לדלג לתוכן

משתמש:אפר/אדם המזיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה

בהלכה נקבע כי אדם המזיק את חברו או את ממון חברו חייב לשלם.

מלבד חיוב התשלומים על הנזקים, ישנו גם איסור הלכתי להזיק את חבירו[1], אף אם הוא מזיק על מנת לשלם[2].

מזיק באונס

חיוב של מזיק נאמר על מזיק בשוגג במזיד ואף באונס[3] כשאינו אונס גמור, באונס גמור דעת הרמ"א[4] שפטור מלשלם, ודעת הש"ך[5] שהשולחן ערוך חולק על הרמ"א וסובר שחייב גם באונס גמור[א].

במקרה של מזיק שהזיק שלא בכוונה על ידי רוח שאינה מצויה, לדעת הסמ"ע יהיה חייב בהזיק אדם ופטור בהזיק ממון[6] ולדעת הב"ח חייב אף בהזיק כלים[7].

במקרה של מזיק ברוח בעוצמה חריגה מאוד, כגון שהעיפה אותו הרוח מעל גדר ופגע האדם אחר או בממונו והזיקם, דעת הט"ז והב"ח שפטור מלשלם[8].

שיכור שהזיק את ממון חבירו חייב לשלם[9].

מציל עצמו בממון חבירו

מי שאנסוהו למסור את ממון חבירו כדי שלא יפגעו בו, לדעת הרמב"ם אם מסר בידיים חייב[10] ולדעת הראב"ד פטור[10] והש"ך פסק שחייב[5].

איסור להזיק

אסור לאדם להזיק את חברו אף בגרמא, בפוסקים נאמרו כמה אפשרויות למקורו של האיסור, יש שכתבו שאיסור זה הינו דין דרבנן[11] ויש שכתבו שהאיסור מדאוריתא ונלמד מהפסוק "ואהבת לרעך כמוך"[12]{{ביאור|באמרי בינה הוסיף שכיוון שהאיסור הוא מדין "ואהבת" ממילא אין איסור להזיק למי שמותר לשנוא, ה"בית יצחק"[13] כתב שלפי"ז אם יש לו או לאחר תועלת מהנזק אין בזה איסור מהתורה[14] "לא תעמוד על דם רעך"[15] או "לפני עיוור לא תיתן מכשול"[16], יש שסברו שאיסור גרימת נזק לגוי תלוי בטעמים אלו, כי איסור דרבנן "ואהבת" ו"לא תעמוד" לא נאמר בגוי, ואיסור "לפני עוור" נאמר אף על גוי[17]

בהיזק שאינו ניכר דעת האמרי בינה שאיסורו מהתורה כמו גרמא בנזיקין, אבל הפני יהושע[18] למד מדברי רש"י שם שאים איסור בגרימת היזק שאינו ניכר, המהרי"ל דיסקין[19] סייג את דברי רש"י למקרה שאינו מתכוין לצערו, אבל אם מתכוון לצערו אסור גם לדעת רש"י.


ביאורים והוספות

  1. כדבריו פסקו גם המגיד משנה בדעת הרמב"ם[דרוש מקור מלא] וגם הערוך השולחן סימן שעח[דרוש מקור מלא].

הערות שוליים

  1. שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) אין חלק שעח.שולחן ערוך, שעח, סימן א'.
  2. סמ"ע, חושן משפט, סימן שע"ח, סעיף א'.
  3. תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ו עמוד ב'.
  4. שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שע"ח, סעיף א', לדבריו גם השולחן ערוך מודה שפטור באונס
  5. ^ 5.0 5.1 שפתי כהן, חושן משפט, סימן שע"ח, סעיף א'.
  6. סמ"ע, חושן משפט, סימן שע"ח, סעיף א'.
  7. ב"ח חושן משפט סימן שעח

  8. , וב"ח סימן שעח וכן כתב הצמח צדק (שו"ת) סימן צג
  9. רע"א, חושן משפט, סימן שע"ח.
  10. ^ 10.0 10.1 משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכה ד'.
  11. שער המשפט לד יג
  12. אמרי בינה עדות לג, ע"פ יש"ש ב"ק כב
  13. י"ד ח"א סימן מט
  14. מדבריו משמע שמדרבנן גם לשיטה זו אסור – פתחי חושן אדם המזיק א הערה ב, וכתב שכך נמצא גם בצמח צדק (שו"ת) חו"מ א
  15. מנחת פתים סימן שפח
  16. רמ"ה לא יחפור[דרוש מקור מלא]
  17. פתחי חושן חלק ו פרק א הערה ב
  18. פני יהושע גיטין נג:
  19. שו"ת מהרי"ל דיסקין סוף חלק הפרקים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.