משתמש:חזק ואמץ/רחיצה ביום טוב
הלכות רחיצה ביום טוב עוסקות בין השאר בגבולות היתר מלאכת אוכל נפש. בעוד שהכנת מזון מותרת ללא הסתייגויות רבות, רחיצת הגוף הותרה באופן מצומצם יותר.
רחיצה בחמין שהוחמו ביום טוב
לפי פסק השולחן ערוך[1], מותר להחם מים ביום טוב לצורך רחיצת פניו ידיו ורגליו[2], שכן פעולה זו מוגדרת כ"שווה לכל נפש" (צורך בסיסי המשותף לרוב בני האדם). ישנה דעה בירושלמי שמותר דווקא אם המים ראויים לשתיה[3], אך לא נפסק כך להלכה[4].
עם זאת, חל איסור לחמם מים לצורך רחיצת כל הגוף[5]. המשנה ברורה מסביר[6] כי רחיצת כל הגוף ביום טוב נחשבת תענוג השמור ל"מעונגין" בלבד (מאחר והאדם רחוץ מערב יום טוב), ולכן אינה נכללת בהיתר של אוכל נפש, שאינה שווה לכל נפש. לשיטה זו, חימום מים לרחיצת כל הגוף עשוי להיחשב איסור מהתורה. האיסור חל גם אם האדם רוחץ את גופו "איבר איבר" ולא בבת אחת.
אף על פי שמעיקר הדין מותר לרחוץ פנים וידיים במים שהוחמו ביום טוב, אסור לעשות זאת בתוך בית מרחץ, גזירה שמא ייגרר לרחוץ שם את כל גופו[7].
רחיצת תינוק
דינו של תינוק קל יותר מדין מבוגר, מכיוון שרחיצתו נחשבת צורך חיוני ("היינו רביתיה" - כך הוא גידולו), מותר[8] לרחוץ כל גופו של התינוק במים שהוחמו ביום טוב (למשל לצורך שתייה), אך לכתחילה אסור לחמם מים במיוחד עבורו אפילו על ידי גוי[9], ובמקום חולי קצת יש להתיר[10].
הקלה זו אמורה רק בתינוק שרגילים לרחצו מדי יום[11], או שרואים לפי ענין הקטן עד כמה הוא זקוק כעת לרחיצה זו[12].
אם מחממים מים לצורך מותר (כגון בישול), מותר[13] להוסיף מים לקדרה מלכתחילה כדי שיישאר די מים לרחיצת התינוק, משום שאינו אלא מרבה בשיעורים.
בשימוש בחיתולי בד בזמן הרחיצה, יש להיזהר מאיסור "כיבוס"[14].
רחיצה בחמין שהוחמו מערב יום טוב
שיטת השולחן ערוך: מותר[15] לרחוץ בהם את כל הגוף מחוץ לבית המרחץ. בתוך המרחץ אסור[16] הדבר בשל "גזירת הבלנים" (תקנה שנועדה למנוע מצב שבו בעלי מרחצאות יחממו מים בחג ויטענו שהוחמו מערב חג).
שיטת הרמ"א ומנהג אשכנז: רחיצת כל הגוף במים חמים אסורה[17] ביום טוב בכל מקרה, בדומה לאיסור הקיים בשבת.
המשנה ברורה מציין כי למרות שרוב הפוסקים הקלו כדעת השולחן ערוך, המנהג הרווח באשכנז הוא לאסור, ואין לשנותו.
טבילת מצווה ביום טוב
עבור אישה שזמן טבילתה חל בליל יום טוב, פסקו האחרונים שיש להשתמש במים פושרים בלבד שהוחמו מערב יום טוב, אבל לחמם ביום טוב אין להקל אלא ע"י נכרי[18].
אסור להחם מים ביום טוב ראשון לצורך טבילה בליל יום טוב שני (משום הכנה מיום טוב לחברו) אפילו ע"י נכרי. במקרה הצורך, ניתן להשתמש בדרכי הערמה, כגון חימום מים לצורך שתייה או שטיפת כלים, תוך מילוי הכלי בבת אחת[19].
מים חמים הנובעים מהקרקע ("חמי טבריה") מותרים לרחיצת כל הגוף ביום טוב, בדומה לדינם בשבת[13], כיוון שלא נעשתה בהם פעולת חימום האסורה בחג. אך נהגו לא לרחוץ את כל הגוף אפילו במים קרים מכמה טעמים[20].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקי"א, סעיף ב', כבית הלל תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"א עמוד ב' במשנה.
- ↑ רגליו מבואר במשנה שם, פניו וידיו מבואר בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ט עמוד ב', ובתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ' עמוד א'.
- ↑ ולדעה זו ההבדל בין בית שמאי לבית הלל הוא שלבית שמאי צריך לשתות ממש מן המים.
- ↑ רבינו ירוחם, ובשער הציון (אות ז) הציע שהמקור לכך מסתימת התלמוד הבבלי שלא פירשו כן.
- ↑ ראשונים במסכת ביצה שם.
- ↑ משנה ברורה, סימן תקי"א, סעיף קטן י' ע"פ דעת התוספות בביצה שם.
- ↑ ארחות חיים (הל' יום טוב אות יד).
- ↑ ואפילו ביום הכיפורים מותר, תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ח עמוד ב'.
- ↑ הגהות הרמ"א שם.
- ↑ חיי אדם.
- ↑ משנה ברורה, סימן תקי"א, סעיף קטן י"ב.
- ↑ שער הציון שם אות יג.
- ^ 13.0 13.1 הגהות הרמ"א שם.
- ↑ משנה ברורה, סימן תקי"א, סעיף קטן י"ד.
- ↑ כדעת הרי"ף בשם גאון והסמ"ג והרמב"ם.
- ↑ ר"ן.
- ↑ כדעת הר"י והרא"ש והרשב"א.
- ↑ משנה ברורה, סימן תקי"א, סעיף קטן י"ט.
- ↑ מ"ב שם.
- ↑ עיין משנה ברורה, סימן שכ"ו, סעיף קטן כ"א.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.