נושא בדף שיחת משתמש:מוטי/ברית מילה

הדיון עבר לדף השיחה הראשי

מיכי יוצר (משכתב) הערך, היקר, ראשית דבר יש"כ על שכתוב הערך הנפלא, מידי עברי מצאתי כמה הערות.

א. זמנה''' - פסחים ד' א', כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימין למצוות.

ב. החייבים במצוה - צריך להעיר מהחידוש הידוע של הש"ך חו"מ סי' שפ"ב סק"ד דאב היודע למול אינו ראשי ליתן לאחר למול את בנו, ויש בזה ביטול מצות מילה עיי"ש. וכל האחרונים חלקו ע"ד הש"ך עי' דרכי משה סי' רס"ב סק"א ותבו"ש יו"ד סי' ח' סקי"ד, ועוד, דהא בכה"ת כולה קיי"ל שליחו של אדם כמותו. ועי' קצוה"ח סי' שפ"ב סק"ב שיישב עפי"ד התורי"ד פ"ב דקידושין דבמצות שבגופו ל"ש שליחות.

ג. הכשרים למול - הכל כשרים למול אפילו עבדים, קטנים, ערל ישראל (כגון שמתו אחיו מחמת מילה, שו"ע יו"ד סי' רס"ד ס"א. '''לענין אשה''', נחלקו הראשונים, רוב הראשונים מכשרים, וכ"פ בשו"ע שם. אבל דעת הסמ"ק דאה אינה כשרה למול, וכ"פ הרמ"א שם. '''לענין עכו"ם''' כו"ע מודי דאינו כשר. בדיעבד עי' טור ורמ"א שם.

הערות ע"ס דבריך: (הגם כי יכול ודברים אלו, כך הם במקור, מ"מ אם אתה כבר משכתב, עדיף לעבור גם על נקודות אלו).

ד. בפסקה "החייבים במצוה" - בסוף הקטע כתבת {{ציטוטון| מהתלמוד עולה שעל אף שאישה אינה כלולה במצות ברית המילה, היא נחשבת למהולה}}. לא ברור כוונת דבריך. אני מעריך כי כוונתך היא שאע"פ שאין נימולה, מ"מ '''אינה נחשבת עַרֵלָה''', וזהו באמת נכון, כי לא גרע מערל ישראל שמתו אחיו מחמת מילה דל"ח ערל כדעת ר"ת שציינת לקמן בסמוך ועי' לשון הבה"ג ריש הל' מילה, והיינו דגם אשה שייכא בגדר קדושת ישראל אע"פ שלא נימולה. אבל אין זה נכון לומר ש'''היא נחשבת כמהולה''' במובן החיובי של המשפט, והבן. חוץ מזה שיש מפרשים בההיא דע"ז ד'אשה כמהליא דמי' באו"א.

ה. בפסקה הנ"ל - חסר השלמת המשפט בד"ה "עם זאת במקרה".

ו. סתם לידיעה, האם אתה מתכונן לכתוב ערך מיוחד על פולמוס ההלכתי סביב המציצה?

תודה על המשוב. ולגופן של הערות, א. מתלבט האם נוגע למצות מילה יותר משאר מצוות ב ג. היה בתכנון תודה על המ"מ. ד ה. פסקה מבוססת נוסח ויקי וצריכה (שכתוב) כתיבה מחדש ו. עוד לא ליבנתי את הנושא אם יצטבר חומר מספק אפשרי, במידה ואתה מעונין אדרבה יהיה לי מקור להתבסס עליו. אשמח להארות נוספות

(נ.ב. הערך בשלבי עריכה כפי שוודאי שמת לב)

מיכי ודאי ששמתי לב שערך בשלבי עריכה, אחרת לא הייתי פונה אליך.

לענין זריזין מקדימין למצות - לדעתי אין מה להתלבט, ראשית - כי הלא כאמור בפסחים ד' א' נשנה דין זה בפירוש לגבי מצות מילה, ואם כי ישנם עוד מצות בהם נשנה דין זה בפירוש, מ"מ ודאי שזה ראוי לציון בעלמא, היינו משפט בסגנון זה:

"זמן המצוה - כל היום כולו כשר למצוה, מכל מקום לכתחילה מצוה מן המובחר להזדרז בקיום המצוה ולא להשהותה מפני שזריזין מקדימין למצוות"

חוץ מזה, שפסוקים יש הרחבה מיוחדת בענין זריזין מקדימין במצות מילה, אין לי כעת תח"י מ"מ מדויקים, ובל"נ בהמשך אציין לך מ"מ מדויקים בספרי השו"ת של גדולי האחרונים.

לענין פולמוס המציצה - אני כעת באמצע ללמוד את הענין, אני יכול לומר בוודאות שיש מספיק חומר לערך בפני עצמו, הן מבחינה מהותית-הלכתית ובודאי שמבחינה היסטורית יש הרבה חומר ועקשן (בלע"ז), כי נתחברו ע"ז הרבה ספרים בימים ההם, והיו מכתבים של הרבנים ומלחמות על המשכילים וכו' וכו',

מה שכן, כרגע אני עדיין לא בשלב שאוכל לכתוב על הענין, נראה מה יהי 'במהשך.

כפי שציינתי בהערתי הקודמת הדבר היה ודאי גם אצלי ורק לרווחא דמילתא צוין. בנוגע לפולמוס המציצה כוונתי הייתה באם יצטבר אצלי חומר ופנאי כה"צ. ובנוגע לזריזין מקדימין ספקי היה משום שכפה"נ הערך יהיה יחסית ארוך מה שלטעמי עלול להיות מעט מסרבל (בניגוד לגישת חלק מן המכלולאים), אמנם צודק אתה שנוכל לכללו בקצרה. ושאלה קטנה האם נוסף לך ידע מקריאת הערך והאם הניסוח ברור או שלא כה"צ. ואכפול ברכת ייש"כ

מציע לעבור לדף שיחתי הכללי