סיפור מסגרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סיפור מסגרת הוא מרכיב מהעלילה ביצירות ספרותיות. הוא נותן מידע נוסף על חלקי העלילה האחרים, וחסר משמעות בלעדיהם. אך חלקי העלילה האחרים עשויים להיות משמעותיים בלעדיו ולהיתפס כיצירות אמנות שלמות.[1]

סיפור המסגרת מופיע, בדרך כלל, בתחילת ובסוף כל קטע סיפורת אחר – דהיינו אם יש סיפור מרכזי אחד, הוא יופיע בתחילתו ובסופו, ואם יש סיפורים מרכזיים עצמאיים אחדים, הוא ישמש גם כקטעי קישור ביניהם. אולם הדבר אינו חייב להיות כך. סיפור המסגרת יכול להופיע רק בתחילת או רק בסוף היצירה ואפילו בנקודה אחת במרכזה.

מבחינה דקדוקית, סיפור המסגרת יכול להיכתב בזמן או בגוף אחר משאר היצירה. סיפור המסגרת עשוי להיכתב בסגנון שונה ממנה ואפילו על ידי מחבר אחר או בתקופה מאוחרת יותר מהתקופה בה נכתבה עיקר היצירה. במקרה קיצוני יש סיפור בתוך סיפור - לסיפור המסגרת יש עלילה מפותחת מאד בפני עצמה.

דוגמאות

  • אלף לילה ולילה – דוגמה ברורה ביותר לסיפור מסגרת שנכתב כדי לקשר בין הרבה סיפורים קצרים. בסיפור המסגרת מסופר שאלף ואחד הסיפורים הקצרים שלוקטו אל הספר הם סיפורים שסופרו על ידי מישהו בסיטואציה מסוימת. במקרה זה קל מאד להאמין שסיפור המסגרת נכתב על ידי מי שליקט את הסיפורים הקצרים, שנכתבו, במקור, על ידי אנשים רבים ושונים[2].
  • תמונות בתערוכה – יצירה מוזיקלית המתארת תמונות וגם קטעי קישור המתארים הליכה בין תמונה לתמונה. במקרה זה, ברור וידוע כי כל היצירה, כולה נכתבה על ידי אותו אדם - המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0