נגרקויל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נגרקויל
நாகர்கோவில
מדינה הודוהודו הודו
מדינה TamilNadu Logo.svg טאמיל נאדו
מחוז קניאקומרי
שפה רשמית טמילית
שטח 24.247 קמ"ר
גובה 40 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 224,329 (2011)
 ‑ צפיפות 9,250 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 8°10′13″N 77°25′48″E / 8.170149°N 77.430019°E / 8.170149; 77.430019
אזור זמן UTC +5:30
http://municipality.tn.gov.in/nagarcoil/

נַגֶרְקוֹילטאמילית: நாகர்கோவில; אנגלית: Nagercoil) היא העיר ה-11 במספר תושבים בטאמיל נאדו, המדינה הדרומית ביותר בתת-היבשת ההודית, והמרכז המנהלי של מחוז קניאקומרי.

היסטוריה

פירוש שמה הנוכחי של העיר הוא "מקדש נאגה", והיא קרויה על שם מקדש נגאראג'ה ההינדי שבעיר. בעבר הייתה העיר קרויה קוטאר והאזור בו שוכנת העיר היה קרוי בעבר "נאג'יל נאדו". על האזור שלטו בעבר ממלכות אחדות. בין הבולטות, הממלכות משושלות צ'רה, צ'ולה ופנדיה. הממצאים הארכאולוגיים מעידים על השפעות של דת הג'ייניזם במקום. בשלב מסוים היא הייתה עיר מרכזית בממלכת ונאד הקטנה שהייתה תחת חסות אימפריית ויג'איאנגר. הממלכה התרחבה בתקופת שלטונו של המהראג'ה מרטנדה ורמה ושינתה את שמה לממלכת טראוונקור. בירת הממלכה עברה מפאדמאנאבהאפורם, כ-20 קילומטרים צפונית לנגרקויל לטריוונדרום (כיום בירת מדינת קרלה), כ-65 קילומטרים צפונית לעיר. בתקופה זו הייתה נגרקויל העיר השנייה בחשיבותה לאחר הבירה בממלכת טראוונקור.

יורשיו של מרטנדה ורמה המשיכו במדיניותו החברתית הכלכלית. אף שהממלכה הייתה הינדית באופייה, היא התאפיינה בסולחנות דתית והרשתה למיסיונרים וסוחרים אירופאים לפעול בשטחה. בסוף המאה ה-18 הייתה הממלכה וסאל של חברת הודו המזרחית הבריטית ומ-1858 וסאל של האימפריה הבריטית, אם כי הבריטים לא התערבו בניהול הממלכה.

למשך כעשור לאחר עצמאות הודו ב-1947 הייתה העיר חלק ממדינת טראוונקור-קוצ'ין. ב-1956 מוזגו העיר והמחוז במדינת טמיל נאדו.

יש בעיר אוכלוסייה נוצרית משמעותית. העיר היא מקום המושב של הדיוקסיה הקתולית של קוטאר והדיוקסיה של קניאקומרי של הכנסייה של דרום הודו האנגליקנית. הקתדרלה בעיר היא מתחילת המאה ה-17. היא קרויה על שם פרנסיסקו חאווייר, שקיבל מעמד של "קדוש" נוצרי במאה ה-17 ופעל באזור נגרקויל באמצע המאה ה-16. המבורך דוואשיים פילאי, מומר הודי שפעל בחצרו של מרטנדה ורמה והוצא להורג בשל ניסיונו להמיר דתם של אנשי חצר אחרים, קבור בכנסייה.

גאוגרפיה

העיר שוכנת כ-65 קילומטרים דרומית מזרחית לטריוונדרום, בירת מדינת קרלה, וכ-20 קילומטרים צפונית לכף קומורין, הקצה הדרומי של חצי האי ההודי, כך שהיא העיר הגדולה הדרומית ביותר בתת-היבשת ההודית. העיר משתרעת על שטח של 24.247 קמ"ר כשהיא מוקפת מכל הצדדים ברכס הרי גהט המערביים, ודרכה עובר הנהר פלאיארו.

דמוגרפיה

נכון למפקד האוכלוסין של 2011 מתגוררים בנגרקויל 224,329 תושבים, מהם 110,132 גברים ו-114,197 נשים,[1] כאשר 8.5% מהאוכלוסייה משתייכת לקבוצת הגילים מ-0 ועד 6 שנים. רמת האוריינות מתקרבת ל-100%.[2] אף שהנתון הרשמי לגבי מספר התושבים באזור העירוני הוא 2.25 לקים,[3] חלק משמעותי מהאוכלוסייה מתגורר מחוץ לגבולות העיר, בפרברים. השפה הנפוצה ביותר היא טמילית, ורוב התושבים בעיר גם מבינים ודוברים אנגלית.

הריכוז הגדול ביותר של התושבים בעיר ובמחוז הוא לאורך רצועת החוף המזרחית, בעוד שהאזור המערבי המיוער ברובו של המחוז (לאורך הרי הגהט המערביים) מאוכלס בדלילות.

אקלים

הטמפרטורה המקסימלית במהלך הקיץ נעה סביב 34°C כשהלחות לעיתים מתונה. נגרקויל היא העיר ההודית היחידה המקבלת הן את המונסון הצפון-מזרחי והן את המונסון הדרום-מערבי. מחוז קניאקומרי הוא האזור הגשום ביותר בכל טמיל נאדו, למעט הרי נילג'רי. בשל תנאים גאוגרפיים הטמפרטורה בעיירה קניאקומרי שבקצה הדרומי ביותר של תת-היבשת ההודית (כף קומורין) בדרך כלל גבוהה יותר במשך היום בכ-3°C עד 4°C מנגרקויל, למרות שקניאקומרי במרחק של 20 קילומטרים בלבד מנגרקויל.

אקלים בנגרקויל
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 25 29 29 31 32 27 27 26 28 26 25 22
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 18 21 22 24 26 21 22 21 21 22 18 16
משקעים ממוצעים (מ"מ) 103.70 128.60 189.80 274.70 307.53 541.79 557.77 498.01 389.00 556.38 593.62 507.96
מקור: Climate data for: Nagercoil

תרבות ודת

נגרקויל מוקפת בהר הגהט המערביים
הכניסה למקדש נגאראג'ה

השפה הרשמית במחוז קניאקומרי היא טמילית. התושבים מדברים טמילית ומלאיאלאם. הלימודים בבתי הספר הראשיים הם בשפה הטמילית יחד עם השפה האנגלית. הטמילית אותה מדברים תושבי המחוז היא תערובות בין טמילית למלאיאלאם, שלעיתים אינה מובנת לתושבים מצפון טמיל נאדו. התרבות היא תערובות של תרבות ומסורות טמיליות עם תרבות ומסורות של מלאיאלאם. הדת העיקריות בעיר ובמחוז הם הינדואיזם, נצרות ואסלאם.

פסטיבלים וחגים

בין הפסטיבלים הנחגגים ברוב עם:

  • פונגאל (பொங்கல்) - חג הקציר אותו חוגגים במשך שלושה ימים.[4][5]
  • אונם (ഓണം) – פסטיבל שנמשך עשרה ימים ונחגג בעיקר על ידי התושבים דוברי המלאיאלאם הנוהגים לייצר "אתה פו" (קישוטי פרחים) על הקרקע לפני ביתם ולפני מוסדות חינוך.[6][7]
  • פסטיבלים נוספים כוללים את סוצ'ינדרום, ""פסטיבל תר", "אייה ואיקונדה אוואטאראם" (அய்யா வைகுண்ட அவதாரம் ) – פסטיבל גדול המתאפיין בתהלוכה גדולה שבמהלכה נסגר הכביש המחבר את נגרקויל עם קניאקומרי, פסטיבל מקדש בהאגאוותי אמאן (Bhagavathy Amman) ופסטיבל דיפאוואלי (தீபாவளி) – פסטיבל אורות הינדי האורך 5 ימים.
  • חגים נוצריים אותם חוגגת הקהילה הנוצרית בעיר כוללים את פסחא, חג המולד וחגו של פרנסיסקו חאווייר.
  • חגים מוסלמיים – כוללים את ראמאזן (עיד אל-פיטר) ובקריד (חג הקורבן).

מטבח מסורתי

נגרקויל היא המקור למטבח נאנג'יל נאדו הידוע, אחד מבין שני המטבחים הידועים של הטמילים, השני הוא מטבח צ'טינאד (Chettinad).[8] מטבח זה התפרסם במגע המקומי המתובל הריחני, מעורר התיאבון והערב לחך.[9] מאמינים כי מסורות מטבח אלו עברו מדור דור החל מתקופת שושלת צ'רה דרך תקופות שושלות צ'ולה ופנדיה, ומצויות ביצירות ספרותיות דוגמת "בהוג'אנה קודהוגלם" (אקסטזה של מזון), "בגה ססטראם" (אומנות הבישול), "טמיזהר אוראבו" (קרבת דם טמילית), ו"מאראטטיאר ספאדוגאל" (כתובות מאראטה על לוחות נחושת).[10] גם למטבח מאכלי הים של נאג'ילנאדו יש טעם ייחודי שלו מעריצים רבים במדינות טמיל נאדו וקרלה.[11] המזון המוכן בעיר הוא תערובת של מסורות בישול של קרלה וטמיל נאדו. מנות מזון פופולריות כוללות: פוטו (Puttu), גלילת אורז עם קוקוס, אפאם (Appam), חביתית מאורז וחלב קוקוס מותסס ואידיאפאם (Idiappam), אטריות אורז מאודות, כמו גם מורוקקו (murukku), אטריות אורז ודאל טחונים ומטוגנים ואצ'ו- מורוקקו (achu-murukku) – אטריות מורוקקו מתוקות. במחוז מכינים מאכלי קארי עם קוקוס ושמן דקלים שכיום נחשבים כסגנון בישול של נאג'יל נאדו או של נגרקויל. המודרניזציה והתחכום שחדרו לאורח החיים העכשווי לא ביטלו את מרבית תרבות המזון המסורתית של העיר,[12] ועם זאת, כמה תבשילים מסורתיים נדירים הולכים ונכחדים בשל חוסר הרצון של דור העתיד ללמוד אותם.[13] אורז הוא מזון בסיסי. מאכלי דגים פופולריים ומהווים חלק מהתפריט היומי לרבים מהתושבים, המעדיפים דגי ים על דגי מים מתוקים.

האוכל הוא בדרך כל מתובל, כשקוקוס מהווה מרכיב חשוב בכמעט כל התוספות למנה העיקרית ובמאכלי הקארי, בדומה לקרלה הסמוכה. מאכלי ים פופולריים בקרב רבים, אם כי יש צמחונים לא מעטים בקרב התושבים בעיר ובסביבתה.[14] בננות ופרי הג'ק משחקים תפקיד ראשי במתכונים של מאכלים חמוצים/מתוקים. חטיפים העשויים מבננה כוללים שביבי בננה (நேந்திரம் பழம்/ஏத்தன் பழம் – זן מיוחד הגדל ליצירת שביבים), ואופרי (Upperi‏ உப்பேரி), בננה הטבולה בסוכר דקלים.

כלכלה

נגרקויל היא מרכז המסחר האזורי למוצרי חקלאות מהאזור הפורה שסביבה. התעשייה בעיר היא בעיקרה עיבוד של מוצרים חקלאיים, בייחוד גומי, כותנה, קוקוס וסיבי קוקוס (קויר). תעשיות נוספות מתפתחות הם תיירות וטכנולוגיית המידע.

תעשייה ביתית

מוצרים המיוצרים במפעלים ביתיים כוללים ייצור קויר (סיבים מקליפת הקוקוס המשמשים למזרנים ומברשות), סחר בפרחים, אריגה ידנית, מוצרי גומי, עיבוד מזון ואריגת תחרה (למטרות ייצוא).

מכיוון שנגרקויל היא העיר הטמילית הראשית הקרובה ביותר לטריוונדרום, בירת קרלה (במרחק 65 קילומטרים ושדה התעופה הבינלאומי הקרוב ביותר לנגרקויל), מסחר ומשלוח סחורות לקרלה וטריו ונדרום הם פעילויות ראשיות לשווקים ההומים בקוטאר ובוואדאסרי. זמינות המוצרים והעובדה שפריטים רבים זולים יותר בטמיל נאדו מאשר בקרלה תורמים לעסקים המשגשגים.

פעילות כלכלית חשובה נוספת היא יצוא של מוצרים חקלאיים ומאכלי ים לשווקים מעבר לים, אם כי פעילות זו מנוהלת בעיקר דרך סוכנים ויצואנים בקרלה. תשלומי העברה מתושבים לשעבר של נגרקויל העובדים בניכר מהווים תרומה חשובה לכלכלה המקומית.

יצור רשתות דיג הוא ענף צומח בעיר ובסביבתה, הרשתות מסופקות לדייגים מקומיים ולשוקי ייצוא.[15]

טכנולוגיית המידע

בנגרקויל יש חברות רבות העוסקות בפיתוח ובמחקר תוכנה. לדוגמה:

  • חברת " RedEgg InfoExpert Technologies", כיום חלק מתומסון-רויטרס, פתחה סניף בנגרקויל שבו מועסקים מעל ל-300 עובדים.[16] הסניף בנגרקויל משווק את תוצרתו לאמריקה הצפונית.
  • ב-2010 הקימה "Hinduja Global Solution" בנגרקויל מרכז פיתוח השלישי בגודלו בהודו של החברה לאחר המרכזים בבנגלור ובצ'נאי.[17]

אתרי תיירות בולטים

הכנסייה על שם פרנסיסקו חאווייר באזור קוטאר

בין אתרי התיירות הבולטים בנגרקויל:[18]

  • מקדש נאגאראג'ה – המקדש המצוי במרכז העיר היה במקור מקדש דראווידי ג'ייני שהיה מוקדש לאליל פרסוואנאת, אבל באמצע המאה ה-16 השתלטו עליו ההינדים והסבו אותו למקדש הינדי לאליל המיתולוגי נגאראג'ה. שרידים למקדש המקורי מצויים בתבליטים ג'ייניים על עמודים בתוך המתחם. פירוש השם נגאראג'ה בטמילית הוא "אדון הנחשים", ופסלי נחש קוברה בעל חמישה ראשים מפוזרים בכל רחבי המקדש. הכניסה למקדש היא בסגנון סיני בודהיסטי והמקום הקדוש ביותר בפנים בנוי מקירות בוץ המקורים בעלי קוקוס ומקלות חזרן.[19][20] העיר נגרקויל קרויה על שם המקדש, ועם זאת, מועצת העיר השתלטה על שטחים בבעלות המקדש ומשתמשת בהם לחניית משאיות או להשכרה לאירועים ציבוריים, מה שעורר התנגדות ודרישה להחזיר את השטח לבעליו על מנת להשתמש בו לפעילויות תרבותיות ודתיות.[21]
  • כנסיית חאווייר הנוצרי (St. Xavier's Church, Kottar, המקומיים קוראים לה "סאווריאר קויל" (Saveriyar Koil) "מקדש חאווייר") – שוכנת בקוטאר, החלק העתיק שסביבו נבנתה נגרקויל. הכנסייה קרויה על שם פרנסיסקו חאווייר שהתגורר תקופה קצרה בקוטאר, ועל פי המסורת הנוצרית בלם בדרך נס פלישה של צבא אימפריית ויג'איאנגר לממלכת ונאד שקוטאר הייתה אז בירתה. על פי אותה מסורת הכיר מלך ונאד תודה לחאווייר והעניק לו שטח לבניית כנסייה. עם זאת, רישומי הכנסייה מעידים כי כבר ב-1544 הייתה במקום כנסייה קטנה. הכנסייה הנוכחית החלה כמבנה בוץ ועץ ב-1603, נבנתה באבן ב-1640, נבנתה מחדש תוך הרחבה ניכרת ב-1865, וב-1930 שונה מעמדה לקתדרלה, מקום מושבו של הבישוף של הדיוקסיה של קוטאר.[22] הכנסייה בנויה בצורת צלב וצמוד אליה מגדל ועליו פסלו של חאווייר שנוסף לכנסייה ב-1956.
  • מקדש קרישנה (Krishnancoil) – שוכן על הדרך לטריוונדרום, כקילומטר וחצי ממרכז העיר וקרוי על המקדש שבו סוגדים לאליל קרישנה באוואטר של ילדותו. המאפיין הבולט של המקדש הוא אגם קטן ובמרכזו מקדש קטן.

מחקר וחינוך

המטה של "Liquid Propulsion Systems Centre" (מרכז מערכות הנעה נוזלית), זרוע מחקר של הארגון ההודי לחקר החלל שוכן בהרי מאהנגראגירי (Mahendragiri) בהרי הגהט המערביים בסמוך לנגרקויל.[23][24] המתקן הגדול ביותר של ארגון מחקר ממשלתי נוסף, "Indian Rare Earths Limited" (יסודות נדירים הודיים בע"מ, ראשי תיבות IREL) שוכן במנאוואלאקוריצ'י (Manavaalakurichy) הסמוכה לעיר, שהוא מרכז מחקר חלוצי בנושאי כרייה, עיבוד והפקה של טיטניום ותוריום.[25]

כמה מבתי הספר והמכללות בנגרקויל הם בני יותר מ-150 שנים, כדוגמת "Scott Christian College" ("המכללה הנוצרית על שם סקוט") ו-""Carmel High School ("תיכון כרמל") שנבנו על ידי מיסיונרים בריטים, ומיסיונרים אירופאים במאה ה-19 ובמאה ה-20 והיה להם תפקיד חשוב בהענקת השכלה לתושבי העיר והמחוז.

אחד מבתי הספר התיכוניים הוותיקים ביותר בדרום הודו, "בית הספר התיכון על שם סתו לקשמי באי" (Sethu Lakshmi Bai Higher Secondary School) שוכן בלב העיר. הוא הוקם בפיקוח ובניהול של ממלכת טראוונקור וקרוי על שם מלכת טראוונקור מאותה תקופה. בית ספר נוסף הקרוי על שם שליט טראוונקור הוא "בית הספר התיכון על שם סרי מולם תירונאל רמה ורמה" (Sri Moolam Thirunal Rama Varma Higher Secondary School).

מוסדות חינוך כוללים מכללות להנדסה פרטיות, בית הספר ממשלתי לרפואה (המכללה הרפואית של ממשלת קניאקומרי באסריפאלאם סמוך לנגרקויל), פוליטכניון, ומכללות למדעים ולאומנויות רבות. בדומה לקרלה השכנה ניתן דגש על חינוך וקידום תעסוקה לנשים.

כמו כן קיים בנגרקויל סמינר לכמרים, ה"סמינר התאולוגי קונקורדיה" (Concordia Theological Seminary) שהוקם ב-1924, המכשיר כמרים לכנסייה הלותרנית האוונגלית של הודו (India Evangelical Lutheran Church).[26]

ספורט

בעיר הוקם המרכז השני של רשות הספורט של הודו בטמיל נאדו (לאחר המרכז בצ'נאי]).[27][28] קיימות תוכניות להפוך את העיר למרכז הספורט בדרום הודו על ידי איחוד המרכזים בטריוונדרום ובקוצ'י עם המטה בנגרקויל.[29]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נגרקויל בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0