קוריינטס (פרובינציה)
 | |
| גשר בלגרנו בקוריינטס, מעל נהר פרנה | |
| מדינה |
 ארגנטינה |
|---|---|
| חבל ארץ | מסופוטמיה |
| מושל | ארטורו קולומבי |
| נפות בפרובינציה | 25 |
| ערים בפרובינציה | 67 |
| בירת הפרובינציה | קוריינטס |
| שטח | 88,199 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בפרובינציה | 930,991 (2001) |
| ‑ צפיפות | 10.6 נפש לקמ"ר (2001) |
| http://www.corrientes.gov.ar/ | |
.svg)
קוריינטס (בספרדית: Corrientes, מילולית: "זרמים" או "רוחות פרצים"; בגוארני: Taragüí Tetãmini; מילולית: "לטאה") היא פרובינציה באזור מסופוטמיה שבצפון-מזרח ארגנטינה. הפרובינציה גובלת בצפון בפרגוואי, במערב בפרובינציות צ'אקו וסנטה פה, בדרום בפרובינציית אנטרה ריוס, בדרום-מזרח באורוגוואי, במזרח בברזיל ובצפון-מזרח בפרובינציית מיסיונס.
שטחה של הפרובינציה כ-88 אלף קמ"ר, ובשנת 2001 התגוררו בה כ-930 אלף נפש. בירתה היא העיר קוריינטס. מאז 2004, הגוארני היא שפה רשמית בפרובינציה, לצדה של הספרדית.
גאוגרפיה
בדומה לפרובינציית אנטרה ריוס שמדרום לה, שוכנת קוריינטס באזור מישורי, והנקודה הגבוהה ביותר בה מתנשאת ל-179 מ' מעל פני הים בלבד. תוואי הקרקע של הפרובינציה עוצב במידה רבה בידי שני הנהרות הגדולים שהיא שוכנת ביניהם. נהר פרנה, אחד הנהרות הגדולים בעולם, מהווה את גבולה הצפוני והמערבי, ואילו נהר אורוגוואי מהווה את גבולה המזרחי. מלבד נהרות אלה זורמים בקוריינטס נהרות רבים נוספים, קטנים יותר. כן יש בפרובינציה ביצות רבות, הידועות שבהן ביצות איברה (Esteros del Iberá) שבצפון.
האקלים בקוריינטס סובטרופי גשום. גשמים יורדים בה במשך כל השנה, וההבדלים בין עונות השנה מינוריים. דרום הפרובינציה פחות לח מצפונה, והוא מושפע יותר מהאקלים היבש של אזור הפמפס.
היסטוריה
ראשוני התושבים באזור היו נוודים בני הגוארני. לא ברור מתי הגיעו לאזור, אך ככל הנראה אירע הדבר במחצית המילניום הראשון. יישובי הקבע הראשונים שלהם הוקמו לגדות נהר הפרנה, ולאחר שהתבססו באזור ניהלו מלחמות בבני הצ'רואה שאכלסו את אורוגוואי ואנטרה ריוס של ימינו.
האדם האירופאי הראשון שהגיע לאזור היה סבסטיאן קבוט, ונציאני שפעל בשליחות הכתר הספרדי והפליג במעלה נהר הפרנה בשלהי 1527, עד שהגיע לנהר פרגוואי במרץ 1528. ב-3 באפריל 1588 ייסד חואן טורס דה ורה אי אראגון את העיר קוריינטס לגדות נהר פרנה, בדרך מבואנוס איירס לאסונסיון. שמה המלא של העיר באותה העת היה סן חואן דה וֶרָה דה לאס סְיֶיטֶה קוריינטס, ומאוחר יותר התקצר.
פיתוח האזור הואץ עם הקמתם של מיסיונים ישועיים בצפון-מזרח הפרובינציה, במקביל להקמתם של מיסיונים ישועיים רבים נוספים בברזיל, פרגוואי ומיסיונס של ימינו. עבור בני גוארני רבים סיפקו המיסיונים הגנה מפני הספרדים ומפני הפורטוגלים ששלטו בברזיל.
במהלך המאה ה-18 התקוממו תושבי קוריינטס מספר פעמים נגד השלטון המרכזי בבואנוס איירס. התקוממויות אלה נסובו בעיקר סביב סירובם של התושבים הילידים ליטול חלק בפעילות צבאית נגד תושבים ילידים אחרים.
ב-1776 כוננה מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה, וב-1782 סופחה אליה קוריינטס. ב-1806 הוקמה מיליציה בשם קאסאדורס קורנטינוס (Cazadores Correntinos) שסייעה בהגנה על בואנוס איירס מפני התקפות האנגלים. כאשר החל המאבק הארגנטינאי לעצמאות ב-1810, הצטרפו בני קוריינטס לעמיתיהם מבואנוס איירס, ותושבים צעירים בפרובינציה הצטרפו לכוחותיו של הגנרל מנואל בלגרנו. ב-11 במרץ 1814 נבחר חואן באוטיסטה מנדס למושל הפרובינציה, וב-20 באפריל הכריזה על עצמאותה. ב-29 בספטמבר 1820 הכריז הקאודייו ששלט באנטרה ריוס, פרנסיסקו רמירס, על כינונה של הרפובליקה של אנטרה ריוס, בשטחיהן של אנטרה ריוס וקוריינטס של ימינו. ב-10 ביולי 1821 נרצח רמירס, והרפובליקה חדלה להתקיים.
קוריינטס הייתה לאחד מהמקומות הראשונים בעולם שהנפיקו בולים. הדואר בפרובינציה החל לעשות זאת ב-1856, 16 שנים לאחר הנפקת הפני השחור בבריטניה, והתבסס על דוגמאות של בולים מצרפת. רק ב-1880 החלה ארגנטינה להנפיק בולים, ואלה החליפו את הבולים שהנפיקה קוריינטס.
ב-1865 פלש צבאה של פרגוואי לקוריינטס, זמן קצר לאחר שפלשה למאטו גרוסו ולריו גראנדי דו סול שבברזיל, במה שסימן את ראשיתה של מלחמת הברית המשולשת. פרגוואי ציפתה לסיוע מהמושל חוסטו חוסה דה אורוקיסה, שניהל מאבק בשלטון המרכזי בבואנוס איירס להגברת האוטונומיה של הפרובינציות, אך לא קיבלה אותו. המתקפה נכשלה, והפכה עד מהרה למתקפת נגד של צבאות ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי, שהסתיימה בתבוסתה של פרגוואי.
בהמשך המאה ה-19, ולמעשה גם עד ימינו, שלטה בפוליטיקה המקומית משפחת רומרו-פֶריס, שבבעלותה מטעי טבק גדולים בפרובינציה.
דמוגרפיה
_Iber%C3%A1.jpg)
בשנת 2001 התגוררו בקוריינטס כ-930 אלף נפש. מבחינה מינהלית, מחולקת הפרובינציה ל-25 דפרטמנטוס. הערים הגדולות בקוריינטס הן:
- קוריינטס (כ-314 אלף תושבים)
- גוז'ה (כ-77 אלף תושבים)
- פאסו דה לוס ליברס (כ-44 אלף תושבים)
- קוּרוּסוּ קוּאָטִיָה (כ-36 אלף תושבים)
- מרסדס (כ-35 אלף תושבים)
כלכלה
בדומה לפרובינציות אחרות בצפון ארגנטינה, כלכלתה של קוריינטס אינה מפותחת במיוחד. ב-2006 עמד התמ"ג בפרובינציה על 4.2 מיליארד דולרים, שהם כ-4,540 דולר לנפש, כמחצית מהשיעור הממוצע בארגנטינה.
חקלאות מהווה כ-15% מהתוצר. עיקר הגידולים כוללים הדרים, טבק, אורז, תה, כותנה וז'רבה מאטה (העלים המשמשים את משקה המאטה). 1,400 קמ"ר של יערות אורן ואקליפטוס משמשים את תעשיית השעם. התעשייה המובילה בפרובינציה היא תעשיית הטבק, שמספקת כ-45% מההכנסות בפרובינציה, ואחריה תעשיות המזון (30%) והטקסטיל (16%).
בפרובינציה נמצא גם סכר ז'אסירטה (Yacyretá) שעל נהר הפרנה, המספק חשמל הן לארגנטינה והן לפגרוואי, באמצעות אנרגיה הידרואלקטרית.
קוריינטס אינה מהיעדים התיירותיים הבולטים במדינה, אך הביצות באסטרוס דל איברה מושכות מספר הולך וגדל של מבקרים, בעיקר לשם תיירות אקולוגית וצפרות.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קוריינטס |
אתר האינטרנט הרשמי של קוריינטס (בספרדית)
| פרובינציות ארגנטינה | ||
|---|---|---|
| פרובינציות | אנטרה ריוס • בואנוס איירס • חוחוי • טוקומאן • טיירה דל פואגו • לה פמפה • לה ריוחה • מיסיונס • מנדוסה • נאוקן • סלטה • סן חואן • סן לואיס • סנטה פה • סנטה קרוס • סנטיאגו דל אסטרו • פורמוסה • צ'אקו • צ'ובוט • קורדובה • קוריינטס • קטמרקה • ריו נגרו | 
|
| מחוז פדרלי | בואנוס איירס | |
