הרב ישראל הגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מויז'ניץ
הרב ישראל הגר
האדמו"ר מויזניץ
האדמו"ר מויזניץ
לידה ו' באייר ה'תש"ה (גיל: 77)
בני ברק
מקום מגורים קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל
מקום פעילות בני ברק
תחומי עיסוק אדמו"ר
רבותיו סבו, רבי חיים מאיר הגר, אביו רבי משה יהושע הגר, דודיו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ורבי מרדכי הגר ממונסי, רבי ישראל אברהם מסקולען, האדמו"ר רבי משולם פייש מטאש
בת זוג שרה חנה חיה טברסקי
אב הרב משה יהושע הגר
אם לאה אסתר הגר
צאצאים הרב חיים מאיר, הרב יצחק ישעיה, הרב יעקב מרדכי.
רב קריית ויז'ניץ ה־2
ה'תשל"ב, 1972ה'תשמ"ד, 1984
אדמו"ר מוויז'ניץ ה־6
תשע"ב, (2012)

הרב ישראל הגר (נולד בו' באייר ה'תש"ה, 19 באפריל 1945[1]) הוא האדמו"ר מוויז'ניץ (החל משנת תשע"ב), והשישי בשושלת זו. חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה

נולד בתל אביב לרבי משה יהושע הגר ולרבנית לאה אסתר בת רבי חיים מנחם מנדל פנט מדעעש. בברית המילה שימש כסנדק רבי ישראל מהוסיאטין. גדל והתחנך בחצר סבו רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, בעל ה'אמרי חיים', שעלה לארץ ישראל בתש"ו. התגורר תחילה בתל אביב ואחר כך בקריית ויז'ניץ בבני ברק.

בי' בסיוון ה'תשכ"ג נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. החתונה התקיימה בקריית ויז'ניץ בבני ברק[2].

ה'תשכ"ט-ה'תשמ"ד

בח' בתמוז ה'תשכ"ט מונה על ידי סבו, האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק[3][4].

לאחר פטירת סבו, בשנת ה'תשל"ב, מונה לרב ואב"ד קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. הוסמך לרבנות[דרוש מקור] על ידי הרב אברהם משה באב"ד, הרב יהושע מנחם אהרנברג, הרב משה אריה פריינד והרב אברהם צבי וייס. בכהונתו כרב הקריה ישב גם כדיין בבית הדין. בתקופה זו ייצג את אביו באירועים בולטים, ונסע לחוץ לארץ לגיוס כספים למוסדות.

ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב

הרב הגר במרץ 2004

בשנת ה'תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ[5], בטענה שהוא לווה כספים רבים והכניס את אביו לחובות, וכן שהוא פועל באופן עצמאי[דרוש מקור]. לדברי חסידיו של רבי ישראל, ההלוואות נלקחו כדי לסייע לנזקקים[6]. לדבריהם, מי שעמד מאחורי החלטת אביו להרחיקו היתה אשתו לאה אסתר, שהיתה בעלת השפעה חזקה מאוד על בעלה[7]. על רקע עזיבתו, עזבו קבוצה מתומכיו את החסידות. הדבר גרם גם לקרע בין דודו הרב מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי, שתמך בו, לבין אביו. בתקופה זו פתח בית כנסת קטן ברחוב רש"י בבני ברק, וסבל מהתנכלויות על ידי חלק מחסידי אביו[8]. בשנת ה'תש"ן מינה אביו במקומו את אחיו הצעיר, רבי מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות.

בין השנים ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב ניסה מספר פעמים לפייס את אביו, וכן היו אישים נוספים במגזר החרדי שניסו להביא לפיוס בין האב לבנו[דרוש מקור], בהם רבי שמואל הלוי וואזנר, אחותו הרבנית שרה רוקח ובעלה האדמו"ר מבעלז. בז' באדר ה'תש"ס עבר תאונת דרכים קשה, בעקבותיה ביקרו אביו בבית החולים.

בתחילת שנת ה'תשס"ב הוחזר רבי ישראל לחסידות ויז'ניץ, והוא הודיע על העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ אמיד מלונדון, שנחשב לדמות העיקרית שהביאה להחזרתו[9]. גם אשתו השנייה של אביו, הרבנית שיינדל, שנישאה אליו בתש"ס, עודדה את המהלכים להשבת הבן[10]. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות תוך שימוש באלימות בשני הצדדים[11], כאשר רובם תמכו ברב ישראל ומיעוטם תמך באחיו הרב מנחם מנדל, שפתח חצר עצמאית.

הנהגתו

כינוס מועצת גדולי התורה בשנת תשע"ג. הרב הגר נראה יושב רביעי מימין

בתקופת מחלת אביו תפקד הרב ישראל הגר בפועל כמנהיג החסידות. הוא הצטרף לרשימות של גדולי הרבנים החותמים על כרוזים שונים ובחר את מועמד החסידות לכנסת השמונה עשרה, מנחם אליעזר מוזס. כמו כן, ישב בליל שבת בראש כינוס החסידים (ה"באטע"), יחד עם גיסו, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ.

לאחר פטירת אביו באדר תשע"ב התמנה לאדמו"ר.

בשנת תשע"ב הורה על הקמת קהילת ויז'ניץ בעיר עפולה, עיר בעלת צביון חילוני, כפתרון דיור זול לחסידים. הקהילה הוקמה ב"עפולה עילית". נוקט במדיניות של קהילות קטנות בערים, ובמהלך שנות כהונתו באדמו"רות פוצלו רוב הקהילות לקהילות בנות מאה עד מאה חמישים איש.

הקים בכל קהילות ויז'ניץ בישראל את רשת הכוללים "עיתים לתורה" - מסגרת לימוד אחר הצהרים או בערב, מעין כולל אברכים לאנשים שבמשך היום עובדים לפרנסתם. בשנת תשע"ו הקים את מפעל 'דבקים בתורה', המעודד אברכים להיבחן על תלמודם ולקבל היתר הוראה[12].

הרב ישראל הגר הוא אחד האדמו"רים הבולטים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[13]. לחצר בראשותו יש נציג ברשימה: מנחם אליעזר מוזס (2009-2019) ויעקב טסלר (מ-2019). בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה.

בחודש אייר תש"פ ביקר בבית ראש הממשלה נתניהו שברחוב בלפור בירושלים. הביקור גונה על ידי גיסו הרב אהרן טייטלבוים[14].

הנהגותיו והוראותיו

הרב ישראל, שהיה בן 27 בעת פטירת סבו ה"אמרי חיים", רואה בו את מורו ורבו, והוא נוהג בדרך כלל על פי מנהגיו, גם כשהם שונים ממנהגי אביו ה"ישועות משה". הדבר מתבטא הן בהנהגה הציבורית והן בשינויי נוסח קלים בתפילות, במנגינת התפילה ובניגונים בטיש. הוא גם נוהג בכמה ממנהגי חסידות טשרנוביל, בהשפעת חמיו רבי משולם זושא מטשרנוביל.

בשבת הראשונה שבה ערך טיש, אמר לחסידים שלדעתו הוא אינו ראוי לתואר "כבוד קדושת". האדמו"ר מתנגד לצילומו, ובתחילת הנהגתו בקשו משמשיו ממערכות העיתונים החרדיים להימנע מפרסום תמונותיו[15]. כמו כן, מתנגד האדמו"ר לקריאת מגזינים של תמונות רבנים ואדמו"רים, ואוסר להכניסם לבנייני המוסדות.

האדמו"ר מרבה לשורר מניגוני סקולען וניגוני חב"ד, במיוחד בשבת שלפני י"ט בכסלו (חג הגאולה) וג' בתמוז (יום ההילולא של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד).

בשנת תשס"ג הנהיג בחסידות לימוד יומי בספר חפץ חיים, ומדי שנה בחודש תשרי מתאספים חסידי ויז'ניץ בקבר רבי שמעון בר יוחאי לכנס חיזוק ללימוד הלכות שמירת הלשון.

לקראת תחילת שנת תש"פ הורה לבחורים בישיבה גדולה המתנהגים לפי תקנותיו (= לימוד 9 שעות רצופות ביום וציות מוחלט לצוות הישיבה) ללבוש אברקיים שחורות בשבת ובחג.

דברי תורתו

האדמו"ר מוסר דברי תורה וסיפורי צדיקים לחסידים בשעת עריכת הטיש בליל שבת ובסעודה שלישית. לפני אמירת ה"תורה" שר האדמו"ר לבדו את אחד מהשירים הנהוגים. בנוסף מוסר האדמו"ר שיחות מוסר לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, ונאומים מיוחדים באירועים מזדמנים שונים (בנאומיו מניח האדמו"ר דגש מיוחד על ההתרחקות מכלי הטכנולוגיה והסכנה הרוחנית המצויה במכשירים חכמים). שיחותיו ודרשותיו יוצאות לאור מדי שבוע בידי ועד מיוחד.

הספר "שיחות קודש", ובו שיחות שנמסרו לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, יצא לאור בשני חלקים, בשנים תשע"ז-תשע"ט.

הספר "דברי אלקים חיים", ובו דברי תורה וסיפורים שנאמרו במהלך הטיש, יצא לאור בארבעה חלקים בשנים תשע"ח-תשפ"ב.

הספר "פונעם רבינס הויף", ובו שיחות ופנינים שהשמיע האדמו"ר במשך ימות השבוע ותמלול של שיחותיו עם גדולי ישראל ורבנים שונים, יצא לאור בשלושה חלקים בשנים תשע"ו-תשפ"ב.

בחודש כסלו תשפ"ב הוקם קו "קולו בקודש", בו מושמע מדי יום הקלטות משיחותיו.

משפחתו

ילדיו:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב ישראל הגר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ישראל כהן, ‏בוויז'ניץ יציינו את יום הולדתו ה-73 של הרבי, באתר כיכר השבת, 19 באפריל 2018
  2. ^ "דמי כיס" וסעודה לעניים | בחתונת ויז'ניץ-צ'רנובל, הצופה, 3 ביוני 1963
  3. ^ בחדרי חרדים
  4. ^ כתב הרבנות.
  5. ^ כסף, פוליטיקה ויצרים ב"טלנובלה" חרדית בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר הארץ
  6. ^ שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2002
  7. ^ נטע סלע, החצר. נוסח ויז'ניץ, באתר ynet, 11 באפריל 2007
  8. ^ משה וייסברג, השנים המתוקות בוויז'ניץ, באתר פארענצ'עס, ‏6 באפריל 2022
  9. ^ שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2002
  10. ^ על החזרת רבי ישראל
  11. ^ שמחת בית השואבה בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר אנשים ישראל
    אב"ד ויז'ניץ מזהיר את חסידיו לא לענות להתנכליות באתר יוטיוב
  12. ^ מעמד אורייתא וישראל
  13. ^ עקיבא ווייס, מאחורי מפלגות החרדים: היכן מתקבלות ההחלטות?, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  14. ^ לאחר שנפגש עם ביבי: הרבי מסאטמר תוקף את גיסו הרבי מויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים
  15. ^ JDN המשב"ק במכתב לעיתונים: "הרבי אסר לפרסם תמונותיו,
  16. ^ מי הם הבנים שיירשו בדור הבא את החצרות החסידיות וינהיגו רבבות? באתר בחדרי חרדים
  17. ^ יעקב מלמד, ‏מינוי חדש בחסידות: האדמו"ר מויז'ניץ מינה את בנו להנהיג את הקהילה באשדוד, באתר JDN


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0