משתמש:מכון כתר/הרב יחיאל יהושע שיינפלד
הרב יחיאל יהושע שיינפלד, הוא משפיע חסידי וראש ישיבה ללימוד פנימיות התורה. מחבר עשרות ספרים בחסידות וקבלה.
ביוגרפיה
נולד בירושלים בתמוז תשמ"ב לרב יצחק אהרן. נישא לבת הרב דוב בער אייזנבלט, חתנו של הרב משה חיים שמרלר אב"ד ציריך.
בשנת תשס"ח נבחן להוראה על חלק יו"ד אצל הרב מאיר ברנדסדורפר, בהמשך נבחן אצל עוד מגדולי ההוראה ושימש כמו"ץ בבית הוראה בבית שמש. כן נבחן לדיינות, ושימש כדיין לענייני ממונות.
את חכמת וידיעת הקבלה קיבל אצל הרב יצחק משה ארלנגר, וכן אצל הרב גמליאל רבינוביץ מראשי ישיבת שער השמים בירושלים, ובמשך השנים ערך עבורו את ספרי 'טיב הכוונות' על אוצרות חיים וכן חלק מספרי 'טיב הכוונות' על שער הכוונות וסידור הרש"ש. בהמשך למד את תורת הסוד והחסידות ממורו ורבו המובהק הרב אליעזר צבי ספרין האדמו"ר מקאמרנא בית שמש.
ממקימי המרכז העולמי אש החסידות להפצת תורת החסידות[1], ובאמצעותו החל לפרסם את מאמריו וחיבוריו[2]. הידועים שביניהם הינם סידרת אש המועדים, אש העבודה, אש השבת, ואש הפרשה, הנחשבים מהספרים הנמכרים ביותר בציבור החסידי. וכן סידרת כתר המועדים וכתר העבודה[3].
משנת תשע"ח החל להקים קבוצות ללימוד יחודים ועליות בדרך הבעש"ט, בראשונה בבית שמש, ירושלים ולונדון, ובהמשך במקומות נוספים, בהם מלמד את סודות תורת החסידות שעברו בסוד מדור לדור, ובייחוד דרכי ההפשטה והעליה מעולם לעולם בכוח המחשבה.
בשנת תשפ"ג פתח את בית מדרשו 'כתר שם טוב' ברמה ד' בבית שמש. בשנת תשפ"ד הקים את רשת הישיבות ללימוד קבלה וחסידות 'כתר שם טוב'[4] בירושלים, בית שמש, ביתר עילית ומודיעין עילית. ובהמשך בבורו פארק ובלונדון, במסגרתן שוקדים אברכים מופלגים בני עליה בתורת האריז"ל, כשמדי שבוע מתקיימים שיעורים מפי הרב בעומק העניינים בדרכי העבודה.
כמו כן יוצאים לאור מדי שבוע ע"י חכמי ורבני הישיבה גיליונות 'כתר שם טוב' ומתפרסמים בתפוצת דוא"ל. מופיעים גם באתר דרשו[5].
נודע בחיבוריו הרבים. בשנים האחרונות יצאו לאור מכתביו מעל 40 ספרים בכל חלקי התורה, במיוחד בחלק הרז והסוד, ביאורים בכתבי האריז"ל והבעש"ט, הרמ"ק והרש"ש, לצד הרמח"ל והמהר"ל, אך בעיקר בעקבות הפשטת מושגים קבליים והנגשתם בשפת הנפש.
בשלהי שנת תשפ"ד החל בהוצאת סדרת הספרים "כתר העבודה" ו"כתר המועדים" המשלבים את תורת האריז"ל והבעש"ט, ופותחים שער למתחילים ונכנסים לתורת הח"ן, כן החל בהוצאת סדרת "דרכי השגה ודביקות". ספרים אלו נחשבים לפופולריים ומבוקשים בקרב מבקשים ובני עליה.
דרכו בחסידות
הרב פרץ לראשונה את החומה שסביב סודות החסידות העמוקים - והחל להנגיש אותן בשפה המובנת לכל מבקש השם, כשהוא זוכה בתמיכתם המפורשת של גדולי האדמו"רים[6], בראשם האדמו"רים מבעלז, ויז'ניץ, באיאן, תולדות אברהם יצחק, ועוד, שהעניקו לו גיבוי מוחלט להנחיל לרבים את רזי החסידות הקבלית ועבודת הדביקות המופשטת שעד כה היו שנמנעו מלהתעסק בו בריש גלי, במיוחד קיבל גיבוי מאת האדמו"ר מקאסוב זצ"ל שיצא מגדרו לשבחו והגדיר אותו 'חד בדרא'[7].
דרכו לעודד ולדרבן לעסוק ברזי התורה וליישם את הנהגות המקובלים, בפרט בכוונות וביחודים.
בכנס מרכזי לכבוד הילולת האריז"ל ביום ה' אב תשפ"ד[8], בו התכנסו ציבור גדול של תלמידים ואוהדים, הכריז על 'מהפך' בו יקבלו על עצמם להתעסק בעליות ויחודים כל אחד לפי דרגתו, כהכנת השטח לקראת התגלות משיח שיגיע כאשר 'יעשו יחודים ועליות כמוך', כפי שנכתב במכתב הבעש"ט הידוע[9].
מספריו
- סדרת אש המועדים
- סדרת אש העבודה
- סדרת אש השבת
- סדרת אש הפרשה
- סדרת כתר המועדים
- סדרת כתר העבודה
- סדרת כתר הזוהר
- סדרת דרכי השגה ודבקות
- אור שבעת הימים - קאמרנא
- לבקר בהיכלו - קאמרנא
- ועוד רבים
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב באתר קול הלשון
- מיקום שיעורי הרב באתר קול הלשון
- גיליונות היוצאים מדי שבוע על ידי ישיבת 'כתר שם טוב'
- כנס הילולת הבעש"ט על ידי 'אש החסידות' בראשות המשפיע
הערות שוליים
- ↑ ראה בערך אש החסידות, באתר המכלול
- ↑ ראה דוגמא, באתר בינינו
- ↑ דוגמאות לכלל ספרי הרב, באתר קול הלשון
- ↑ ראה, באתר קול הלשון
- ↑ ראה כאן
- ↑ מפורשות בהסכמותיהם, כתר העבודה, ירושלים: מכון כתר שם טוב, תשפ"ד
- ↑ הקדמת הספר, אש העבודה, מכון אש החסידות, תשפ"א
- ↑ רשמים ושיחות מהכנס הופיעו, בגיליון כתר שם טוב, באתר דרשו
- ↑ אגרת עליית הנשמה, באתר ויקי טקסט