נואסטרה סניורה דה לורטו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המיסיונים הישועיים של הגוארני: סן איגנסיו מיני, נואסטרה סניורה דה סנטה אנה, נואסטרה סניורה דה לורטו וסנטה מריה לה מז'ור (ארגנטינה), חורבות סאו מיגל דאס מיסואס (ברזיל)

אתר מורשת עולמית
מדינה ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותיים בשנת 1983, לפי קריטריונים 4
הערות הורחב ב-1984

נואסטרה סניורה דה לורטוספרדית: Nuestra Señora de Loreto; מילולית: "גבירתנו מלורטו") היה מיסיון ישועי שפעל בצפון-מזרח ארגנטינה, בתחומי פרובינציית מיסיונס של ימינו, במהלך המאה ה-16 והמאה ה-17. ב-1983 הוכרז המיסיון, יחד עם מיסיונים ישועיים נוספים בארגנטינה ובברזיל כאתר מורשת עולמית.

המיסיון הוקם ב-1610, והועתק למקומו הנוכחי, 53 ק"מ מזרחית לפוסאדס, ב-1631. בדומה למיסיונים ישועיים אחרים, הוקם בסמוך לו רדוקסיון - יישוב שבו התגוררה האוכלוסייה הילידה שהמיסיון יועד כלפיה, במקרה זה בני הגוארני. כן פעל בו בית דפוס, שהיה הראשון באזור זה של אמריקה הדרומית.

ב-1767 גורשו הישועים מהמושבות הספרדיות, והמיסיון ננטש. בהשוואה ליתר המיסיונים באזור, בנואסטרה סניורה דה לורטו לא נותרו מבנים רבים. במשך השנים סבלו המבנים מהזנחה, וצמחייה גדלה בהם פרא. בתוך כך, שוקם ושוחזר מבנה הקפלה.

קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא ארגנטינה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23552101נואסטרה סניורה דה לורטו