משתמש:ליפא/אגרת יחס פאס

אגרת יחס פאס

דף מתוך האגרת
מידע כללי
מאת	רבי אבנר ישראל הצרפתי
נושא	תולדות יהודי פאס
הוצאה
מקום הוצאה	פאס
תאריך הופעה ראשונה	תרל"ט (1879)

אגרת יחס פאס היא כרוניקה היסטורית המקיפה את כלל תולדות יהדות פאס, ונחשבת לחיבור הראשון מסוגו על היסטורית הקהילה. היא נכתבה בשנת ה'תרל"ט (1879) על ידי רבי אבנר ישראל הצרפתי, לבקשת הרב לזר איזידור מ'כל ישראל חברים' ואברהם לוי מ'אגודת האחים' הלונדונית.

האגרת נועדה תחילה לשמש תשובה לשאלות החוקרים אודות קהילת פאס, היקפה היה רחב בהרבה מכך. החיבור (כ-73 דפים) כולל סקירה היסטורית מפורטת של תולדות יהודי מרוקו החל מהקמת פאס ועד זמנו של המחבר. לשם כך, עשה המחבר שימוש במקורות היסטוריים מוסלמיים ויהודיים כאחד. בנוסף, האיגרת מציגה גם סקירה של החיים היהודיים בני זמנו.

מניעי המחקר

במהלך המאות ה-19 וה-20, התעניינות יהודי צרפת בקהילת יהודי מרוקו התרחבה לבחינת עברה ההיסטורי של הקהילה. פעילות זו נבעה ממטרה מוצהרת לתקן את הקהילות היהודיות המקומיות - מגמה שכונתה במחקר אוריינטליזם יהודי. את הדבר הובילו הרבנים והמורים שהגיעו למרוקו (ולצפון אפריקה ככלל) מטעם ארגון 'כל ישראל חברים' (כי"ח), ומאוחר יותר, עם החלת השלטון הצרפתי הישיר, מטעם הקונסיסטואר.

בשנת 1879, כאשר שליחי קהילת פאס (הרב חיים הכהן והרב יעקב בן זמרה) נפגשו במסעם באירופה עם חוקרים היסטוריים. בפריז הם פגשו את הרב לזר איזידור, מזכיר כי"ח והיסטוריון, ששאל אותם אודות מצב הקהילה וראשית ההתיישבות במרוקו. בהמשך הם פגשו בלונדון את אברהם לוי, מזכיר 'אגודת האחים', שגם הוא גילה עניין בתולדות הקהילה. מאחר שהשליחים לא ידעו להשיב על כל שאלות החוקרים. הועברו השאלות לבסוף לרבי אבנר ישראל הצרפתי. והוא פעל לחקור ולקבץ את כל המידע על חיי הקהילה בהווה ובעבר, והגיש להם אגרת תשובות מקיפה שכיסתה את כלל חיי קהילת פאס מראשיתה ועד ימיו.

תוכן המידע

השאלות שנשאל על ידי החוקרים נגעו בפרטים פנימיים ומפורטים מחיי הקהילה ומעברּה, כדוגמת:

• [שאלה א'] כמה נפשות מישראל אתם?
• [שאלה ב'] כמה בתי כנסיות ושם כל א' מהם ומי בנה אותם ומי נתן שכר להחכמים או להחזנים אשר בכל בית הכנסת?
• [שאלה ג'] היש שם ועד אשר ינהל כל דברי הקהל?
• [שאלה ד'] איזה דברים על הרבנים ועל חכמתם ועל הספרים אשר כתבו ועל למודם?
• [שאלה ה'] שאלה ה' איזה דברים על בתי הספר לתינוקות ועל המלמדים ועל דברי הלימוד ועל הספרים אשר לומדים בהם?
• [שאלה ו'] איזה דברים על חברות גמילות חסדים, על מספר החברים של כל חברה וחברה, ועל הוצאות כסף והכנסות כסף של כל חברה וחברה?
• [שאלה ז'] על עסקי אחינו בפאס ומצבם?
• [שאלה ח'] דברים על האנשים הגדולים אשר נקברו שם?

שאלות שהופנו מאגודת אחים בלונדון

• [שאלה א'] אם היו בני ישראל בפאס לפני גירוש ספרד ?

— עובדיה, דוד מסעוד בן ישועה שמעון חיים, פאס וחכמיה - א, א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

הקיף המידע

הרב הצרפתי, מציג סקירה היסטורית של ראשית היישוב היהודי בפאס. תוך התייחסות אגבית ליישובים יהודיים קדומים יותר בצפון אפריקה, וממשיך בתיאור עד לתקופתו. הוא מחלק את התקופה הנסקרת לתקופות משנה, ומספק תיאור מפורט כלל ההיבטים בחיי הקהילה לרבות מעמדם החברתי, סדרי הקהילה, מבנה המשפחה ופעילותם התורנית יהודי הקהילה.

מקורות המידע

הרב הצרפתי הסתייע במגוון רחב של מקורות מידע. לצורך בירור ההיסטוריה הכללית של העיר פאס – פנה הרב הצרפתי לחכמים מוסלמים. אשר הביאו לו כמקור את הספר אל־קרטאס.

לגבי שאלת ראשית היישוב היהודי בעיר– נעזר הרב הצרפתי במקורות שונים, אלה כללו ספרות תורנית מקובלת, כגון: ספרו של האבן עזרא – "ספר מאזנים", ספרו של החיד"א – "שם הגדולים", ספרו של רבי דוד קונפורטי – "קורא הדורות". כמו כן: "מטפחת ספרים" ליעב"ץ, שלשלת הקבלה, סדר הדורות, וספרי שאלות ותשובות.

בנוסף למקורות המסורתיים, הסתייע הרב הצרפתי גם בחיבורים של משכילים, אלה כללו: הקדמת שלמה יהודה רפפורט ל"מחברת הערוך", "טעם לש"ד" של רבי אליהו בן־אמוזג, ו"שבילי עולם" של שמשון בלוך הלוי.

כמו כן, הוא הסתייע במסורות בעל־פה מאנשי הקהילה. ובכתבי־יד שחיברו רבני וחכמי פאס שהיו ברשותו, והשלים מידע רלוונטי מתוך מסמכי תקנות קהילתיות, הקדמות לספרים, כתבי־יד, ספרי יוחסין, כתובות.

קישורים חיצוניים

• האגרת יחס פאס בספריה הלאומית.
• האגרת יחס פאס באוצר החכמה.
• חקר תולדות הקהילה בידי רבנים מקומיים, מיכל אוחנה.

הערות שוליים

קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול