רבי דוד הלוי סגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ט"ז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דוד הלוי סגל
דיוקן של בעל ה"טורי זהב" תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
דיוקן של בעל ה"טורי זהב"
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1586
כ"ו בשבט ה'תכ"ז
לודמיר, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 1667 (בגיל 81 בערך)
לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי
כינוי הט"ז
מקום קבורה לבוב
מקום פעילות בריסק, קראקא, לבוב
תחומי עיסוק פוסק הלכה
רבותיו רבי יצחק הלוי סגל, רבי יואל סירקיש (הב"ח)
בני דורו רבי שבתי כהן (הש"ך)
חיבוריו "מגן דוד" ו"טורי זהב" על שולחן ערוך

הרב דוד הלוי סגלט"ז) (ה'שמ"ו, 1586כ"ו בשבט ה'תכ"ז, 1667) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17. מכונה על שם חיבורו טורי זהב.

תולדות חייו

נולד בלודמיר לרבי שמואל הלוי סגל. בצעירותו נודע כעילוי. למד אצל אחיו הגדול, רבי יצחק הלוי סגל, מחבר שו"ת מהר"י הלוי. מגיל 23 שימש בתפקידים רבניים שונים; רבנותו הראשונה הייתה בעיירה פוטליצ'י (Potelych), הסמוכה לרווה רוסקה שבגליציה (כעת באוקראינה), ולאחריה עבר בין ערים רבות, כמו בריסק וקרקא. נשא לאישה את רבקה, בת רבו המובהק הרב יואל סירקיש (הב"ח), ולאחר פטירתה נשא לאישה את כלתו של הב"ח שהתאלמנה מבעלה הרב שמואל צבי הרץ בן הב"ח[1]. בשנת ה'ת"א (1641) התיישב באוסטרוה (אוסטראה), שם הקים ישיבה, וכתב את חיבורו המפורסם על השולחן ערוך, טורי זהב.

בעקבות פרעות ת"ח ות"ט נאלץ הט"ז לברוח למוראביה. לאחר מכן התיישב בלבוב, ובשנת תי"ד (1654) נבחר לשמש כרב העיר. שלח את בנו רבי ישעיה ואת בנו החורג רבי אריה ליב נכד הב"ח[2] לתהות על קנקנו של שבתי צבי. בעוד הם התרשמו ממנו מאוד, הט"ז עצמו "נותר על הגדר" (כך ג' שלום בספרו "שבתי צבי"[דרושה הבהרה]). הט"ז נפטר בלבוב ב-ה'תכ"ז (1667), בגיל 81.

בספרו טורי זהב בהלכות תפילה הוא מספר על עצמו שבצעירותו, כששימש כרבה של קראקא, היה דר בדירת הקהילה שהייתה ממוקמת מעל בית הכנסת, ונפטרו לו אז שני ילדים קטנים, והוא תולה זאת בכך שלמרות שאין איסור הלכתי לדור מעל בית כנסת, עם זאת אין הדבר ראוי מפאת שימושים בלתי מכובדים (כמו עשיית צרכים) מעל מקום תפילה.

טורי זהב

מטרת כתיבת הספר על ידי הט"ז הייתה להעמיד את ההלכה על בוריה; לדעתו, ריבוי הדעות והמחלוקות בדורו היוו בעיה, שהוא שאף לפתור. ספרו טורי זהב נקרא בעבר גם "מגן דוד" (בהתאמה עם מגן אברהם אשר יחד איתו נקרא "מגיני ארץ"). השם 'טורי זהב' הוא משחק מילים עם הביטוי 'תורי זהב' (שיר השירים, א', י"א). שם זה מבטא את אחת מהמטרות העיקריות של הספר, שהיא ליישב את קושיות ה"בית יוסף" על ספר ה"טורים". ה'טורי זהב', בשונה מנושאי כלים אחרים על השו"ע, חובר על כל חלקי השו"ע. החיבור זכה להשגות מצד רבי שבתי הכהן (הש"ך - שהשגותיו על הט"ז נקראות "נקודות הכסף"). הט"ז הגיב להשגות הש"ך ב"הדף האחרון להט"ז". שיטתו של הט"ז בהלכה התקבלה על ידי רבני גרמניה. בפולין, כנס ועד ארבע ארצות משנת ה'תמ"ג (1683), החליט שעל קהילות פולין לפסוק כט"ז, אך עם השנים דעתו של הש"ך נעשתה לדעה המכרעת.

בנוסף חיבר הט"ז את הספר "דברי דוד טורי זהב" על פירוש רש"י על התורה. נדפס לראשונה בדיהרנפורט (אנ') בשנת ה'תמ"ט. מאז נדפס פעמים רבות, וגם על ידי הוצאת מוסד הרב קוק בעריכת הרב חיים דב שעוועל.

תשובות הלכתיות שלו נדפסו בתוך הספר "שו"ת גאוני בתראי" טורקא תקכ"ד, ובמהדורת צילום ירושלים תש"מ.

בית הכנסת והקבר

בית הכנסת שלו בלבוב השתמר עד תקופת השואה, והוחרב בידי הנאצים. היום, למרות מאמצי הקהילה היהודית לשקמו, הוא נשאר בהריסותיו, אך נותרו ציור של בית הכנסת וצילומים ממנו. קבר הט"ז בבית הקברות היהודי בלבוב היה יעד לביקורי יהודים עד שנות ה-50, אך חולל בידי הממשלה הסובייטית, ועל כל שטח בית הקברות הוקם שוק מרכזי. שום מאמץ יהודי לא הצליח לפדות את מקום קבורתו ולהקים שם מצבה מחדש.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חיים נתן דמביצר, כלילת יופי ח"ב, עמ' ס"א
  2. ^ אמו של ר' אריה ליב שהייתה נשואה לבן הב"ח בזיווג ראשון, נישאה לט"ז בזיווג שני, וראה ציצת נובל צבי עמוד כ"א, וכן באיגרת י"ט מהחיבור "זדון ומשוגה"


תקופת חייו של רבי דוד הלוי סגל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0