לדלג לתוכן

נושא בדף שיחת משתמש:אלצפן/ארכיון זרימה

עמוס חדד (שיחהתרומות)
אלצפן (שיחהתרומות)

דבריהם מהבל ימעטו.

עמוס חדד (שיחהתרומות)

ואם כן היאך יסביר מר את שבעים פנים לתורה?

לקוביה יש ששה צדדים, אני אביט ואראה שש נקודות ואתה תראה נקודה אחת, האם מישהו מאתנו לא דובר אמת?

אלצפן (שיחהתרומות)

מה שהובא בערך מן מקורות: "לכמה טעמים", כלומר אפשר שיהיה למצוה אחת כמה טעמים שונים כמו מצות מילה ועוד.

או שהתורה רצתה להשמיע לנו כמה דברים בציוי אחד. ואין זה סותר שיש רק אמת אחת, שהיא התורה כמובן.

עמוס חדד (שיחהתרומות)

וכשחז"ל נחלקו האם היה בן סורר ומורה או שלא היה, האם אין אלו שתי אמתיות הסותרות זו את זו ובכל זאת שתיהן אמת התורה הק'?

שמש מרפא (שיחהתרומות)
עמוס חדד (שיחהתרומות)

תן תקציר לבור כמוני.

שמש מרפא (שיחהתרומות)

ידועה הגמ' בהפועלים שנחלקו קוב"ה ומתיבתא דרקיעא בספק שער שקדם לנגע. ולהלכה פסק רבה דלא כדברי הקב"ה, וכן נפסק להלכה. וביאר הקצה"ח ד"ז (ויעקרו מדרשות הר"ן) דהתורה לא ניתנה לאמת האבסולטית אלא למגבלות והכרעת שכל האנושי, ולזה נזקקו להכרעת רבה. וע"פ זה ביאר מאמר אמת מארץ תצמח, דהשליך התורה האמת לארץ כדי שתתברר התורה ע"י קרוצי חומר ומוגבלי הדעת, ואף שאינו אמת. יעוי"ש כי הדברים נפלאים.

ולעניינו, מה שהביא מבסו"מ לענ"ד לק"מ, דלא נחלקו במציאות אלא בדין, שלדעת ר"א לא יתכן שיהיה בסו"מ, ולדעת רבנן (וכן הלכה) יתכן שיהיה. והביאו ראיה מדורות קדמונים שהם סברו שיכול להיות וכדעת רבנן. ולמעשה כפי פסק ההלכה גם יתכן שיהיה.

אלצפן (שיחהתרומות)

ציטוט מהערך: התלמוד מציין, שלדעת רבי יהודה, האומר שההורים צריכים להיות דומים זה לזו בקול, מראה וגובה, אין במציאות אפשרות לקיום מקרה זה. לדעה זו, כל פרשה זו נכתבה רק כ"דְּרוֹש וקבל שכר".

כלומר לפי ר' יהודה תנאי הדין ההלכתי שוללים היתכנות מציאותית כזאת. משא"כ לדעת ר' יונתן שכנראה לא ס"ל תנאים אלו יש היתכנות שיהיה בהיסטוריה בן סורר ומורה, הוא מביא ראיה לדעתו ההלכתית שישב על קברו.

אולם באמת אם היתה כאן מחלוקת שסותרת את המציאות, הרי מה שנפסק בתלמוד או ברמב"ם היא היא האמת. והדעה השניה ודאי שאין לזלזל בה, וכמו שאמרו חז"ל בכגון דא, שיצאה בת קול אלו ואלו דברי אלקים חיים והלכה כבית הלל.

אלצפן (שיחהתרומות)

זה בגלל שאתה לא אוהב ויכוחים?

אלצפן (שיחהתרומות)

האמת שהתכוונתי בכתיבת האימרה הזו לאמת התלמודית-הלכתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בפשט גמרא, שלדעתי היא המקור היחיד המוסמך לקבוע כל הלכה שהיא, לאפוקי כל מיני מנהגים שאינם עולים בקנה אחד עם פשט התלמוד, כמו למשל שזית בינוני הוא בגודל חצי ביצה, דבר שאינו הגיוני בעליל. או לברך על נטילת ידיים אחר הנטילה חרף מה שנפסק בתלמוד (פסחים ז:) או לברך את ברכת "הנותן ליעף כח" אע"פ שאינה מוזכרת בתלמוד וברמב"ם והשו"ע (מו ו) שולל את אמירתה. ועוד ועוד.

בתקווה להבנה...

עמוס חדד (שיחהתרומות)

אני בהחלט מבין אותך, כי כמו שאני אוחז שלאמת יש פנים רבות, כן זכותך לחשוב שהאמת איתך, וזו הראייה - שאין אמת אחת.

השנאה לויכוחים, היא מחמת חוסר תכליתם ברוב המקרים.