובתו באותה תקופה הייתה בבית חותנו[18]. עם זאת, ישנן עדויות כי התגורר במקומות אחרים[19]. בני הזוג התחתנו בנובמבר 1928[20], בי"ד בכסלו ה'תרפ"ט, בוורשה. עקב התנאים הקשים תחת השלטון הסובייטי, שהקשה על קיום חתונה יהודית לבת אישיות כה ידועה, נדחתה חתונתם במשך יותר מחמש שנים[21]. לאחר היציאה מרוסיה, החתונה נדחתה בכדי לאפשר את השתתפות הורי החתן וכן עקב קשיים כלכליים[22].    עוד קודם לכן, בשנת 1927, עזב רבי מנחם מנדל את ברית המועצות ועבר להתגורר בברלין, שם למד תורה ושמע קורסים באוניברסיטה המקומית וקיבל סמיכה לרבנות מהרב יחיאל יעקב וינברג. אחרי החתונה המשיך להתגורר בברלין, ולמשך סמסטר וחצי למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה כשומע חופשי באוניברסיטת ברלין[23].

בשנת 1933 עבר לפריז, שם סיים לימודי הנדסת חשמל בבית הספר ESTP להשכלה גבוהה בעבודות ציבוריות. החל מקיץ 1934 שהו בני הזוג בפולין כמעט שנה[24]. בתאריך 24 ביולי 1937 קיבל הרב שניאורסון תואר מהנדס חשמל. בנובמבר 1937 נרשם ללימודי מתמטיקה בסורבון[25], ובנובמבר 1938 ללימודי המשך בתחום המדעים המדויקים[26], לימים סיפר שלמד גם פיזיקה בסורבון[27]. הלימודים באוניברסיטה בפריז היו הסיכוי היחיד של בני הזוג לקבל אשרת שהיה בפריז[28].

בזמן שהותו בברלין ובפריז נהג לכתוב חידושי תורה שלו ומנהגים שראה בחצר חותנו. רשימות אלה התגלו לאחר פטירתו במחברות שהשאיר בחדרו, ופורסמו בסדרת ה"רשימות".

עץ משפחה של רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מלוּבָּבִיץ'
עץ משפחת סבותיו של הרבי מליובאוויטש
הרב נח
אלטשולר[29]
 
רבי שניאור
זלמן מלאדי
 
הרבנית
סטערנא
 
הרב יעקב[30]
([31])
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שלום
שכנא אלטשולר[29]
 
דבורה לאה
 
רבי דובער
שניאורי
 
הרבנית
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק[32]
 
הרב אליהו[32]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מנחם מנדל
שניאורסון
 
 
 
 
 
הרבנית חיה
מושקא שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
יהודה לייב[32]
 
פייגא[32]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב ברוך שלום
שניאורסון[33]
 
ראדזיא
שניאורסון[33]
 
 
 
 
 
 
 
הרב שלמה
ינובסקי[34]
 
גיטל[35]
 
הרב אברהם
דוד לבוט
 
אסתר[36]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב לוי יצחק
שניאורסון[33]
 
סימה
שניאורסון[37]‏
 
הרב שניאור
זלמן חייקין[38]‏
 
גב' חייקין
(?)[39]
 
הרב ישראל
לייב ינובסקי[40]
 
ביילא רבקה
ינובסקי[40]
 
הרב יצחק
פושניץ[41]
 
חיה שרה
פושניץ[41]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב ברוך שניאור
שניאורסון[33]‏
 
 
 
 
 
זלדה רחל
שניאורסון[33]
 
 
 
 
 
הרב מאיר
שלמה ינובסקי
 
 
 
 
 
רחל ינובסקי
[42]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב לוי יצחק
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מנחם מנדל
שניאורסון
 

מקור[43]


Logo hamichlol.png

בואו לניו יורק

דינר לרשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בשנת 1943, מימין לשמאל: רבי מנחם מנדל שניאורסון, חותנו רבי יוסף יצחק שניאורסון וגיסו הרב שמריהו גוראריה
הרב שניאורסון (משמאל), במעמד סידור קידושין, בחנוכה תשי"ב 1951, בניו יורק

ביוני 1940 בעקבות כיבוש הנאצים עבר מפריז לוישי[44]. באוגוסט 1940, היות שוישי הייתה שלטון בובות של הנאצים, נמלט לניס שהייתה תחת שלטון איטליה. ביוני 1941 נמלט דרך ליסבון באונייה בעלת דגל פורטוגל הנייטרלית לארצות הברית[45]. ובכ"ח בסיוון ה'תש"א הגיע עם אשתו[46][47] לארצות הברית, לעיר ניו יורק, שם הצטרפו למשפחת חמיו, האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, שהתגוררה במרכז חב"ד העולמי – 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין. לקראת הגיעו, ביקש חמיו משלושה מחסידיו הבולטים[48] לנסוע לנמל לקבל את פניו, בהוסיפו: "אם רצונכם לדעת מיהו חתני? הוא בקיא בבבלי וירושלמי, רי"ף, רא"ש ורמב"ם, הוא עורך תיקון חצות כל לילה ובקיא בכל ה'לקוטי תורה' עם העיין'ס"[49].

עם בואו לניו יורק מינה אותו חותנו לנהל את המוסדות המרכזיים שהקים – מרכז לענייני חינוך וארגון מחנה ישראל. בשנת תש"ב התמנה[50] על ידי חמיו למנהל הוצאת הספרים קה"ת, ובשנת תש"ג לעורך הראשי[51], בשנה זו יצא גם ספרו הראשון, 'היום יום'. לצד עבודתו זו בהנהלת המוסדות המרכזיים של חב"ד, עבד בהנדסת חשמל לאוניות הצי האמריקני בניו יורק[52]. לאחר שהעבודה במוסדות חב"ד רבתה, התפטר מעבודתו כמהנדס.

בשנת תש"ז נסע לפריז לפגוש ולקבל את אמו[53], לאחר שהצליחה לצאת מברית המועצות, בדרכה לארצות הברית. מאז פטירת חמיו, לא יצא ממדינת ניו יורק[54] ומאז קבלתו את הנהגת חב"ד, פרט לשלושה ביקורים ב"קעמפים" גן ישראל של חסידיו בהרי קטסקיל, הוא לא יצא במשך שנות הנהגתו אף מהעיר ניו יורק[55][56].

במהלך הקפות בליל שמיני עצרת תשל"ח עבר התקף לב ואושפז בחדרו שבמרכז החסידות[57]. הוא יצא אל חסידיו לראשונה בראש חודש כסלו באותה שנה, תאריך שהפך ליום שמחה בחסידות חב"ד.

קבלת האדמו"רות

בית מדרשו – 770

בשנת ה'תש"י (1950), לאחר פטירת חמיו, לא היה ברור מי ימלא את מקומו ויעמוד בראש החסידות: הרב שניאורסון, שסירב לקבל את התפקיד, או גיסו המבוגר יותר, הרב שמריהו גוראריה. עם חלוף הימים גברו הפניות אליו שיקבל על עצמו את התפקיד. במוצאי י' בשבט ה'תשי"א (1951) - יום השנה הראשון לפטירת חמיו, השמיע הרב שניאורסון מאמר חסידות שהחל בפסוק "באתי לגני אחותי כלה"[58], ובכך החל לשמש באופן רשמי כאדמו"ר[59].

אלמנתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבנית נחמה דינה, תמכה בחתנה המבוגר, הרב שמריהו גוראריה, בעלה של בתה הבכורה חנה, ולא הסכימה לקבל את מינוי חתנה הצעיר, רבי מנחם מנדל שניאורסון, בעלה של בתה חיה מושקא, אך החסידים תמכו בחתן הצעיר והוא התמנה לאדמו"ר. הרב גוראריה קיבל על עצמו את מרותו המלאה החל משנת ה'תשי"ג, ומאז השתתף באופן קבוע ב"התוועדויות" של גיסו. התלקחות מסוימת של מאבק הירושה נוצרה בשנים ה'תשמ"ה – ה'תש"ן, כאשר אגודת חסידי חב"ד ניהלה מאבק משפטי נגד בארי גור-ארי, בנו של הרב גוראריה. הוא הואשם שנטל ללא רשות ספרים מספריית חב"ד ומכר אותם לסוחרים ולאספנים. אביו תמך בגיסו – הרב שניאורסון, והתנער מבנו. בה' בטבת תשמ"ז פסק השופט הפדרלי צ'ארלס סימפטון לטובת אגודת חסידי חב"ד וכך נפסק שוב בכ"ה בחשוון תשמ"ח בערעור שהגיש גוראריה[60].

בהנהגת חסידות חב"ד

הרב שניאורסון התייחס לחמיו כנשיא הדור, ולעצמו כמייצג של חמיו. הוא נהג לנסוע באופן קבוע, לעיתים כמה פעמים בשבוע, לקבר חותנו עם שק גדול של מכתבים שכתבו לו יהודים מכל העולם, ולקרוא את בקשותיהם על הציון. בתשובות לפונים אליו הרבה לכתוב "אזכיר על הציון", כלומר שיתפלל עליהם בציון קבר חמיו.

הוא ראה חשיבות בהשפעה על הזירה היהודית הגלובלית. במידה מסוימת היה הדבר מעוגן במסורת של חב"ד, שמעולם לא ראתה את עצמה כחצר העוסקת בענייניה הפנימיים בלבד[61]. הוא התנגד לגישות אחרות ביהדות האורתודוקסית המבקשות להסתגר מפני העולם החדש ונאבקות לשמור על הקיים, ואמר כי יש להחליף את "מלחמת המגן" ב"מלחמת תנופה"[62]. תחת הסיסמה "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[63] (שאף הותאם לה לחן מתוך הרפרטואר של ניגוני חב"ד), עודד את חסידיו להפיץ את ערכי היהדות והחסידות בחוגים רחבים ככל האפשר. לשם כך הקים, בשנים הראשונות להנהגתו, מספר מוסדות וארגונים שפעלו תחת הכוונתו, כגון צעירי אגודת חב"ד בישראל וכן ארגון נוסף בארצות הברית שהוקם כזרוע מבצעת של הפעילות, ולצדו אגודת נשי ובנות חב"ד. לצד זאת יסד רשת בתי ספר ומוסדות חינוך בשם "אוהלי יוסף יצחק".

הרב שניאורסון פיתח וביסס את מפעל שלוחי חב"ד, שפתחו בתי חב"ד במדינות רבות בעולם במטרה להפיץ יהדות וחסידות, והקימו עם השנים אלפי מוסדות חינוך וארגונים קהילתיים, בתי כנסת ומקוואות טהרה, בעשרות מדינות בעולם (ראו עוד להלן). בשנת 1980 יסד את תנועת הנוער "צבאות השם"[64].

על פעילות זו ניצח מתוך משרדו הקטן שבו שהה רוב שעות היום, כשהוא נעזר בצוות מזכירים בראשות הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב[65]. לאורך 44 שנות כהונתו כמנהיג חב"ד מעולם לא יצא את גבולות מדינת ניו־יורק, ועד שנפל למשכב לא לקח מעולם יום של חופשה מעבודתו[66]. מלבד העיסוק בהנהגת התנועה ומוסדותיה שהלכו והתרבו, כלל סדר יומו לימוד תורה, פגישות אישיות וקבלת קהל, ומענה למכתבים שנשלחו אליו.

בשנות ה-80 עודד את חסידיו לפעול להגברת הציפייה לגאולה. בשנות ה-90 קרא לפרסם בציבור כי יש להתכונן לבואו הקרוב של המשיח.

דרשות והתוועדויות

בהתוועדויות שהתקיימו בבית מדרשו השמיע את דרשותיו ביידיש כשהוא יושב במרכז בית המדרש על בימת עץ מוגבהת, ומאחוריו רבנים ואישי ציבור. מולו ישבו חסידיו המבוגרים, והצעירים עמדו על מדרגות עץ מוגבהות (בצורת טריבונות). בדרך כלל ארכה התוועדות כמה שעות וכללה מספר שיחות. מלבד המשך פיתוח המשנה העיונית של חב"ד, עסקו השיחות בנושאים תורניים מגוונים. בין השאר פיתח שיטה לעיון וניתוח פירוש רש"י לתורה[67]. פעמים רבות הביע את דעתו בענייני השעה, בעיקר בכל הנוגע למתרחש בישראל.

מלבד דברי התורה כללו ההתוועדויות גם שירה והרמת כוסית "לחיים", בדומה במקצת לטיש המקובל בחצרות האדמו"רים. דברי התורה שנאמרו בהתוועדויות תועדו (אלה שהתקיימו בשבת, שההקלטה אסורה בה על פי ההלכה, שוחזרו על ידי צוות ה"חוזרים" בראשות הרב יואל כהן, שתפקידם היה לזכור את הדברים בעל פה ולחזור עליהם לאחר השבת), הועלו על הכתב, ורשימות אלה, שחלק מהן (אך לא כולן) עברו את הגהתו ואישורו, מהוות את המרכיב המרכזי בכתביו (ראו להלן). החל משנת ה'תש"ל (1970) הועברו התוועדויות בימות החול בשידור טלפוני ישיר לקהילות חב"ד בעולם[56][68].

הקשר עם הציבור

הרב אהרן דאום (באמצע) משוחח עם הרב שניאורסון (מימין) במעמד חלוקת הדולרים לצדקה. (משמאל: יהודה לייב גרונר)

אל הרב שניאורסון פנו אנשים ממדינות רבות ומרקעים מגוונים. הם נפגשו איתו[69], כתבו לו וביקשו את ברכתו ועצתו. בין היתר עמד בקשר עם ראשי ממשלת ישראל[70], נשיאי המדינה[71][72] ואישי צבא וביטחון[73]. מכתביו כוללים תשובות לשאלות תורניות והלכתיות, אמוניות ופילוסופיות, וכן הנחיות והדרכות ועצות בנושאים שונים. מספרם המדויק של המכתבים שכתב אינו ידוע. כ־13,000 מהם פורסמו בסדרות "אגרות קודש" ו"מורה לדור נבוך". בשנים מאוחרות יותר, לאחר שזרם הפונים גבר, נהג להשיב לרוב במשפטים קצרים שרשם בכתב ידו על גיליון מכתבו של השואל, ורק בהזדמנויות מיוחדות במכתב חתום[74]. את בקשות הברכה היה נושא עמו אל ציון קברו של חותנו, לשם היה נוסע באופן קבוע, לעיתים כמה פעמים בשבוע, קורא אותם ומתפלל למענם. נוסח התשובה השגור ביותר במכתביו במענה לבקשות ברכה הוא "אזכיר על הציון"[75].

בשלושת העשורים הראשונים להנהגתו הקדיש כשלושה לילות בשבוע לקבלת אנשים לשיחה אישית שנקראה "יחידות". בחלוף השנים עומס הפונים הלך וגבר, ולבסוף, בתחילת ה'תשמ"א (1980) לאחר שלא ניתן היה להיענות לכל הבקשות, הופסקה קבלת הקהל כמעט כליל[76]. כחמש שנים לאחר מכן, לנוכח היעדר האפשרות להיפגש עמו באופן אישי, יזם מעמד שבועי של "חלוקת דולרים לצדקה": מדי יום ראשון, במשך מספר שעות, היה ניתן לגשת אליו, לקבל מידו שטר של דולר אחד על מנת לתתו לצדקה, ובהזדמנות זו לשוחח עמו בקצרה. נוהג זה נמשך עד שחלה את חוליו האחרון בכ"ז באדר א' ה'תשנ"ב (1992). המבקרים הרבים המתינו בתור שלעיתים ארך כשש שעות. רבים מהם בחרו לתת לצדקה שטר אחר, והם שומרים את הדולר שקיבלו ממנו כסגולה[77].

ערוב ימיו

מנופף לשלום לילדים עוברים בצעדה ל"ג בעומר תשמ"ז
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פולמוס המשיחיות בחב"ד

בראשית שנות ה-90, גבר הלהט המשיחי בקרב חסידי חב"ד. רובם האמינו כי הוא הראוי להיות המשיח, לאחר שלהבנתם רמז על כך בכמה הזדמנויות. כך למשל ציטט מספר פעמים את דברי התלמוד "משיח מנחם שמו"[78], או בקביעה "נשיא הדור הוא המשיח שבדור"[79]. בהתאם לכך החלו חלק מהם להצהיר על כך בגלוי ואף ליזום פרסומים ברוח זו. הרב שניאורסון עצמו התבטא פעמים רבות נגד פרסום משיחיותו וכמה פעמים מחה כאשר ניסו לשיר בנוכחותו שירים שרמזו כי הוא המשיח, אך במקרים אחרים עודד את השירה.

בהיותו קרוב לגיל 90, בכ"ז באדר א' ה'תשנ"ב (2 במרץ 1992), בשעה שעמד באוהל קברו של חמיו, לקה בשבץ מוחי. הוא סבל משיתוק של פלג גופו הימני וכושר הדיבור ניטל ממנו. כשמונה חודשים לאחר האירוע החל לצאת מדי פעם אל הציבור, כשהוא יושב במרפסת מיוחדת שנבנתה סמוך לחדרו, בצד המערבי של בית המדרש הגדול.

כאשר נראה לקהל, החלו החסידים לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד את השירה בתנועות ראש. תגובה זו הפכה לטענה בפולמוס שבקרב חסידיו. הזרם המשיחיסטי רואה בכך שינוי בעמדתו ואישור פומבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה' של הרבי, לכן הם מפרסמים שהוא המשיח – גם לאחר פטירתו. לעומתם טוענים אנשי הזרם המתון כי אין לראות בכך שינוי בעמדתו העקרונית. לדבריהם, אין זה סביר שדווקא בתקופת מחלתו החליט להתחיל להכריז שהוא המשיח לאחר שנים שהסתייג מכך, ולכן יש להסביר את עידוד השירה בדרכים אחרות, כמו הרצון לעודד את רוחם של החסידים בשעה קשה זו, או שהצטרף לשירה כתפילה וכהבעת משאלה בלבד.

פטירתו

בראשית מרץ 1994, שנתיים לאחר שחלה, שקע בתרדמת למשך כשלושה חודשים, ואושפז במרכז הרפואי 'בית ישראל' עד פטירתו. בתקופה זו סירבו רוב חסידיו לעסוק בפומבי באפשרות שיילך לעולמו[80]. במוצאי שבת, ליל ג' בתמוז תשנ"ד (12 ביוני 1994) לאחר חצות הלילה, נפטר הרבי מלובביץ'[81].

בהלוויה[82] השתתפו כמאה אלף איש[83], בהם אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור[84], כמו ראש עיריית ניו יורק, מושל המדינה, סנאטורים, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו ושגריר ישראל באו"ם גד יעקובי[85]. הוא נקבר בארון קבורה שנבנה מהסטנדר והשולחן שעליהם התפלל ואחד משולחנות הלימוד בישיבה. כיוון שלא הותיר אחריו ילדים, אמרו המזכירים שלו קדיש יתום[86].

למחרת פטירתו הקדישו לה שניים מהעיתונים הגדולים של ניו יורק, ה"דיילי ניוז" וה"ניו יורק פוסט", את עמוד השער תחת הכותרת המשותפת "SEA OF GRIEF" (בעברית: "ים של אבל")[87]. עם היוודע דבר הפטירה, הוציא ראש הממשלה יצחק רבין הודעה: ”ראש הממשלה ושר הביטחון משתתף בצערה של משפחתו של הרבי ובצערה של קהילת חב"ד, עם פטירת הרב מנחם מנדל שניאורסון, זכר צדיק לברכה. פטירתו של הרבי היא אבידה לעם היהודי כולו. הלך לעולמו תלמיד חכם גדול, מנהיג דגול, מגדולי המעש למען יהודי העולם וקהילות נידחות”[88]. יומיים לאחר מכן קיימה הכנסת דיון לרגל פטירת הרבי והחליטה על אספת מליאה מיוחדת ביום השלושים[89].

פטירתו הביאה לפילוג בקרב חסידיו. רוב אנשי הזרם המשיחיסטי בחב"ד סבורים כי פטירתו לא הייתה אלא אשליה וניסיון, והם ממשיכים לכנותו בתואר השמור לאנשים חיים "שליט"א" (שיחיה לאורך ימים טובים אמן).

קברו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אוהל הרבי מליובאוויטש
מבנה ה'אוהל' שעל קברו של הרבי מלובביץ'
קברו של הרבי מלובביץ' לצד קברו של חמיו

הרבי מלובביץ' נקבר ב"אוהל" שבו נקבר קודם לכן חמיו, בחלקת אגודת חסידי חב"ד בבית הקברות מונטיפיורי בקווינס, ניו יורק. יהודים רבים עולים לקברו, במטרה לבקש רחמי שמים, ברכה והצלחה. העולים נוהגים לרשום את בקשותיהם ולקרוא אותן ואחר כך לקרוע את הדף ולהניח את הקרעים במקום. מערכת פקסים ודואר אלקטרוני מקבלת בקשות לברכות מכל רחבי העולם, וגם הן מועברות אל הקבר[90]. מדי שנה, בתאריך פטירתו העברי, נוהגים לעלות לקברו עשרות אלפי בני אדם.

מדליית הזהב של הקונגרס

מדליית הזהב של הקונגרס שהוענקה לרבי מלוּבָּבִיץ' לאחר פטירתו, בשנת 1994

כשלושה חודשים לאחר פטירתו של הרבי מלובביץ' החליט הקונגרס של ארצות הברית להעניק לו את אות מדליית הזהב של הקונגרס, אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר המוענקים לאזרחים בארצות הברית[91]. בספטמבר 1995 העניק הנשיא ביל קלינטון את המדליה לרב אברהם שם טוב בחדר הסגלגל בבית הלבן[92]. בטקס השתתפו כעשרים משלוחי הרבי מלובביץ'. במעמד זה אמר קלינטון:

The late Rebbe's eminence as a moral leader for our country was recognized by every president since Richard Nixon. For over two decades, the Rabbi's movement now has some 2000 institutions; educational, social, medical, all across the globe. We (the United States Government) recognize the profound role that Rabbi Schneerson had in the expansion of those institutions.

— Education Day U.S.A., a tribute and a message, Washington, D.C. : American Friends of Lubavitch, c1994, p. 70

תרגום:
”מעמדו הרם של הרבי המנוח כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות, חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד המכריע של הרב שניאורסון בהרחבת מוסדות אלה.”

פועלו והשפעתו

השפעתו בעולם היהודי

הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות היהדות ותורת החסידות בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[93].

הוא קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על יהודים חילונים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.

יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, מדי שנה יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות חנוכה בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, תהלוכות ל"ג בעומר, דוכנים לנטילת לולב בסוכות, הקמת סוכות רבות ככל האפשר לזכות היהודים במצוות החג, חלוקת מצה שמורה לקראת חג הפסח, תקיעת שופר בראש השנה, לאלו שאינם מגיעים לבתי הכנסת, קיום ארבע מצוות הפורים ועוד.

הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי[94]. ואף כשהמצוה נעשית ללא הבנת משמעות המצוה[95].

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה עשרת המבצעים, הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, לימוד תורה, הנחת תפילין, קביעת מזוזות, כשרות, מתן צדקה, החזקת ספרי קודש בבית, כשרות המזון, בערב שבת וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב וטהרת המשפחה[96].

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצוה. נשי ובנות חב"ד פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצוה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

שלוחיו ברחבי העולם

התמונה המשותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו
Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – שלוחי הרבי מליובאוויטש, בתי חב"ד

חמיו של הרבי, רבי יוסף יצחק שניאורסון פעל לקרב חילוניים לתורה ולמצוות[97], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של הריי"צ היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו לחזרה בתשובה של יהודים רבים, במדינת ישראל ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-תש"ך. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים לדת, בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי[98]. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום[99].

תקנת לימוד הרמב"ם היומי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הרמב"ם היומי

בשנת תשמ"ד יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של הרמב"ם לשיעורי לימוד יומיים[100]. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

השפעתו מחוץ לעולם היהודי

שבע מצוות בני נח

בשנות ה-תש"ם קרא לפעול להנחלת שבע מצוות בני נח לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת הרמב"ם[101] כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג שאומות העולם יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים בזמננו, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת[102].

הוא ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת הגאולה, שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני[103].

החינוך בקונגרס האמריקאי

ב־תשל"ח החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על י"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת תשל"ח, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.

בשנת תשס"ט הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"[104].

רגע של שתיקה

בשנת תשמ"ג קרא להנהיג בבתי הספר הממלכתיים בארצות הברית 'רגע של שתיקה' (Moment of silence), שישים שניות בתחילת היום שבהן יתבוננו התלמידים בבורא העולם. הוא טען שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית[105]. עוד קודם לכן קראו ארגונים נוצריים להנהיג 'רגע של שתיקה' בבתי ספר אמריקאים והדבר עורר פולמוס נרחב[106]. המתנגדים טענו שהדבר סותר את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועל כן הוא מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

משנתו והגותו

כתביו וספריו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ספרי הרבי מליובאוויטש

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במהלך הופעותיו בציבור וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים. סוג שלישי, שיצא לאור לאחר פטירתו, מבוסס על רשימות שכתב לעצמו.

השיחות והמאמרים שאמר (גם שאינם מוגהים על ידו) יצאו בסדרת תורת מנחם - התוועדויות המביאה גם את האירועים שהתרחשו באותה התוועדות. הסדרה מחולקת לשניים: הסדרה המוקדמת כוללת את השנים תש"י-תשל"ב וממנה נדפסו שישים ושמונה חלקים[107]; הסדרה המאוחרת כוללת את השנים תשמ"ב־תשנ"ב, ובה ארבעים ושניים חלקים[108]. מעריכים כי בסיומה של הסדרה יהיו בה כמאה וחמישים כרכים. בנוסף קיימת הסדרה ליקוטי שיחות שבה 39 חלקים, וכן סדרת אגרות קודש שבה מרוכזים חלק ממכתביו, הסדרה כוללת 33 כרכים.

הגאולה במשנתו

הרבי עסק רבות בנושא הגאולה. הוא סיפר שכבר בילדותו התחיל להתרקם בדמיונו ציור הגאולה העתידה[71]. בראשית הנהגתו הכריז, כי הגאולה בפתח ודורנו הוא הדור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה[109], וכי התפקיד המוטל על העם היהודי בזמן הזה הוא לפעול להבאת הגאולה וביאת המשיח. על־פי הגותו, הגאולה היא מטרת ותכלית בריאת העולם[110], ולכן כל ענייני התורה והמצוות צריכים להיות חדורים בשייכותם לגאולה[111].

במשך כל השנים הרבה לעסוק בסוגיית הגאולה והלהיט את הציפייה לביאת המשיח[112]. במסגרת זו, עודד את הלימוד בענייני הגאולה ובית המקדש[113], הוא אמר כי הלימוד בהלכות אלו מקרב את הגאולה, מעורר את התשוקה אליה ו'מרגיל' את האדם לחיים בימות המשיח. בין השאר תיקן לימוד בהלכות בית המקדש בימי בין המצרים[114].

לדעת הרבי בנושאי הגאולה והמשיח יש להתמקד בדעות הפוסקים, ובעיקר הרמב"ם, העוסק בעניינים אלה בהלכות 'מלכים ומלחמותיהם'[115][116]. לאור זאת, הוא הכריע ש'קיבוץ גלויות' יתרחש רק לאחר בניית בית המקדש[117].

עם זאת הרבי פירש את ייעודי הגאולה הנסיים בתנ"ך ובחז"ל כפשוטם (כגון בספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו' "וגר זאב עם כבש"). הוא סבר כי מה שכתב הרמב"ם שלאחר בוא המשיח "עולם כמנהגו נוהג"[118] הכוונה לתקופה הראשונה שלאחר בואו, ושגם הרמב"ם מסכים שיתרחשו נסים מאוחר יותר. לדבריו, הרמב"ם לא כתב זאת בפירוש במשנה תורה משום שספר זה הקדיש הרמב"ם להלכה ולא מוטלת על האדם חובה הלכתית להאמין בנסים שיתרחשו בתקופה השנייה לאחר בוא המשיח. עם זאת, הוא הוסיף שגם לדעת הרמב"ם ייתכן מצב של "זכו" שבו ההנהגה הניסית תהיה מיד עם תחילת הגאולה[119].

תורה ומדע

יחסו לטענות על סתירות בין התורה והמדע התאפיין בראיית התורה כמקור לאמת אלוקית מוחלטת לעומת המדע המבוסס על הנחות[120]. מסיבה זו שלל הרבי גישות אפולוגטיות המנסות לפרש את התורה בהתאם לממצאי המדע המודרני.

לדעתו הסתירות האמורות נובעות לרוב מהבנה בלתי נכונה של היגדים מדעיים או מהתבססות על תאוריות ספקולטיביות הנחשבות בטעות כאמיתות המוכחות מבחינה אמפירית. הוא מחלק בין מדע המתייחס לתופעות המתרחשות בהווה ומתבסס על אינדוקציה, ובין מדע ספקולטיבי המתבסס על אקסטרפולציה, כגון תאורית האבולוציה, המסיקה מתוך תצפיות שנעשות בהווה על מה שקרה לכאורה לפני מיליוני שנים.

בנוסף טען כי המדע של היום, בניגוד לזה של שנות ה-ת"ר, איננו טוען לאמת מוחלטת, ונימק זאת בהסתמך על עקרון האי-ודאות, השומט את הקרקע מתחת לגישה שהתצפיות של המדענים על העולם הן דטרמיניסטיות.

יחסו להתפתחות הטכנולוגית

הרבי לא נרתע מפני החידושים המדעיים והטכנולוגיים. הוא ראה את הפוטנציאל החיובי שבהם, ולדעתו, העובדה שהם משמשים גם לצרכים שליליים אינה פוסלת אותם. להפך, המטרה האמיתית שלשמה הדברים האלה נוצרו היא כדי להוסיף אור וקדושה בעולם, ויש להשתמש בהם למטרות האלה. הוא אף התבטא כי ההתפתחות הטכנולוגית היא שלב בהכנת העולם לקראת הגאולה, על בסיס דברי הזוהר שבאמצע האלף השישי לבריאה ייפתחו "מעיינות החכמה"[121].

הוא עודד את השימוש בכלים טכנולוגיים להפצת יהדות, כגון שידור שיעורי תורה וענייני יהדות וחסידות ברדיו[122] ובטלוויזיה[123] ואף השתתף בעלויות הכספיות שהיו כרוכות בכך[124]. בשנת תש"ן נשאל הרבי אם להפיץ את תורת חב"ד באופן מקוון, והוא השיב בחיוב[124] בהמשך הפך מפעל זה ל־Chabad.org[125].

התוועדויותיו שודרו על ידי WLCC למדינות שונות מתחילת שנות השבעים באמצעות קווי הטלפון[126], בשנותיו האחרונות ללמעלה מ־500 נקודות בעולם[127], ובערוץ רדיו בתוך ניו יורק. דרשותיו בתאריכים חשובים שודרו על ידי jem בערוץ מיוחד בטלוויזיה בכבלים בארצות הברית, ובשנותיו האחרונות אף באמצעות הלוויין למוקדים רבים בעולם[128]. בהתוועדויותיו דיבר הרבי ביידיש. מסוף שנות השבעים נעשה בהתוועדויותיו הגדולות תרגום סימולטני עבור מי שאינם מבינים שפה זו באמצעות אוזניות[129].

יחסו למעמד האישה

בניגוד לנטייה בעולם התורני להגביל את לימוד התורה לגברים בלבד, פנה הרבי בדבריו ובתכנים שהעביר לגברים ולנשים באופן שווה[130]. כמה פעמים בשנה מסר שיחות לנשים בלבד בבית מדרשו[131]. הוא קרא לנשים ללמוד והביע את דעתו שבימינו הבנות צריכות ללמוד הלכה ואף משנה וגמרא, בנושאים הקשורים למצוות שבהן הן מחויבות. כמו כן הורה לנשים ובנות ללמוד את תורת החסידות ולהשתלם בה, משום שהיא נחוצה כדי לקיים את מצוות אהבת ה' ויראתו. לדבריו, בימינו, כשהבנות לומדות את כל המקצועות והן חשופות לכל הרוחות המנשבות בעולם, אין היגיון למנוע מהן דווקא לימוד תורה[132].

גם במהפכה הפמיניסטית ראה הרבי שלב בדרך לגאולה. הוא אמנם דבק בגישה המסורתית הרואה באישה "עקרת הבית", אך פירש זאת שהיא עיקרו של הבית ושמור לה תפקיד מרכזי בבניית התא המשפחתי ועיצוב דמותו של הדור הבא[133]. בשנת תשי"ג הקים את ארגון נשי ובנות חב"ד, וקרא לנשים להתארגן ולפעול להפצת היהדות והחסידות בחוגים רחבים, ולא להסתפק בפעילות בתוך הבית והקהילה. עם זאת הקפיד שהפעילויות ייעשו מתוך שמירה על גדרי הצניעות.

אחד מהמוסדות הראשונים שהוקמו על ידי הרבי כמנהל הארגון מרכז לענייני חינוך, היה בית הספר לבנות "בית רבקה", עם השנים התפתח המוסד לרשת מוסדות מקיפה של בתי ספר לבנות "בית רבקה" ו"בית חנה" בארצות רבות[134]. הרבי הגיה בקביעות חלק מהעלון לנשים 'די אידישע היים' כדי להדגיש את החשיבות שייחס לנשים ביהדות[135]. הוא עודד נשים לכתוב מאמרים אודות מעמד האשה ביהדות[136]

יחסו למדינת ישראל והשקפות מדיניות

יחסו למדינת ישראל היה מורכב. הוא התנגד לגישה המקובלת בציונות הדתית כי הקמת המדינה היא ראשיתו של תחילת הגאולה (אתחלתא דגאולה) וראה באמירה זו עצמה סכנה[137]. הוא סבר והבהיר רבות כי עם ישראל נמצא עדיין בגלות, והגאולה טרם הגיעה למרות הקמת המדינה ושיבת יהודים לישראל[137][138], ותהליך הגאולה יתחיל ויתחולל דווקא על ידי המשיח על פי הסדר שקבע הרמב"ם[139]. עם זאת, הוא סבר כי הקמת המדינה היא נס הצלה שניתן מבורא העולם לעם ישראל, כדי להוכיח שהוא ראוי לגאולה[140]. גם בניצחון ישראל במלחמת ששת הימים ובהצלחת מבצע אנטבה, ראה נסים אלוקיים. מאוחר יותר התבסס על כך כשהתנגד להחזרת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, בנימוק שהם ניתנו בנס לעם ישראל והחזרתם תהיה כפירה בטובה.

הוא לא השתמש בשם "מדינת ישראל"[141][71] מכיון שהיא נקראת "ארץ ישראל" על ידי אלוקי ישראל מאז שהוא נתנה לעם ישראל[141][142][143]. עם זאת הדגיש שמדובר על בעיה רק בשם של המדינה[142].

הוא גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, עודד את חסידיו לשרת בצה"ל אחרי תום לימודיהם בישיבה[144] והפנה אנשי עסקים להקמת מפעלי תעשייה בישראל. בשכונות שהקים לחסידיו בלוד, בקריית מלאכי ובירושלים הורה לקלוט גם קבוצות של עולים חדשים מגאורגיה ובוכרה.

הרבי קיים קשרים טובים עם רבים ממנהיגי המדינה[145], קציני צה"ל וראשי מערכות הביטחון בישראל[146]. קשרים עמוקים במיוחד שררו בינו לבין נשיא המדינה זלמן שזר. בעת ביקורו כנשיא בארצות הברית ביקר שזר את הרבי בבית מדרשו במקום שהלה יבקרו במלונו. כאשר טענו מקורביו כי הדבר מהווה זלזול בכבוד הנשיא, הגיב שזר כי הוא הולך אל הרבי לא בתור נשיא אלא כחסיד[147][72].

הרבי נודע בהתנגדותו החריפה למסירת שטחי יהודה, שומרון, חבל עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני לערבים. את התנגדותו ביסס על כמה נימוקים[148] ומהם:

  1. עמדתם של מומחים צבאיים שלדבריו אמרו כולם שכל ויתור על שטחים אלה מהווה בלי ספק פיקוח נפש[149].
  2. עמדת ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך[150], כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב[151].

לאור זאת הביע הרבי את התנגדותו לביצוע הסכמי קמפ דייוויד ולהחזרת חצי האי סיני למצרים[152]. הוא טען כי בכך איבדה ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית וחשפה את עצמה להמשך הלחץ הבינלאומי ולהחלשתה[153].

בשנת תש"ן, בעת "התרגיל המסריח", הביע הרבי את דעתו נגד הקמת ממשלת שמאל. בעקבות דבריו הודיעו חברי הכנסת אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר על התנגדותם לממשלת פרס, מה שבסופו של דבר הביא להקמת ממשלת ימין צרה בראשות יצחק שמיר. הרבי הודיע כי התנגדותו לממשלת השמאל לא באה מסיבות פוליטיות, אלא בשל החשש כי ממשלה זו תוביל לפגיעה בביטחון ישראל ולהגברת הטרור.

הימנעותו מעליה לארץ ישראל

בעקבות מעורבותו הגדולה בנעשה בארץ ישראל, אישים רבים שביקרו את הרבי מליובאוויטש שאלו אותו מדוע איננו עולה לארץ. בתשובותיו לומדים שהרבי מליובאוויטש ראה את יהדות התפוצות כספינה טובעת ואת ארץ ישראל כסירת ההצלה. הוא סבר שמתפקידו להציל את יהדות התפוצות מטמיעה ומהתבוללות קודם שיהיה רשאי לעלות לארץ ישראל. אחד הנימוקים שאמר מדוע לא עלה הרבי לארץ היה הצורך הנפשי שלו להיות קרוב ל'ציון' חותנו האדמו"ר הריי"צ ולמקום שבו בחר לפעול.

לשואלים ענה שאם היה יושב בארץ, השפעתו על יהדות התפוצות, הגדולה פי שניים מיהדות ארץ ישראל, היתה מוגבלת. הרבי מליובאוויטש גם הטעים כי בארץ יש השפעות פוליטיות וחברתיות המצרות על אפשרות קיומם של קשרים. לעומת זה, בניו יורק, עומדים לרשותו יותר אמצעים לסייע ולהנהיג את אנשיו בכל רחבי העולם, והלחץ התקשורתי נמוך יחסית. הרבי ציין כי הוא חייב להימצא היכן שישמעו לו, וכשהוא בארצות הברית, ישמעו לו. וכאשר הוא יהיה בארץ ישראל פחות ישמעו לו. הארץ רוויה מחלוקות, וקשה יותר להשפיע בה, טען הרבי. נקודה נוספת ציין שבארץ קורים דברים שנוכחותו בארץ תחייבו למחות כנגדן ובזה אינו רוצה להתעסק. אמר גם שאם יבוא לארץ לא יוכל עוד, על פי ההלכה, לצאת מהארץ. במקרה זה ינטוש למעלה משלושה מיליון יהודים החיים בארצות הברית, וכשיעזוב אותם הסיכוי שישמעו לו מארץ ישראל יהיה נמוך יותר.

במהלך התוועדות בשנת תשי"ט (1959) כשקרא לחסידיו לעלות מברוקלין לישראל ("אשרי חלקם של כל אלו שיסעו מחוץ לארץ, מברוקלין, להתיישב בכפר חב"ד וסביבותיה"), התייחס לשאלה מדוע הוא-עצמו אינו עולה לארץ[154]: "ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה". החסידים בארץ ישראל, מצדם, ציפו והשתוקקו לעלייתו או אפילו לביקור של הרבי בארץ, ונעשו כמה יוזמות במשך השנים של בקשה והזמנה לרבי שיבקרם בארץ ישראל.

תומכים ומתנגדים

תומכיו

ביחד עם הרבנים הראשיים לישראל הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו בעת ביקורם בארצות הברית[155]

הבאבא סאלי תמך בתקנות ובמבצעי הרבי. מסופר כי כשאמרו בפניו שחסידי חב"ד מאמינים שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח, ענה: "אישתהיל קילשי" [=ראוי לו הכל][156].

הרב דב בער אליעזרוב, חבר הבי"ד של חב"ד, כתב[157] ”ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשו"ת הגר"ח קרייזווירט הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו”.

הרב משה פיינשטיין קרא להצטרף לפעול בעשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש[158], קרא להשתתף בתהלוכות ל"ג בעומר שיזם הרבי ותמך בו בתחומים נוספים[159], והצטרף למערכה לתיקון החוק מיהו יהודי שניהל הרבי[160].

הרב מנשה קליין התבטא: "אנו רואים אצל הרבי מליובאוויטש, שהתעלה לשיא הכי גבוה שילוד אשה יכול להתעלות"[161], הוא תמך בתקנתו של הרבי ללימוד הרמב"ם היומי, ואף למד בעצמו את השיעורים הללו[162].

בכ"א באדר א' תשמ"ט פרסמה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כרוז מחאה נגד הפגיעה בכבודו של הרבי[163].

הרב מרדכי אליהו התבטא עליו: "גאון הגאונים שלא היה לו אח ורע.. בקי בש"ס ובפוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב"ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורה - כל זה בשיא הגדלות שבן אנוש מסוגל להגיע אליה"[164]. וכן "נשמה כללית של כלל ישראל... עוצם בינתו וחכמתו, גודל קדושתו וטהרתו באופן של פלאי פלאים... חסד עשה עמנו הא-ל כאשר הוריד את האדם הגדול בענקים ל"דור יתום" שכזה... עיניים לו ורואה הוא את כל המתרחש בכל העולם כולו..."[165] קרא ליהודים בכל מקום להישמע להוראות הרבי[165].

מתנגדיו

בשנים הראשונות בין הרבי ובין הרב יואל טייטלבוים (האדמו"ר מסאטמאר) היו קשרי ידידות[166], אך הם היו חלוקים, בפרט בעניין היחס לתנועה הציונית ולמדינת ישראל. בהמשך האדמו"ר מסאטמאר נהפך לאחד מגדולי מתנגדיו. כאשר התייחס הרבי למלחמת ששת הימים כאל ניצחון משמיים, תקף האדמו"ר מסאטמר את דעתו, משום שפירשה כתמיכה בציונות[167][168]. בדומה לכך כשנערך מבצע אנטבה בשנת תשל"ו, ראה הרבי במבצע נס הצלה, ולעומתו אמר האדמו"ר מסאטמר שמבצע זה הוא מעשי ידי רשעים.

בחוגים ליטאיים שונים רווחת הסתייגות מדמותו של הרבי מחב"ד ומהאופן המשיחי שבו תופסים אותו חסידיו. בין מתנגדיו בלט מנהיג הליטאים, הרב אלעזר מנחם מן שך, שהתנגד לתקנות ולהדרכות רבות של הרבי וחסידות חב"ד, כגון תקנת לימוד הרמב"ם היומי ולמנהג החסידים שלא לישון בסוכה. הרב שך ראה במשיחיות של חב"ד כפירה[דרוש מקור] וטען כי הדגש הרב של חב"ד ביחס לצורך להביא את המשיח "עכשיו", עומד בסתירה לדברי ספר חבקוק, פרק ב', פסוק ג' "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא". לעומתו אמר הרבי ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה בברכת עבודה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובברכת מצמיח קרן ישועה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך" ושהיסוד השנים עשר מתוך הי"ג העיקרים שקבע הרמב"ם, העוסק בגאולה, מתומצת במילים "אף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא"[169]), בהמשך אמר הרבי על הרב שך שהסיבה שהוא פועל נגדו היא מכיון שהתפילין של הרב שך פסולות[170].

הרב עובדיה יוסף מתח בשנת ה'תש"ן ביקורת דומה על הרבי מלובביץ', שלדבריו "אמר דברים נוראים שלא ניתנו להיאמר, מטעים את ההמון, עושים אותו א-לוה. כפירה ממש. עבודה זרה"[171]. הרב שמעון אליטוב טען כי מאוחר יותר, הרב עובדיה היצר על הדברים שאמר, והסביר כי הוטעה על ידי גורמים המתנגדים לחב"ד [172]. עם זאת, גם בפעם זו וגם בהזדמנויות אחרות שיבח הרב עובדיה את פעילותו של הרבי מלובביץ' בזיכוי הרבים. כך למשל, ב־2012 אמר כי "הוא היה יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו, עד עכשיו כל העולם כבודו, כל יושבי תבל נענים לבשורתו"[173]. הוא גם מזכיר את דעתו ההלכתית בספרו[174] וביקש ברכות ממנו, בין היתר כאשר כלתו חלתה ביקש מהרבי מלובביץ' ברכה עבורה[175][176]. על מכתבו של הרב שך נגד תקנת לימוד הרמב"ם היומי של הרבי, כתב הרב יוסף: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב כל השונה הלכות בכל יום, אלא רק כוונתו לחלוק על חב"ד"[177].


שושלת אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש

מקרא:

  • עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד ליובאוויטש בלבד
  • לעץ המלא של כל אדמורי חב"ד גם לא ליובאוויטש (כולל אדמו"רי ליאדי, קאפוסט וניעזין) וכן למקורות והסברים ראו עץ שושלת חב"ד
  • לעץ המלא של משפחת שניאורסון ראו עץ משפחת שניאורסון
  • דורות האדמו"רים:      דור ראשון      דור שני      דור שלישי
         דור רביעי      דור חמישי      דור שישי      דור שביעי
  • לכל אדמו"ר נרשם בסוגריים השנים בהם שימש כאדמו"ר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
שניאור זלמן מלאדי
(תקל"ג-תקע"ג)
אדמו"ר הזקן
בעל התניא
Schneur Zalman of Liadi.jpg
מייסד חסידות חב"ד
 
הרבנית
סטערנא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
שיינא
 
רבי
דובער שניאורי
(תקע"ג-תקפ"ח)
אדמו"ר האמצעי
 
 
 
הרבנית
דבורה לאה
אלטשולר
 
רבי
שלום שכנא
אלטשולר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית דבורה לאה טברסקי (ובעלה רבי ע"י טברסקי)[א]
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה שרה אלכסנדר
 
הרבנית
חיה מושקא
שניאורסון
 
רבי מנחם
מנדל שניאורסון
(תקפ"ח-תרכ"ו)
אדמו"ר הצמח צדק
Tzemachtzedek2.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חנה שניאורסון
 
רבי
יוסף יצחק
שניאורסון
מאוורוטש[א]
 
הרבנית
רבקה
שניאורסון
אשתו השניה
 
רבי
שמואל שניאורסון
(תרכ"ו-תרמ"ג)
אדמו"ר המהר"ש
 
 
רבי
ישראל נח
שניאורסון
 
רבי
ברוך שלום
שניאורסון
 
רבי חיים
שניאור זלמן
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק שניאורסון
 
 
הרבנית סטערנה
אשתו הראשונה [ב]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
שטערנא שרה
שניאורסון
 
רבי
שלום דובער
שניאורסון
Image-RebbeRashab.jpg
(תרמ"ג-תר"פ)
אדמו"ר הרש"ב
 
רבי
אברהם
שניאורסון
 
 
 
רבי
ברוך שניאור
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
יוסף יצחק
שניאורסון
Frierdiger Rebbe.tif
(תר"פ-תש"י)
אדמו"ר הריי"צ
 
הרבנית
נחמה דינה
שניאורסון
 
הרבנית
חנה
שניאורסון
 
רבי
לוי יצחק
שניאורסון
Shneorson.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה מושקא
שניאורסון
 
רבי
מנחם מנדל
שניאורסון
Rabbi Menachem Mendel Schneerson2 crop.jpg
(תש"י-תשנ"ד)
אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ'
 
  1. ^ 1.0 1.1 לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס שניאורסון
  2. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם


לקריאה נוספת

ביוגרפיה
  • מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, שלשה כרכים העוסקיים בהרחבה בתולדות ימי חייו, כפר חב"ד, הוצאת קה"ת, תשמ"ט
  • ירמיהו ברנובר, אברהם נווה בעין הלב תשמ"ט, ספריית מעריב.
  • אליעזר זקליקובסקי ויוסף גרינברג, ימי בראשית[178], יומן העוסק בתחילת נשיאותו החבדית של הרב שניאורסון וכולל בתוכו מסמכים ותמונות, קה"ת, ניו יורק, תשנ"ב
  • ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מ.מ.ש. הוצאה לאור, תשס"ז
  • שמואל היילמן ומנחם פרידמן, הרבי מלובביץ' בחייו ובחיים שלאחר חייו, הוצאת דביר ומרכז שז"ר, תשע"א
  • יחיאל הררי, סודו של הרבי, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, תשע"ג
  • שניאור זלמן רודרמן, חד בדרא תולדות ופרקי חיים של אדמו"ר מליובאוויטש, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים, כסלו תשע"ו
שונות
  • הרבי - שלושים שנות נשיאות מאמרים על הרבי בעיתונות, שני חלקים, כפר חב"ד, תשמ"ג
  • אוי רבי (Oh Rebbe) - ג' תמוז תשנ"ד, לקט עיתונות רדיו וטלוויזיה מרחבי העולם, על הרבי ותנועת חב"ד-ליובאוויטש. הוצאת אגודת חסידי חב"ד העולמית, ישראל תשנ"ד
  • פרץ אוריאל בלוי, ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש, אנציקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), הוצאת נחלי דבש, קריית מלאכי תשנ"ו
  • ספר בפורמט אלבומי מקדש ישראל, תמונות מסידורי הקידושין שערך, תיאורים ממהלך החתונות שהשתתף. קה"ת, ברוקלין, תש"ס ISBN 0-8266-0655-2
  • רבן של ישראל מאמרים על הרבי מליובאוויטש לאחר פטירתו, הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד תשס"ד
  • הרבי - מבט אישי, "מה סודה של מנהיגות הרבי", חב"ד ויסקונסין בשיתוף צעירי אגודת חב"ד, תשס"ח
  • שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, חולון, תשנ"ה-תש"ע
  • יאיר עמיקם, ימה וקדמה הוצאת "האור"
  • דוד ברגר, "הרבי מלך המשיח" שערוריות האדישות והסכנה לאמונת ישראל
  • בצל החכמה קריית מלאכי תשמ"ז, תיעוד וריכוז פגישות הרבי מליובאוויטש עם אדמו"רים וגדולי ישראל (בתשס"ח נדפס בשם "שיח שרפי קודש")
  • ספר מנחם משיב נפשי, התכתבות בין 400 רבנים וגדולי ישראל עם הרבי מליובאוויטש, בהוצאת מכון באהלי צדיקים תשע"ב, שני כרכים[179]
  • השביעי, הוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, ישראל, תשע"ד
  • אלבום בנאות דשא[180], תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו במחנה קיץ בניו יורק שיסד לילדים, הנקרא בשם "גן ישראל". ברוקלין, ניו יורק, תשנ"ג ISBN 0-8266-5260-3
  • פרשיות עם הרבי וימים טובים עם הרבי תשעה כרכים של סיפורים על הרב שניאורסון שפורסמו בשבועון כפר חב"ד, בעריכת אהרן דב הלפרין
משנתו
  • סימון יעקובסון, הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש, אריה ניר מורן, תל אביב תשנ"ו
  • ירמיהו ברנובר ויוסף שמחה גינזבורג, מה רבו מעשיך ה', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת שמי"ר, תש"ס, ירושלים (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', כפר חב"ד, תשל"ו)
  • יצחק קראוס, "השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד", תשס"ז
  • אלון דהן, "דירה בתחתונים" : משנתו המשיחית של ר’ מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש), חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשס"ו

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מנחם מנדל שניאורסון

אודותיו

וידאו

אודיו

תמונות

הערות שוליים

  1. ^ בכתיב היידי הנהוג בחב"ד: "רבי מנחם מענדל שניאורסאהן"
  2. ^ יחיאל הררי, 'סודו של הרבי', תל אביב 2013, עמ' 70–76
  3. ^ הרב מרדכי מנשה לאופר, 'ימי מלך', חלק א. כפר חב"ד, 1991, הוצאת קה"ת. עמ' 122–125
  4. ^ הרבי מליובאוויטש סיפר לימים שלמד כמה שנים אצל וילנקין חומש משנה וגמרא. בהתוועדות בשבת פרשת ויגש תשל"ב נדפס בשיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 300
  5. ^ תשורה לחתונת נכדו של וילנקין הקרוי על שמו, כ"ח אדר תשנ"ט. ברוקלין ניו-יורק. עמ' 12–13
  6. ^ סיפור המלמד הליטאי של הרבי אתר col; הררי, 'סודו של הרבי', עמ' 71
  7. ^ במוסד מקומי המקביל לתיכון. הררי, 'סודו של הרבי', עמ' 75
  8. ^ אז נקרא ישראל אידלסון, שהיה מבוגר ממנו בכמה שנים
  9. ^ עדותו של בר יהודה: "שאלתי אותו האם מתכוון הוא ברצינות לעבור את בחינות הבגרות, שצעירים בני גילו היו נאלצים להיערך להם במשך שש שנים בערך. השיב לי כי הוא מקווה לעבור זאת, אלא שביקש ממני לסייע בידו ולתת לו הכוונות כלליות... לא עברו ששה חודשים - והוא עמד בהצלחה מרובה בבחינות הבגרות" (לאופר, 'ימי מלך', עמ' 159). מנחם פרידמן ושמואל היילמן בספרם "הרבי מלובביץ' בחייו ובחיים שלאחר חייו", על פי צבי הרכבי, ספר יקטרינוסלב, ירושלים – תל אביב תשל"ג, עמ' 119; יחיאל הררי, 'סודו של הרבי', עמ' 75–77
  10. ^ שנים ראשונות בהוצאת ג'ם, עמ' 131.
  11. ^ תשורה של משפחת קיעוומאן, עמ' 20.
  12. ^ שנים ראשונות, עמוד 135
  13. ^ 'סודו של הרבי' עמ' 79–80; 'השביעי', עמ' 48–51. ראו כרך מיוחד של מכתבי הריי"צ אל בתו חיה מושקא ואל חתנו הרב מנחם מנדל: אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ – חלק ט"ו, מסת"ב 0826653529, הוצאת קה"ת, ברוקלין, הוצאה שנייה, 2011, תשע"א
  14. ^ ראו: "סודו של הרבי", עמ' 76, ובהערה 68 (עמ' 303) שם. וראו בעדותו של ד"ר מאיר שוחטמן, "ימי מלך", חלק א, עמ' 381-380.
  15. ^ ראו "לימוד במוסדות אקדמיים" באתר הרשמי של חב"ד
  16. ^ ראו ישראל אורי מייטליס, "הלמדנות הפילוסופית" של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, עמ' 28. וראו חסיד נלבב ובר פועל, באתר שטורעם
  17. ^ בתפיסת הרבי מלובביץ', הרוגצ'ובר ותורתו הם "דבר יוצא מן הכלל לגמרי, דבר חדש", והם מהווים חלק מסימני הגאולה. ראו: התוועדויות תשמ"ז, חלק ב', עמ' 627
  18. ^ מ' פרידמן וש' היילמן, 'הרבי מלובביץ'‏', עמ' 89–92
  19. ^ חיים רפופורט, The Afterlife of Scholarship, ניו-יורק, 2011, עמ' 132; 'ימי מלך' ח"א, עמ' 165
  20. ^ 1928: Marriage - Life & Times, באתר web.archive.org במקור מ-CHABAD.ORG, ‏2015-03-18
  21. ^ יחיאל הררי, סודו של הרבי, עמ' 84.
  22. ^ יחיאל הררי, סודו של הרבי, עמ' 97.
  23. ^ יחיאל הררי, סודו של הרבי, עמ' 97 (וראו שם בעמ' 92).
  24. ^ יחיאל הררי, 'סודו של הרבי', תל אביב 2013, עמ' 129
  25. ^ חשיפה: רישום הרבי לסורבון אתר שטורעם, כ"ז בתשרי תשס"ח. לפי הרישומים, המקצוע המרכזי שלמד שם היה חשבון דיפרנציאלי
  26. ^ הררי, 'סודו של הרבי', עמוד 131, בהערה 56 מביא זאת מתוך ספר הרישום שבארכיון האוניברסיטה
  27. ^ גאולה כהן, בארבע עינים עם הרבי מלובאביץ', מעריב, 18 בדצמבר 1964
  28. ^ "עם תעודת המהנדס נרשם ללימודי המשך באוניברסיטת סורבון, בתחום המדעים המדויקים, ככל הנראה כדי להוסיף לקבל אשרת שהייה במדינה. הלימודים האקדמיים של ר' מנחם־מענדל הם, כאמור, הסיכוי היחיד של בני הזוג להשיג אישורים רשמיים להתגורר בפאריס. בשנת תרצ"ח, שלהי שנת 1937, רבי מנחם־מענדל ואשתו פונים לראשונה במכתב למשרד המשפטים הצרפתי בבקשה להעניק להם אזרחות צרפתית. בקשת האזרחות נבחנת בקפידה בתהליך ארוך ומייגע" (הררי, סודו של הרבי, צוטט בכתבה ב"ישראל היום")
  29. ^ 29.0 29.1 ימי מלך חלק א' - עמוד 19 הערה 14. היכל הבעש"ט גיליון כ"ז עמודים ק"מ - קנ"ב.
  30. ^ שד"ב לוין, מסת"ב 9780826653277 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית', 2010, תצלום הספר, עמודים פ"ג-פ"ד.
  31. ^ יש גרסה שנקרא 'ברוך' וגרסה שלישית שנקרא 'מנחם נחום'. רשימת הריי"צ, חוברת ו', 2009, ניו יורק, הוצאת קה"ת, מסת"ב 9780826650665 עמוד י"ז, ובהערה ל' ובהערה 63 ובשני הכוכביות.
  32. ^ 32.0 32.1 32.2 32.3 לפי הנדפס בספר 'פסקי דינים', מסת"ב 0826653065 מהדורת קה"ת, תשמ"ה, הערה 1 בפתח דבר וכן בעמוד תכד. ראה במאמר יהושע מונדשיין בשבועון כפר חב"ד 938 שמופיע גם כאן
  33. ^ 33.0 33.1 33.2 33.3 33.4 33.5 33.6 רשימות הרב"ש, תשס"א, ברוקלין נ.י, מסת"ב 0826660045, עמודים 7–8 (בהערות מציין למקורות בפנים הספר).
  34. ^ בן ארצנו, עמוד 22
  35. ^ בן ארצנו, עמוד 23
  36. ^ בן ארצנו, עמוד 10
  37. ^ ברישומים שונים היא נקראת 'שימא'[33].
  38. ^ כינויו: זלמן חייקין[33], פרטים נוספים אודותיו: בספר 'דורות של חסידים', בעמוד 32 ובעמוד אחריו, שם מביא ששמו של אביו של זלמן היה "שמריהו חייקין" - אך בעמוד 237 הוא מסייג שאין הוכחות מפורשות ששמריהו הוא אכן אביו, וזה רק השערה‏.‏
  39. ^ לא ידוע שמה הפרטי
  40. ^ 40.0 40.1 'EARLY YEARS' (שנים ראשונות) (באנגלית), בהוצאת JEM וקה"ת מסת"ב 978-1932349047, עמודים 488–489.
  41. ^ 41.0 41.1 יוסף יצחק קמינצקי, אדר תש"ע, משפחת הרבנית חנה אמו של הרבי - זכרונות מבת המשפחה.
  42. ^ לפי מצבת בתה קראו לה רק רחל.
  43. ^ מקור המופיע כמה פעמים בפנים תחת השם "בן ארצנו"; ל. לבצ'נקו עם ו. שוקין, "Our Fellow Countryman Cebbe Menachem Mendel Schneerson" ("בן ארצנו - רבי מנחם מנדל שניאורסון, ההיסטוריה של משפחות לבוט-ינובסקי-שניאורסון בעיר ניקולייב"). ניקולייב, אוקראינה, 2019 מסת"ב 9786175761113
  44. ^ הרב שניאורסון, ספר היום יום (המנוקד) עמוד 22; קובץ "כ"ח סיון שמונים שנה", בהוצאת "ועד תלמידי התמימים העולמי", עמ' 32
  45. ^ שלום בער לוין: א) אגרות קודש הריי"ץ, ניו יורק, 1983, חלק ה', מבוא, עמודים 21–26 ‏מסת"ב 0-8266-5435-5. ב) 'תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא', 2011, ניו יורק, הוצאת קה"ת, עמודים שמ"ז-שנ"ג ‏מסת"ב 978-0-8266-5328-4. ג) Watch: The Story of the Rebbe's Rescue, Anash.org, ‏2021-06-08 (בAmerican English)
  46. ^ ראו מכתב מאותו היום בו מודיע הריי"צ על הגעת בתו וחתנו באותו יום לארצות הברית, נדפס באגרות קודש הריי"צ, חלק ה', עמ' שצו; וכן מסמך של רשימת הנוסעים ב"ספינה ההצלה" בדרך לארצות הברית
  47. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg הרבי מגיע לארה"ב: קטע מתוך ה-DVD "שנים ראשונות" – חלק רביעי, סרטון באתר יוטיוב, סרט דוקומנטרי, ארגון JEM; נס ההצלה של הרבי מליובאוויטש מהנאצים • סדרת סרטונים נדירה, אתר חרדים10 כ"ח בסיוון תשע"ט.
  48. ^ שמואל לויטין, ישראל ג'ייקובסון ואליהו סימפסון
  49. ^ "העיין'ס" – כלומר הערות השוליים המפנות לעיון בספרים אחרים. 'ימי מלך', מאת מרדכי מנשה לאופר, הוצאת קה"ת, כרך א, עמ' 536
  50. ^ 'ימי מלך', חלק ב', עמוד 744
  51. ^ 'ימי מלך', חלק ב', עמוד 745
  52. ^ ראו עדותו של מילטון פכטר באתר חב"ד (באנגלית), מעובדי הצי באותם ימים. קטעי וידאו מתוך עדות זו התפרסמו במגזין הווידאו "תורת חיים" תוכנית 112. אזכור נוסף לעבודה זו ראו בעדותו של מהנדס החשמל מר יעקב הרדוף, שם, תוכניות 210, 211 – "רבי מהנדס" סמל וידיאו מחודש 5.svg חלק ראשון חלק שני; YouTube play button icon (2013–2017).svg הרבי משוחח על עבודתו בצי, עם אדם מחיל הים הישראלי, סרטון באתר יוטיוב
  53. ^ צפו במסמך: שם הרבי ברשימת הנוסעים לארצות הברית בתש"ז
  54. ^ הרב שניאורסון לנשיא שז"ר, "ידוע לו שמאז ההסתלקות של חותני לא יצאתי מניו יורק", מכתב מי"ג בתמוז, ה'תשכ"ז
  55. ^ בשנים 1956, 1957 ו-1960. אודות ביקורים אלו בספר "בנאות דשא", קה"ת, תשנ"ג
  56. ^ 56.0 56.1 [מייקל ספקטר http://www.michaelspecter.com/1992/03/the-oracle-of-crown-heights/ The Oracle of Crown Heights] ניו יורק טיימס, 15 במרץ 1992
  57. ^ הרבי מלובביץ' התאושש: משדר לחסדיו בכפר חב"ד, עיתון מעריב, 6.10.1977
  58. ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק א'. המאמר מיוסד על מאמר שפרסם חמיו כשנה לפני כן; להוריד את השמיים אל הארץ באתר בית חב"ד
  59. ^ מנדי קמינקר יו"ד בשבט: יום של שני מנהיגים, אתר בית חב"ד
  60. ^ הספרים הוחזרו לספרייה כשבוע לאחר מכן בב' בכסלו
  61. ^ ראו מאיר בר-אילן, מוולז'ין עד ירושלים, ב, עמ' 362.
  62. ^ תורת מנחם, יח, עמ' 61.
  63. ^ ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ד. הדגש על פסוק זה מופיע בכתביו החל משנת תשי"ח (1958) - ראו תורת מנחם, כג, עמ' 117.
  64. ^ קטע וידאו משיחת היסוד של צבאות ה' – 28 בספטמבר 1980
  65. ^ בהם ניסן מינדל, יהודא קרינסקי, יהודה ליב גרונר ועוד
  66. ^ יחיאל הררי, סודו של הרבי, עמ' 148.
  67. ^ ראו טוביה בלוי, כללי רש"י; "אור חדש בפירוש רש"י על התורה", בתוך השביעי, הוצאת מעיינותיך, 2014.
  68. ^ תוכנית JEM על השידורים הראשונים של WLCC, ‏01/05/2020 ‏(ביוטיוב)
  69. ^ איתמר מרילוס, אני והרבי מלובביץ': "חזה את 11/9, הציל ממאסר", באתר ynet, 24 ביוני 2012
  70. ^ יצחק רבין, עם לבדד ישכון; יצחק שמיר יחיד-סגולה שניחן ביכולת ראייה למרחוק. YouTube play button icon (2013–2017).svg ראשי ממשלות והרבי מליובאוויטש. חלק מהקטע על שמיר, קדימון הסרט באתר יוטיוב; בנימין נתניהו להדליק את האור בבית החושך; אריאל שרון, רב גדול ואסטרטג צבאי; בנימין קליין, הרבי מבקש טובה אישית ממנחם בגין, אתר בית חב"ד
  71. ^ 71.0 71.1 71.2 הרב שניאורסון במכתב לנשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי, אגרות קודש הרמ"מ, כרך י"ב איגרת ד'רכו. ניסן, ה'תשט"ז
  72. ^ 72.0 72.1 דוד זקליקובסקי, הרבי ושז"ר
  73. ^ אמונה בחזית סמל וידיאו מחודש 5.svg וידאו: מעורבותו ותרומתו של הרבי מליובאוויטש לביטחון ישראל.
  74. ^ 8. ראו פתקים משולחנו של הרבי, א, הוצאת מעיינותיך, עמ' 7.
  75. ^ ראו אגרות קודש, ג, עמ' תנח.
  76. ^ עדין אבן ישראל, לבד עם הרבי - מבט מרתק אל תוך חדר היחידות.
  77. ^ סרט תיעודי ממעמד חלוקת הדולרים
  78. ^ מסכת סנהדרין, דף צח עמוד ב. כך למשל בשבת פרשת משפטים תשנ"ב (1992): כשאיחל שמשיח 'יבוא מיד', פירש את ראשי תיבות של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו לצד אדמו"רי חב"ד הקודמים: ”לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) יוסף יצחק ודובער” (נדפס בתורת מנחם – התוועדויות, תשנ"ב חלק ב,עמוד 282 הערה מספר 148)
  79. ^ לדוגמה: "נשיא הדור הוא – "משיח" [...] ולא תהיה לי שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו. מכיוון שכן הוא האמת – שנשיא הדור הוא המשיח שבדור". דברים שנאמרו בשיחת ליל שמחת תורה ה’תשמ”ו, נדפסו בספר התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 342
  80. ^ דור שלם של חסידים חונך על האמונה שהרבי יוביל את העם לקראת הגאולה השלמה. נדב איש שלום. ויורי ינובר. רוקדים ובוכים: האמת על תנועת חב"ד. ניו-יורק 1994 עמ' 146
  81. ^ הודעת הפטירה נשלחה בביפר לחסידים בנוסח: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. ברוך דיין האמת"
  82. ^ סמל וידיאו מחודש 5.svg ג' תמוז תשנ"ד: שידור בערוץ 3 (33) של רשות השידור באתר ארכיון col.
  83. ^ עיתון מעריב, גליון 14193, 13.6.1994
  84. ^ אחרי מיטתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, הפרדס יולי 1994, עמ' 17
  85. ^ אלפים מתאספים בקראון הייטס. להתאבל על רבם הגדול בניו יורק טיימס, 13 ביוני 1994
  86. ^ מרטיט: כך אני זוכר את ג' תמוז תשנ"ד ● הרב זלמן הבר, אתר col, סיוון תשע"ח.
  87. ^ SEA OF GRIEF אתר שטורעם תמוז תשס"ו
  88. ^ מעריב, יום אחרי פטירת הרבי, נדפס גם בספר "אוי רבי", לוד 1994 תשנ"ה, עמ' 17
  89. ^ מליאת הכנסת, יום השלושים לפטירתו. יום שני, ג' באב ה'תשנ"ד. 11 ביולי 1994
  90. ^ מספר פקס וכתובת המייל של ציונו לשליחת מכתבים
  91. ^ אודות קבלת המדליה, רשימת מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס באתר הרשמי של בית הנבחרים של ארצות הברית
  92. ^ Posthumous U.S. Medal for Hasidic Rabbi בניו יורק טיימס
  93. ^ בראשית כ"ח י"ד
  94. ^ ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. אג"ק הרמ"מ, חלק י"ח עמוד קע"ז.
  95. ^ לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.
  96. ^ ירמיהו ברנובר, בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.
  97. ^ ראו למשל כאן בתחתית הדף
  98. ^ היום יום, כ"ז טבת, ספריית חב"ד.
  99. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg דניאל אפרתי מספר על עזרתם של שלוחי הרבי כשנעצר בפונה, סרטון באתר יוטיוב סמל וידיאו מחודש 5.svg.
  100. ^ אודות התקנה, ראה שיחת הרבי בלקוטי שיחות חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך
  101. ^ בספרו שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכה יג בפרק ח בהלכות מלכים ומלחמות.משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ח', הלכה י"ג.
  102. ^ את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג הפורים תשמ"ז שנדפסו כאן.
  103. ^ הצהרת הקונגרס האמריקני, י"ז בטבת תשנ"א.
  104. ^ אובמה מכריז על יום חינוך לכבוד הרבי - תרגום ההצהרה לעברית
  105. ^ רגע של שתיקה באתר צעירי חב"ד בישראל.
  106. ^ ראו את הערך בוויקיפדיה באנגלית (אנ')
  107. ^ נכון לסיוון תש"פ, ובנוסף שני כרכים של מפתח עניינים.
  108. ^ וכן שני כרכי מפתח עניינים
  109. ^ מאמר החסידות הראשון של הרבי, י' שבט תשי"א. תורת מנחם, הוצאת קה"ת, חלק ב ע' 192
  110. ^ ראה בספר 'שערי גאולה', פרק ראשון
  111. ^ מדבריו בשיחת שבת פרשת חיי-שרה תשנ"ב.
  112. ^ חלק נכבד מביאוריו בנושא זה מרוכזים בספר "שערי גאולה" (2 כרכים), ירושלים תשנ"ב. ובמהדורה מורחבת, שם תשס"ט
  113. ^ על לימוד ענייני הגאולה, ראה: תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"א, חלק ג', עמוד 164 ועמוד 189. על לימוד ענייני בית המקדש, ראה: לקוטי שיחות, חלק י"ח, עמוד 411 ואילך
  114. ^ בשנת תשל"ו. נדפס בשיחות קודש, תשל"ו, חלק ב', עמוד 483-485
  115. ^ רמב"ם, שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרקים י"א-י"ב.
  116. ^ לקוטי שיחות, חלק ה', עמוד 149, הערה מספר 51; שערי גאולה, ירושלים תשנ"ב, עמ' לד
  117. ^ תורת מנחם - התוועדויות, תשמ"ג ח"א, עמוד 509; המלך במסיבו, חלק א', עמוד רי"ז; אגרות קודש הרמ"מ, חלק ט"ז עמוד רט"ז
  118. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"ב, הלכה א'.
  119. ^ ליקוטי שיחות חלק כ"ז, עמ' 191 והלאה. ראו ביאור העניין בהדרן שאמר על הרמב"ם, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"א חלק א', עמודים 251־266.
  120. ^ אגרות קודש, כרך י"ח, עמ' תצ"ג
  121. ^ טכנולוגיה אתר 'בית חב"ד'.
  122. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg הרב יוסף וינברג מספר על כיבוד האם של הרבי מליובאוויטש, סרטון באתר יוטיוב סמל וידיאו מחודש 5.svg בראיון הוא מספר על התייחסות הרבי לשידורים ברדיו.
  123. ^ החסיד שנשאר עד היום ב'קול ישראל' בזכות הרבי קובץ צליל - ראיון עם אברהם זיגמן, עורך מוזיקה ברשת ג' באתר COL.
  124. ^ 124.0 124.1 הרבי והטכנולגיה אתר 'בית חב"ד'.
  125. ^ אודות חב"ד אורג באתר הרשמי של המרכז לענייני חינוך.
  126. ^ קובץ לחיזוק ההתקשרות, גיליון י"ג תשרי תשע"ב, מספר 3 (41) עמודים 27 - 52, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי.
  127. ^ מרדכי מנשה לאופר, מרכז שידורי חב"ד גיליון התקשרות מס' 909, מדור 'ניצוצי רבי'. הוצאת צעירי אגודת חב"ד.
  128. ^ עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.
  129. ^ התרגום בוצע על ידי חברי כולל אברכים של מזכירות הרבי, ושודר אלחוטית באמצעות גלי רדיו למכשירים תואמים עם אוזניות(YouTube play button icon (2013–2017).svg סרטון דוקומנטרי על התרגום הסימולטני, סרטון באתר יוטיוב מהתאריך כ"ז באלול תשמ"א סמל וידיאו מחודש 5.svg.
  130. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg הרבי מליובאויטש: לימוד תורה לא רק לגברים, סרטון באתר יוטיוב דברים שנשא הרבי לקבוצת נשים ב־כ"ח באייר תשמ"חסמל וידיאו מחודש 5.svg.
  131. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg הרבי משתתף בכינוס השנתי של נשי ובנות חב"ד - תשמ"א, סרטון באתר יוטיוב דברי הרבי ב־כ"ז באלול תשמ"אסמל וידיאו מחודש 5.svg.
  132. ^ סודו של הרבי, יחיאל הררי, עמודים 207–208. ראו אצל הררי מראי מקומות בהערה 49.
  133. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg הרבי מליובאוויטש: 'נשים תחילה', סרטון באתר יוטיוב דברים שנשא הרבי לקבוצת בנות ב־י"ז בתשרי תשמ"בסמל וידיאו מחודש 5.svg.
  134. ^ הנשים בחב"ד.
  135. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg הרבי מליובאוויטש - "פמיניזם יהודי", סרטון באתר יוטיוב סמל וידיאו מחודש 5.svg ראיון עם ד"ר סוזן הנדלמן על הרבי
  136. ^ ראה למשל בספר "אבא", ארי סמית, תחילת עמוד 77 עד אמצע עמוד 78, סיפורה של דיאנה אברהמס מניו יורק. הוצאת 'אשכילה' תל אביב, תשע"ב
  137. ^ 137.0 137.1 הרבי במכתב להרב שלמה יוסף זוין מי"ז בכסלו תשכ"ט, נדפס באגרות קודש הרמ"מ, חלק כ"ו עמודים מ"ד-מ"ז, ובלקוטי שיחות חלק ט"ו, עמודים 491-493
  138. ^ תורת מנחם - התוועדויות, תשמ"ג, חלק א, עמודים 509-510; ספר השיחות תשנ"ב, הוצאת קה"ת, עמ' 406.
  139. ^ בפסק ההלכתי של הרמב"ם אודות סדר הגאולהמשנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א.
  140. ^ "נסיון וחזרה כללית לראות אם זכינו", יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.
  141. ^ 141.0 141.1 הרבי במכתב לגאולה כהן
  142. ^ 142.0 142.1 הרבי במכתב לפנחס שטיינוואקס
  143. ^ הארץ ניתנה לעם ישראל החל מלאברהם אבינו בברית בין הבתרים ממשיך במהלך האירועים ההיסטוריים, והוחלף מהשם ארץ כנען לשם ארץ ישראל. השם הזה מוזכר בתנ"ך והוא נקרא כך כבר שלושת אלפים שנה (מתוך ההערות)
  144. ^ ראו התכתבות של הרבי בנושא ב"היכל מנחם" כרך א' ע' קנח-קס. ראו גם "התקשרות", בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, גיליון מ"א.
  145. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg סרט אמונה וביטחון חלק שלישי - ראשי ממשלה, קדימון הסרט באתר יוטיוב סמל וידיאו מחודש 5.svg
  146. ^ ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, מספר על פגישה סודית עם הרבי בביתו בשנת תש"ן באתר חב"ד; קובי נחשוני, יעקב פרי: לרבי היו תחזיות מודיעין מדויקות, באתר ynet, 5 ביולי 2011; 8 דברים שהרבי אמר על חיילי צה"ל באתר בית חב"ד
  147. ^ ראו: שמואל קראוס, "נשיא וחסיד, קשרי הרבי מליובאוויטש עם חסידו בלב ובנפש - שניאור זלמן שזר", בהוצאת אגודת חסידי חב"ד בישראל, תשנ"ט
  148. ^ נימוקים נוספים ניתן לראות באגרות קודש הרמ"מ חלק כ"ו עמודים מ"ד-מ"ז. במכתב מי"ז כסלו תשכ"ט, להרב שלמה יוסף זוין, ראה מקורות נוספים במאמר של אליעזר מלמד, הרבי מלובביץ' ושלמות הארץ, באתר "ישיבה"
  149. ^ המובא בפיסקה זו מבוסס בין היתר על מכתבו בתחילת תשל"ח (נדפס בלקוטי שיחות חלק טו עמוד 489). במכתב מדגיש הרבי כי אף שאותם מומחים הוסיפו שכדאי להיכנס לסכנת החיים הכרוכה במסירת השטחים תמורת השלום המובטח בעתיד וקבלת סיוע כלכלי וצבאי מארצות הברית - אך אלו אינם שיקולים ביטחוניים כי אם מדיניים ופוליטיים
  150. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכט
  151. ^ דוגמה: YouTube play button icon (2013–2017).svg הרבי מליובאויטש: 'הדרך לשלום - מפת הדרכים של אלוקים', סרטון באתר יוטיוב סמל וידיאו מחודש 5.svg דברים שנשא הרבי בי"ח תשרי תשמ"א
  152. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg הרבי מליובאוויטש על ועידת מדריד והסכמי קמפ דייוויד, סרטון באתר יוטיוב סמל וידיאו מחודש 5.svg דברים שנשא הרבי ב־ג' בחשוון תשנ"א; YouTube play button icon (2013–2017).svg הרבי מליובאויטש על ההחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, סרטון באתר יוטיוב דברי הרבי ב־י"ג באב תשל"ז על ההחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"םסמל וידיאו מחודש 5.svg
  153. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg הרבי: 'שמוותרים לטרוריסטים זה מלמד אותם שהטרור מצליח', סרטון באתר יוטיוב דברים שאמר הרבי לרון נחמן בתאריך כ"ו אדר ב' ה'תשמ"ט סמל וידיאו מחודש 5.svg
  154. ^ שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
  155. ^ תמליל המפגש - תורת מנחם התוועדויות תשמט - חלק ג, עמ' 127, באתר HebrewBooks.
  156. ^ שלום דובער וולפא בספרו 'שמן ששון מחבריך' בערך רבי ישראל אבוחצירא; שלמה וויצמן, ראוי לו! בראיון לשבועון בית משיח גיליון 909
  157. ^ ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר
  158. ^ קריאה משנת תשל"ח, 'שמן ששון מחבריך', חלק ד', עמוד 40-39
  159. ^ קריאה משנת תש"מ, שם, עמוד 43-42
  160. ^ קריאה מי"ד שבט תשל"ה. שם, עמוד 43
  161. ^ שמן ששון מחבריך, חלק ד', עמוד 145
  162. ^ שמן ששון מחבריך, חלק ד', עמוד 142
  163. ^ נדפס ב: שמן ששון מחבירך, חלק א', עמוד 236; מנחם משיב נפשי, חלק ב', עמוד 995; עיתון 'המודיע', כ"ב באדר א', תשמ"ט
  164. ^ ממלכת התורה, עמוד 93, נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי תשנ"ה. עוד מובא שם בשמו: "כשיושבים לידו מרגישים במוחש ממש את דברי הגמרא "לית בר איניש"... אשרי הדור שהרבי מנהיגו".
  165. ^ 165.0 165.1 ממלכת התורה, עמוד 94. נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי. תשנ"ה.
  166. ^ לדוגמה, הרבי ניחם את האדמו"ר מסאטמאר אחרי פטירת בתו, בחשון תשי"ד. נדפס בתורת מנחם, חלק י, עמודים 144-145. וכן האדמו"ר מסאטמאר ניחם את הרבי בעת פטירת אמו בתשרי תשכ"ה, נדפס בתורת מנחם, חלק מ"א עמוד 43.
  167. ^ בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' עמ' פח
  168. ^ כמה חודשים לאחר מכן הגיב הרבי בפומבי בפירוט לטענותיו, לקוטי שיחות, חלק ו עמ' 271, ראו גם ב'השביעי' לד"ר יצחק קראוס עמ' 174-167
  169. ^ י"ג עיקרי הרמב"ם. המקור המתמצת את העיקר השנים עשר מובא בערך על י"ג עיקרים
  170. ^ שיחות קודש תש"מ, חלק ג', עמ' 193.
  171. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg דברי הרב עובדיה יוסף, סרטון באתר יוטיוב.
  172. ^ תשורה, י"ד אב תשע"ח, "כאשר ישא האומן", עמ' 160.
  173. ^ בפני משלחת רבני חב"ד, סוף מרץ 2012. "…תעמוד לנו זכותו של האדמו"ר מלובביץ' שעשה את הדברים האלה. הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו עד עכשיו. כל העולם כבודו. כל יושבי תבל נענים לבשורתו". "הגמרא אומרת שהקב"ה יודע שהצדיקים מועטים, ושתלם בכל דור ודור. והוא (האדמו"ר) שתל את התלמידים שלו ותלמידי-החכמים שלו בכל מקום. אין מקום בעולם שלא הוגים בתורת ה' הודות למפעלו. זכותו תעמוד לנו, שגם אנחנו נלך בדרכיו…" באתר תנועת ש"ס, YouTube play button icon (2013–2017).svg וידאו מהמעמד, סרטון באתר יוטיוב; יוסי אסולין, חשיפה: מסכת ההתכתבויות בין הרבי מליובאוויטש והגר"ע יוסף, באתר בחדרי חרדים, 11 ביולי 2019; שאול כהנא, ‏נחשף: הגר"ע יוסף ביקש את ברכת הרבי מליובאוויטש, באתר כיכר השבת, 27 באוגוסט 2020.
  174. ^ יחוה דעת, חלק שישי, סימן ט"ז.
  175. ^ כשהגר"ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ"ל, ברכה מהרבי, COL
  176. ^ הגר"ע יוסף זצ"ל כתב לרבי: "פאר הדור והדרו" - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת, www.shturem.net.
  177. ^ צילום מכתב ידו של הרב עובדיה יוסף, מופיע אצל: שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197, זמין באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום).
  178. ^ ימי בראשית קובץ PDF.
  179. ^ ספר חדש: התכתבויות רבנים והרבי מלובאוויטש, באתר ערוץ 7, 13 ביוני 2012
  180. ^ בנאות דשא קובץ PDF.
  181. ^ 181.0 181.1 181.2 181.3 כדי לראות את הווידאו - יש ללחוץ על המקש הימני את האופציה של שמירת הקישור על מנת להוריד את הקובץ כדי לצפות
שגיאת ציטוט: לתג <ref> המוגדר בתוך <references> אין מאפיין שם (name).


שושלת אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש
אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי - אדמו"ר הצמח צדק - אדמו"ר מהר"ש - אדמו"ר הרש"ב - אדמו"ר הריי"צ - הרבי מליובאוויטש
חסידות חב"ד
שושלת ליובאוויטש הראשון: רבי שניאור זלמן מלאדי ("אדמו"ר הזקן", "בעל התניא") • השני: רבי דובער שניאורי ("האדמו"ר האמצעי") • השלישי: רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הצמח צדק") • הרביעי: רבי שמואל שניאורסון ("מהר"ש") • החמישי: רבי שלום דובער שניאורסון ("הרש"ב") • השישי: רבי יוסף יצחק שניאורסון ("הריי"צ") • השביעי: רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מלובביץ'")
ענפים בחסידות חסידות סטרשלה | קאפוסט: אדמו"רים: רבי יהודה לייב שניאורסון • רבי שלמה זלמן שניאורסון • רבי שלום דובער שניאורסון מרציצה • רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק | לאדי: אדמו"רים: רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון • רבי יצחק דובער שניאורסון • רבי לוי יצחק מסיראטשין | ניעז'ין: אדמו"ר: רבי ישראל נח שניאורסון | עץ שושלת חב"ד
כתבים אדמו"ר הזקן: ספר התניא • שולחן ערוך הרב • סידור אדמו"ר הזקן • תורה אור ולקוטי תורה • מאמרי אדמו"ר הזקן | האמצעי: קונטרס ההתפעלות | הצמח צדק: צמח צדק • אור התורה • דרך מצותיך | הרש"ב: המשך יו"ט של ר"ה תרס"ו • בשעה שהקדימו תרע"ב | הריי"צ: אגרות קודש הריי"צ | ספרי הרבי מלובביץ': היום יום • לקוטי שיחות • אגרות קודש הרמ"מ • תורת מנחם • רשימות | אחרים: ספר הערכים • קטגוריה:כתבי עת חב"דיים
אתרים מרכז חב"ד – 770 • אוהל חב"ד לובביץ' • כפר חב"ד • קטגוריה:בתי כנסת חב"דיים • קטגוריה:ריכוזים חב"דיים | לובביץ'
מושגים ניגוני חב"ד: ארבע בבות • צמאה לך נפשי • ופרצת • ניגוני הרבי מלובביץ' • קטגוריה:ניגוני חב"ד | פעילות: בית חב"ד • שלוחי חב"ד • מבצעי הרבי מחב"ד | התוועדויות: התוועדות • מאמר חסידות • משפיע | מועדים: חג הגאולה • | תקנות: סעודת משיח • מקווה "בור על גבי בור" • תקנת לימוד החת"ת • תקנת לימוד הרמב"ם | שונות: פולמוס המשיחיות
ארגונים מרכזיים אגודת חב"ד העולמית • ספריית חב"ד • בית דין רבני חב"ד • הוצאת ספרים קה"ת • רשת ישיבות תומכי תמימים • כולל חב"ד • מרכז לענייני חינוך • נשי חב"ד • צעירי אגודת חב"ד בישראל • רשת חינוך חב"ד • צבאות ה'
קטגוריה:ארגוני חב"ד • קטגוריה:ישיבות תומכי תמימים - חב"ד
שונות קטגוריה:חסידי חב"ד • קטגוריה:רבניות חב"ד
קטגוריה:חסידות חב"ד
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_מנחם_מנדל_שניאורסון&oldid=2235915"