נוף השמע
|
|
| |
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
נוֹף הַשֵּׁמַע[1] או נוף קולי[2] (באנגלית: Soundscape) היא הסביבה האקוסטית כפי שהיא נתפסת על ידי בני אדם. קיימת היסטוריה מגוונת על השימוש בנוף השמע בתחומים שונים, החל מעיצוב עירוני ועד לאקולוגיה ומדעי המחשב.[3]
נוף השמע הוא צליל או שילוב של צלילים שנוצרים או נובעים מסביבה סוחפת. הרעיון של נוף השמע מתייחס הן לסביבה האקוסטית הטבעית, המורכבת מצלילים טבעיים, בין היתר הוא כולל:[4]
- קולות של בעלי חיים (ביופוניה)
- צלילי מזג האוויר ואלמנטים טבעיים אחרים (גיאופוניה)
- צלילים סביבתיים שנוצרו על ידי בני האדם (אנתרופוניה), אשר כוללים גם תת-קבוצה של צלילים מבוקרים של קומפוזיציה מוזיקלית, עיצוב צליל ושפה, ותת-קבוצה של צלילים מכניים הנובעים משימוש בטכנולוגיה תעשייתית
- תפיסת המאזין את הצלילים הנשמעים כסביבה אקוסטית
המונח נוף השמע עשוי גם להתייחס להקלטת שמע או ביצוע של מספר צלילים היוצרים את התחושה של סביבה אקוסטית.[5][6]
המלחינה האמריקאית פאולין אוליברוס (אנ') הגדירה את המונח "נוף השמע" כך: "כל צורות הגל המועברות בנאמנות לקליפת המוח השמעיתית שלנו באמצעות האוזן והמנגנונים שלו."[7]
מקור המונח
מקור המונח הוא מעורפל במקצת. לעיתים קרובות המלחין הקנדי ר. מאריי שייפר (אנ') זוכה בטעות לממציא המונח, לאחר שהוביל עבודה בנושא בשנות ה-1960. על פי ריאיון עיתונאי של שייפר מ-2013,[8] שייפר עצמו מייחס את המונח למתכנן הערים מייקל סאות'וורת', שהוביל פרויקט ערים בבוסטון באותו עשור, ופרסם את ממצאיו ב-1967 במאמר שכותרתו "The Sonic Environment of Cities" (באופן מילולי: "הסביבה הקולית של ערים").[9]
בערך באותו הזמן שסאות'וורת' תכנן את הפרויקט בבוסטון, שייפר יזם את פרויקט נוף השמע העולמי (אנ'), יחד עם עמיתיו בארי טרואקס (אנ') והילדגרד ווסטרקאמפ (אנ'). שייפר עצמו אסף לאחר מכן את הממצאים מהפרויקט, ופרסם את ממצאיו בעבודתו "Tuning of the World".[10] שייפר הגדיר את המונח גם עבור חינוך מוזיקלי.[11]
במוזיקה
במוזיקה, יצירות נוף השמע הן לרוב סוג של מוזיקה אלקטרונית או מוזיקה אלקטרו-אקוסטית. בין המלחינים שהשתמשו בנוף השמע ביציריתהם ניתן למנות את בארי טרואקס (אנ'), הילדגרד ווסטרקאמפ (אנ'), לוק פרארי (אנ') ופטרי קולג'ונטאוסטה (אנ').[6][12]
אוסף האלבומים environments של אירב טייבל (אנ') כולל סדרה של צלילי סביבה בני 30 דקות חחא הפרעה בשילוב גרסאות מסונתזות או מעובדות של צלילים טבעיים.[13]
נוף השמע הוא לעיתים קרובות נושא לחיקוי במוזיקה המתמקדת בגוון צלילים, כמו חומאי, שבו יש שימוש בתהליך ההאזנה הטימברלית של הצלילים. בשביל להפיק הרמוניה, ניתן לחקות ולשחזר גוון צלילים זה באמצעות הקול או כלי הנגינה.[14]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ המונח במילוני האקדמיה | מונחי האקדמיה, באתר terms.hebrew-academy.org.il
- ↑ אסף זלצר, גליה שרוני, נוף שמע (נוף קולי) Soundscape, עת-מול: עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל 294, 2025
- ↑ Aiello, Luca Maria; Schifanella, Rossano; Quercia, Daniele; Aletta, Francesco (2016). "Chatty maps: constructing sound maps of urban areas from social media data". Royal Society Open Science. 3 (3): 150690. arXiv:1603.07813. Bibcode:2016RSOS....350690A. doi:10.1098/rsos.150690. PMC 4821272. PMID 27069661. ארכיון מ-2018-10-13. נבדק ב-2025-09-27.
- ↑ Truax, Barry (2001). Acoustic Communication. Ablex Publishing Corporation. pp. 11. ISBN 9781567505375.
- ↑ LaBelle, Brandon (2006). Background Noise: Perspectives on Sound Art. Continuum International Publishing Group. pp. 198, 214. ISBN 978-0-8264-1845-6.
- ^ 6.0 6.1 Truax, Barry (1992). "Electroacoustic Music and the Soundscape: The inner and the Outer World". In Paynter, John (ed.). Companion to Contemporary Musical Thought. Routledge. pp. 374–398. ISBN 978-0-415-07225-0.
- ↑ Oliveros, Pauline (2005). Deep Listening: A Composer's Sound Practice. iUniverse. p. 18. ISBN 978-0-595-34365-2.
- ↑ Darò, C (2013). Avant-gardes Sonores en architecture [Avant-garde in sonic architecture]. Dijon: Les Presses du Réel.
- ↑ Southworth, Michael (1967). "The Sonic Environment of Cities". Environment and Behavior. 1 (1): 49–70. Bibcode:1969EnvBe...1...49.. doi:10.1177/001391656900100104. hdl:1721.1/102214. S2CID 130685505.
- ↑ Schafer, Murray, R. (1977). The soundscape : our sonic environment and the tuning of the world. Rochester, Vermont: Destiny Books.
- ↑ Schafer, R.M (1969). The new soundscape: a handbook for the modern music teacher. Toronto: Berandol Music.
- ↑ Roads, Curtis (2001). Microsound. Cambridge: MIT Press. p. 312. ISBN 978-0-262-18215-7.
- ↑ Teibel, Irv. "Mother Nature Goes Digital". Atari Archives. נבדק ב-18 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Levin, Theodore (2006). Where Rivers and Mountains Sing, Sound, Music and Nomadism in Tuva and Beyond. Bloomington: Indiana University Press.
נוף השמע41943325Q1358257