משתמש:משך חכמה/יין בבית המקדש
יין בבית המקדש. [באמצע עריכה]
יין במנחת נסכים
כל המקריב קרבן עולה או שלמים חייב להביא בנוסף לזה מנחת נסכים שכוללת יין וסולת אם הביא כבש שיעור היין שצריך להביא הוא ג' לוגין ואם הביא איל שיעור היין הוא ד' לוגין ואם הביא פר שיעור היין הוא ו' לוגין פרטים נוספים בזה מבואר בערך נסכים.
מקום ניסוך היין
נדבת יין
אדם שהתנדב יין בלבד [ולא מנחת נסכים] י''א שמקום ניסוכו של היין על האש של המערכה ולא כמו שאר יין שניסוכו לספלים ואין חוששין לזה שהאש מתכבה במקצת כי דבר שאין מתכוון מותר וי''א שמקום ניסוכו כרגיל בספלים משום שדבר שאין מתכוון אסור ולכן אי אפשר לדרוש את הפסוק אשה לה' שינסך על האש אלא דורש את הפסוק לענין אחר.[1]
יין חוץ למקדש
כשם שאסור להקריב קרבנות מחוץ למקדש והוא האיסור המכונה שחוטי חוץ כן אסור לנסך יין מחוץ למקדש והמנסך יין מחוץ למקדש בשיעור ג' לוגין חייב מלקות והטעם לשיעור ג' לוגין משום שהוא השיעור הכי קטן שמצאנו בדיני ניסוך יין במקדש ונמצא ששיעור זה חשוב ולכן המנסך שיעור ג' לוגין בחוץ חייב.[2] ואינו חייב אלא אם נתקדש היין בכלי שרת ואחרי כן ניסכו בחוץ[3]
יין בבמה
נחלקו תנאים אם בבמת יחיד מקריבין נסכים ומחלוקת זה תלויה בדרשות הפסוקים כמבואר בגמרא[4]
יין במדבר
נחלקו תנאים אם בתקופת מ' שנה שהיו ישראל במדבר קרבו נסכים ומחלוקת זו תלויה בדרשות הפסוקים כמבואר בגמרא[5]
יין שנתלבן
יין חיוורין דהיינו יין שנתלבן מחמת קלקול פסול הוא להקרבה על גבי המזבח שהרי כתוב אל תרא יין כי יתאדם[6] ומשמע שלא נקרא יין אלא אם כן הוא במראה צבע אדום כי באופן כזה הוא משכר[7] והרמב''ם לא הביא דין זה[8]
יינות פסולים
יין מתוק או מעושן[9] או מבושל באש או בשמש או שנשתנה טעמו בבישול כל אלו יינות פסולים הם[10]
יינות שכשרים בדיעבד
יין שנתחמם בשמש אך לא השתנה טעמו וכן יין צימוקים או יין שלא עבר עליו מ' יום וכן יין הדליות או יין מכרם שנטוע בבית השלחין או בבית הזבלים או יין מגפנים שנזרע זרע אחר בין הגפנים או יין מכרם שלא נעבד כל אלו היינות לא יביא לכתחלה ואם הביא כשר[11].
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף צ"א עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ק"ט עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"א עמוד א' וברש''י שם.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"א עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"א עמוד א'
- ↑ ספר משלי, פרק כ"ג, פסוק ל"א
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"ז עמוד ב' וברשב''ם שם
- ↑ ובבית יוסף באורח חיים סימן רע''ב תמה על הרמב''ם מדוע השמיט דין זה.
- ↑ פירש רש''י בזבחים שם כשהיו הענבים מרים היו מעשנין אותן כדי למתקן או מבשלין אותן.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי המזבח, פרק ו', הלכה ט'
- ↑ רמב''ם פרק ו' מאיסורי מזבח הלכה ט' וצויין כבר למעלה