משתמש:אפר/חזקת נוף

חזקת נוף המושג חזקת נוף עוסק במצב בו אדם רוצה לבנות בנייה המסתירה לאדם אחר את הנוף מחלונו, ובעל החלון רוצה למנוע את הבניה בטענה שהוא מוחזק בנוף בדומה לחזקת אורה בה מוחזק אדם שיכנס אור בחלונו ויכול מכח חזקה זו למנוע משכינו בניה המונעת מאור להיכנס לחלונו. להלכה דעת רוב הפוסקים שאדם אינו נחשב מוחזק בנוף ואינו יכול למנוע מאחר בניה המסתירה את הנוף.

רקע

הגמרא מדברת על מקרה בו שתי אחים ירשו טרקלין הפתוח לגינה, והאחים חילקו את הנכס באופן שאחד קיבל את הטרקלין והשני קיבל את הגינה וקיזזו ביניהם את הפרשי שווי החומרים ממנו הטרקלין עשוי, לאחר זמן רצה האח שקיבל את הגינה לבנות בגינה קיר מסתיר את המרחב של הטרקלין, ובעל הטרקלין מתנגד לבניה, הגמרא פוסקת שבעל הטרקלין אינו יכול לעכב על הבניה כעי בעל הגינה לא התחייב לו שלא לחסום את טרקלינו. בביאור הגמרא נחלקו רש"י ורבינו תם, לדעת רש"י הנושא בגמרא היה חזקת אורה של בעל הטרקלין, והגמרא מכריעה שאחים שחלקו אין להם חזקת אורה אחד על השני, ולדעת רבינו תם הנושא בגמרא היה הסתרת הנוף, ובגמרא נפסק שאחים שחלקו אין אחד מהם יכול למנוע מחבירו בניה בטענה של הסתרת נוף.

שיטת המהרלב"ח

המהרלב"ח נשאל האם אפשר ללמוד מדברי רבינו תם שיש דין של חזקת נוף בשכנים, והמהרלב"ח דחה את הראיה וטען שאין הוכחה מדברי רבינו תם, ואין חזקה לנוף.

שיטת המבי"ט

המבי"ט, כותב שמדברי רבינו תם מוכח שמלבד במקרה של אחים שחלקו, יכול תמיד אדם שהוחזק בנוף למנוע משכנו בניה החוסמת את הנוף, ומוסיף שאף רש"י לא הסביר כדברי רבינו תם כי לדעתו זה לא הסבר נכון בגמרא מבחינה מילולית אבל מבחינה הלכתית גם לדעת רש"י אסור לחסום את הנוף לאדם אחר.

להלכה

המהרש"ם מביא את מחלוקת המהרלב"ח והמבי"ט, וכתב שאף בתשו' תומת ישרים סי' קנ"ט הכריע כדברי המהרלב"ח וא"כ אדם שבנה וחסם לשכנו את הנוף אין יכול השכן לחייבו לפרק את בנייתו{{הערה| וכן משמע ב[[כנסת הגדולה שהביא רק את דברי המהרלב"ח (הגהות טור חושן משפט סימן קנד)
כן פסק הערוך השולחן (חושן משפט סימן קנד סעיף מד)}}, וכן נהגו פוסקי זמננו לא לקבל טענה של הסתרת נוף.

ירידת ערך הדירה

הרא"ש כותב "אדם הבונה בתוך שלו להשביח נכסיו ואינו מזיק לגוף ממון חברו אלא שמפחיתו מדמיו כי האי גונא לא הצריכו חכמים להרחיק" ובהמשך דברי הרא"ש הוא כותב "אם נהגו במדינות הללו כשמוכרים מקומות בבית הכנסת שמוכרים מושב הראש ביוקר והשני בפחות וכן כלם נפחתים לפי התרחקם ממושב הראש. אם עתה בחלוק מחיצה יפסיד מקום מושב הראש חשיבתו לא יוכל ראובן לחלק כי אדעתא דהכי קנה מקומו בפחות מדאי מושב הראש, שאם יוכל לעשות מקומו ראש למה נפחת דמי מקומו", ומדברי הרא"ש מוכח שאדם הבונה בתוך שלו אינו צריך להתחשב בהורדת ערכה של דירת חבירו מלבד במקרה בו הבונה קנה את שטחו בזול ביחס לבעל הנוף רק בגלל ששטחו לא היה מיועד לשינויים כגון זה. אמנם יש שלמדו בדברי הרא"ש שבמקרה בו בעל הנוף שילם תוספת מחיר מיוחדת על הנוף לא יוכל חבירו להסתיר לו אותו, וההיתר של הרא"ש היה רק במקרה שבעל הנוף לא הוסיף תוספת מחיר מסויימת על מרחב הנוף.

קישורים חיצוניים

• כהן, יעקב אברהם בן מנשה צבי, עמק המשפט - ג (הלכות שכנים), ג (הלכות שכנים), באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.