נסכים (קרבן)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נסכים הם קרבן מיין וסולת בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קרבן עולה או שלמים. המילה "נסכים" משמשת לעתים ליין בלבד ולעתים כשם קיבוצי ליין עם מנחת הסולת והשמן.

מרכיבי הנסכים

הנסכים מורכבים משני חלקים:

  • יין: נשפך לאחד מהספלים (מעין שני ספלים שהיה להם חור כלפי מטה) שהותקנו לשם כך על גג מזבח העולה וירד בנקב שהיה במזבח (אל השיתין). פעולת השפיכה נקראת ניסוך היין. בזמן הניסוך היו הלויים אומרים שירה[דרושה הבהרה].
  • סולת בלולה בשמן: מנחה המוקטרת ונשרפת כליל על גבי אש המזבח. נקראת מנחת נסכים.

בנוסף, בחג הסוכות התקיים גם ניסוך מים. מיקום הנקבים לניסוך היה בפינה המערבית-דרומית של קרן המזבח. המים נשפכו במערב הפינה והיין ממזרח.

כמות הנסכים

כמות היין הסולת והשמן משתנה על פי בהמת הקרבן:

כבש (מבן שמונה ימים עד שנה): רביעית הין יין (שלושה לוגין[1]), עשרון סולת[2], ושמן בכמות זהה לזו של היין.

"וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה' מִנְחָה סֹלֶת עִשָּׂרוֹן בָּלוּל בִּרְבִעִית הַהִין שָׁמֶן. וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל-הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד." (במדבר, ט"ו, ד'-ה')

איל (כבש בוגר, בן שנה וחודש ומעלה): שליש הין יין (ארבעה לוגים, ליטר ושליש בערך), שני עשרונים סולת (מעט למעלה משלושה ק"ג), ושמן בכמות זהה לזו של היין.

"אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלִשִׁית הַהִין. וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין תַּקְרִיב רֵיחַ-נִיחֹחַ לַה'." (במדבר, ט"ו, ו'-ז')

בן בקר (שור או פרה מגיל שנה ועד שלוש שנים): יין בשיעור חצי הין (ששה לוגים, כשני ליטר), סולת בכמות של שלושה עשרונים (שלוש עשיריות האיפה, כחמישה ק"ג), ושמן בכמות זהה לזו של היין.

"וְהִקְרִיב עַל-בֶּן-הַבָּקָר מִנְחָה סֹלֶת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין. וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחֹחַ לַה'." (במדבר, ט"ו, ט'-י')

הקרבנות שלהם מצורפים נסכים

עולת בהמה והשלמים טעונים נסכים, בין אם היה זה קרבן יחיד ובין אם היה זה קרבן ציבור, כגון קרבן התמיד. שאר הקרבנות פרט לעולה ושלמים (חטאת, אשם, בכור, מעשר בהמה ופסח), וכן עולת העוף, אינם טעונים נסכים. יוצאים מכלל זה חטאת המצורע ואשמו, בהם קבעה התורה תוספת נסכים[3]. הדבר נובע מן העובדה שקרבנות אלו אינם באים על חטא, ולכן יש בהם ביטוי של שמחה[4].

זמן הבאת הנסכים

בדרך כלל נסכי הקרבן מוקרבים יחד עמו. בשעת הקרבת קרבן התמיד הייתה שיירה של כהנים מוליכה את חלקי הקרבן למזבח, וביניהם גם שני כהנים הנושאים את הנסכים[5]. בשעת ניסוך היין של קרבן התמיד היו הלויים שרים שיר של יום, מכיוון שהיין מבטא את השמחה[6]. עם זאת, הבאת הנסכים אפשרית גם בלילה שלאחר הבאת הקרבן, או כעבור מספר ימים[7].

איכות הנסכים ודרך השגתם

לנסכים נבחרו גידולי האזורים המובחרים ביותר, בגידול טבעי ללא שימוש בחומרי דישון[8]. אסור היה להביא יין מבושל. בבית המקדש היה ממונה מיוחד שתפקידו הוא קניית הנסכים ובדיקת איכותם[9]. הנוהג המקובל היה שבעל הקרבן רוכש את הנסכים במקדש מהממונה על הנסכים שמו היה יוחנן בן פינחס[10], אבל אם הביאם מביתו - הרי הם כשרים, וסומכים עליו ששמרם בטהרה[11]. גוי המביא קרבן עולה אינו מביא נסכים, אלא גזברות המקדש מספקת אותם עבורו[12].

בבית המקדש השלישי

בנבואת יחזקאל לא מוזכר אודות מצוות ניסוך היין כפי שהוזכר בתורה. לפי פירושו של רבי אליעזר מבלגנצי, ייתכן כי בבית המקדש השלישי לא יוסך יין בעת הקרבת התמיד בגלל הכשלת העם ביין בעת בית המקדש הראשון. אולם בהקרבת קרבנות השבת, חג וראש חודש כן יוסך היין כדין.[13]

הערות שוליים

  1. לגר"ח נאה- קצת יותר מליטר ולחזו"א- כמעט 2 ליטר
  2. לגר"ח נאה- בערך 2.5 ליטר ולחזו"א קצת יותר מ-4 ורבע ליטר, קיימת גם שיטת חישוב על פי משקל, בערך קילו וחצי
  3. משנה מסכת מנחות פרק ט משנה ו
  4. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף טו עמוד א
  5. משנה יומא פרק ב משנה ג. נסכי איל הובלו על ידי ארבעה כהנים, ונסכי בקר על ידי ששה כהנים, שם משניות ו-ז.
  6. שופטים ט,יג, תהלים קד,טו
  7. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מד עמוד ב
  8. משנה מסכת מנחות פרק שמיני, ראו שם פירוט המקומות ודרך זיקוק השמן.
  9. משנה מסכת שקלים פרק ה משנה א ומסכת מנחות פרק ח משנה ז
  10. משנה מסכת שקלים פרק ה משנה ד
  11. משנה מסכת חגיגה פרק ג משנה ד. משנה תורה לרמב"ם, הלכות מטמאי משכב ומושב, פרק יא הלכה א
  12. משנה תורה לרמב"ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ג הלכה ה
  13. פירוש רבי אליעזר מבלגנצי לספר יחזקאל מה, יד