נושא בדף שיחה:ועד העיר האשכנזי/ארכיון

ספרא היקר.

מצו"ב קישור, לארכיון ועד העיר האשכנזי, מתוך אתר בית המכירות בידספיריט.

לדעתי זה יכול מאוד להועיל לך בעבודתך.

סלח לי שאני דוחק בך, אבל מתי יגיע הזמן שהטיוטה תועבר למרחב הערכים, לדעתי זה ערך היסטורי חשוב ומיוחד במינו

תודה. חלקם ראיתי כבר בעבר.

הערך מחכה ל-3 דברים: 1. השלמת פרק השחיטה. 2. הערך סובל מהטיה מסוימת ואני מחפש מקורות נוספים מהצד השני. 3. פתיח טוב. זה העיקר.

עוד משהו חסר, זה סיום תקופת "ועד העיר האשכנזי" לטובת "העדה החרדית". אין לי עדיין מקורות טובים לזה, בין השאר כי לא באמת היה מעבר, ולעיתים מכונה העדה החרדית כוועד העיר האשכנזי.

אם יש לך זמן, כח ומוח - אשמח לעזרתך.

כמה תובנות שהיו לי מהמאמר של מנחם קרן-קוריץ שציינת בפיסקה קישורים חיצוניים, ולפו"ר אינן מוזכרים בתוך הערך, או שמוזכרים בקיצור רב וכדו', ואשר לדעתי יש בהם כדי להשביח את הערך. ציינתי את המקור לתובנות שהיו לי לפי דפי המאמר, כך תוכל לבחון אותם בעצמך:

א - (עמ' 140 הערת שוליים 124) הכרת ממשלת המנדט בעצמאות הוועד הלאומי: יש לציין כי המהלך שימש גם את הבריטים עצמם, בכך שהנהיגו מדיניות של "הפרד ומשול". ההפרדה בתוך הארץ עצמה בין הוועד הלאומי לוועד העיר האשכנזי כאשר כל אחד נושא עינים אל הבריטים, יצר מצב שאף אחד משני הצדדים לא יכול היה להתנהל בלי סיוע ותמיכה של הבריטים.

ב - (עמ' 145-147) ניסיונות התיווך בין הצדדים: ניסיונות התיווך שהיו בין הר' קוק והגרי"ח זוננפלד, היו כולם פרי מעשי ידה של תנועת אגו"י העולמית, שראתה שהסניף המקומי שלה בארץ חברה באופן חד-צדדי לרבנים הקיצוניים ותמכה לגמרי בוועד העיר האשכנזי, ועי"ז "שרפה" בעצם את כל הקשרים עם הגורמים המתונים בוועד הלאומי, ובכך למעשה איבדה כל קשר לתקציבים והטבות שניתנו ע"י הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, לשם כך גויס האמרי אמת בשני ביקוריו בארץ בכדי לנסות ולפשר בין שני הצדדים. האינטרס של אגו"י העולמית בניסיונות הגישור היתה ברורה, לאור כי אף הם עצמם לא רצו להצטייר כ'קנאים' וקיצוניים כמו הגרי"ח, ומאידך לא חשו בנוח במהלכיו החדשניים של הר' קוק בכל הנוגע לענייני "השקפה", זאת מלבד הבדלי הגישה שהיה להם במישור הלאומי של הקמת המדינה והייחס לתושביה הערביים. לשם כך חתרו באגו"י למצוא פשרה וגישור בין הצדדים.

ג - (עמ' 146 והערת שוליים 142): (ניסיון?) שיתוף פעולה בין אגו"י לתנועת המזרחי כנגד מדיניות וועד העיר האשכנזי.

ד - (עמ' 142-144) המאבק על החינוך: וכן הקמת ביה"ס לבנות "בית יעקב הישן", ראה עמ' 147 (בסופו) - 148.

ה - (עמ' 150) ממלא מקומו של הגרי"ח מטעם ועד העיר האשכנזי: היו שני מועמדים, הדברי יואל מסאטמאר, ומהרי"ץ דושינסקי שנתמך ע"י אגו"י העולמית אשר פעלה ודחפה למינויו (ראה סוף עמ' 150-151), לבסוף נבחר המהרי"ץ שכיהן בתפקיד זה עד פטירתו, כמה חודשים לאחר קום המדינה.

ו - (עמ' 150 ואילך) פילוג תנועת אגו"י מוועד העיר האשכנזי (העדה החרדית): על רקע "מרד הערבים" וגביית "כופר היישוב" ע"י הוועד הלאומי, התחילו באגו"י לשתף פעולה עם הוועד הלאומי, וכן המתיחות הביטחונית בראשית שנות ה-40 כאן בארץ. מהלך המהרי"ץ דושינסקי לפסול קולות של יהודים מתונים בבחירות של העדה החרדית. כל אלו (ועוד אחרים) הביאו לכך שגם באגו"י התחילו לפרוש מהם ובכך להסיר את תמיכתם מוועד העיר האשכנזי, ולהתחברות עם וועד הלאומי והרבנות הראשית.

ז - (עמ' 152) סיום תקופת וועד העיר האשכנזי: בסוף שנות השלושים שונה השם מוועד העיר האשכנזי להעדה החרדית, כך שהיא לא באמת סיימה את תפקידה וחדלה מלפעול, אלא החלה לפעול באמצעות שם חדש.

ציינתי את הדברים כפי הבנתי מהמאמר הנ"ל, ואדידך קסמכינא שתעביר עליהם עין טובה.

תעדכן אותי מה אתה חושבה על זה.

אני צריך לעבור על החומר. יש להיזהר לא לקחת את כל מה שנכתב כתורה מסיני, ולהבחין בין מה שהוא מביא מקורות לין מה שהוא כותב מסברא. מכיון שמדובר במאה האחרונה - אני משתדל למצוא לכל טענה או פרט - מקבילה נוספת במקור אחר כדי לאמת את הטענה.