מוטי נראה שהערך כבר עומד הרבה זמן בטיוטה,
ומכלולאים אחרים כבר משקיעים את מרצם וזמנם בערך הראשי.
אולי כדאי לאחד את ההוספות והעריכות?
שיחת משתמש:מוטי/ברית מילה
אתה מבקש ממני לבצע או את רשותי?
אני מציע לך לבצע, בכדי שעבודתך לא תלך לריק.
(אני לא בתחום, ואני מאמין שאתה תבצע יותר טוב ממני)
תוכל לבצע ואני אבוא אחריך (זה כבר די הוזנח על ידי).
חבל, כי ניכר שעשית שם עבודה רבה.
מתייג את מיעוט שיחה.
מה עם פולמוס הקלמפים?
מיכי היקר, אני שב ומברך על שכתוב/חידוש הערך החשוב.
ארשה לעצמי להעיר שלענ"ד הערך מתחיל לאבד פרופורציה בכל הנוגע לאריכותו בצורה לא מידתית.
ולא!
לא שאין מה להאריך, יש די והותר!
אלא שהעובדה שהערך מתארך מיום ליום (עובדה שכשלעצמה ראויה לכל שבח, כמובן), גורמת לדעתי, שקורא סביר מאבד כיוון כבר מיד בקריאת ראשיתו של הערך הנפלא.
מה גם העיצוב בצורה של חלוקה נרחבת לפסקאות (לא עצם החלוקה לפרקים וכותרות נפרדים, שזה דווקא כן מקובל ומומלץ בערכים תורניים ראה: המכלול:מדריך לכתיבה תורנית#לא ארוך - לא מתיש.
כוונתי על צורת החלוקה הטכני בתוך הפסקאות עצמן, כאשר כמעט כל חצי שורה מסתיימת לה פסקה, וכמעט שאין שורות בערך אשר אורכם על פני כל רוחב המסך (בלי קשר לגודל המסך...), רובם של השורות מסתיימים בחצי האורך או משהו כזה.
הצעתי; היות וס"ה מדובר בשוות העוסקים סיבי אותו עניין, אין טעם לחלק ולהפריד בפסקאות בצורה מופרזת כל-כך, הדבר גורם לאריכות יתר וסרבול עיני הקורא.
היות ואני עוקב אחרי העריכות שלך בדף זה ומעריך מאוד את תרומתך, אני מרשה לעצמי להעיר.
למה לא לפצל לכמה נושאים עם פסקאות "הפניה לערך מורחב"?
ואגב, האם לא ניתן כבר להחליף את הערך במרחב?
למיכי היקר, בחרת לערוך ערך חשוב ביותר.
בסעיף הראשון של הלכות מילה בשו"ע כתוב "וגדולה מצוה זו יותר משאר מצות עשה".
הלכת בגדול על הדבר הגדול ביותר.
היות שאחד הסיבות שנרשמתי למכלול הוא כדי לערוך ולהרחיב, להגיה ולתקן כל מה שקשור למילה,
אשמח לסייע בעדך, לקיים "יהי חלקי עמך"
יש הרבה מה להבהיר ולהאיר בערך זה אשר אין ערך לרוב גבהו ורוב הקיפו...
אבל אזרוק לך בכל פעם בל"נ כמה נקודות חשובות ולא כל כך ידועות...
א. "פריעה", יש בה שני חלקים (שני פעולות נפרדות ששניהם כלולים במצות הפריעה) ששניהם הם חלק ממצות הפריעה.
- פריעה מלשון גילוי כמו "ופרע ראש האשה" שעל זה נאמר במשנה מל ולא פרע כאילו לא מל, ופרש"י פרע "גילה", ושם הכוונה לגלות את העטרה מעור הפריעה.
- פריעה מלשון "קריעה" כפי שנכתב בשו"ע, "פורעין את הקרום הרך" ושם הכוונה לקרוע את העור לשניים לפני שמפשיליין אותו כלפי מטה.
כשכותבים על צורת קיום המצווה יש להסביר את שתי הפעולות, לדוגמא האור החיים (ויקרא פרק י"ב פסוק ג) כותב כך "הפריעה היא מה שפורע עור הדק לשנים ואין צריך לכרות [פירוש: שלא כמו עור הערלה שיש להסיר לגמרי, עור הפריעה יש רק לקרוע לשניים ולהפשיל כלפי הגוף, אבל הוא נשאר במקומו ואינו מוסר לגמרי] , והוא מה שרמז באומרו בשר פירוש יעשנו כבשר שאין בו חיות, ועור הפריעה אינו חוזר, וחופה עוד העטרה" [פירוש: שמעבר לגילוי העטרה ע"י הפשלה, יש ענין לקרוע העור לשניים (פעולה נוספת בפני עצמה) והסיבה: כדי שלא יחזור העור לכסות את העטרה].
ודרך אגב יש פולמוס על חלק הפריעה השני דהיינו קריעת העור, אם העטרה כבר גלויה בשבת האם זה חלק מהמצווה ויש לחזור על זה או לא. (רוב העולם נוהגים לחזור על זה, ואף יצא קול קורא מרבנים על החיוב לחזור על זה שזה חלק מהמצווה, והשבט הלוי חלז סי ק"ס, כותב לאסור, כי לדעתו אחר שנתגלה כבר אין זה חלק מהמצוה)
ב. ידועה הגמ' "לא נתנה מצות פריעה לאברהם אבינו, אך פחות ידוע מכך שלא כולם סוברים כן.
הרד"ק כותב שמצות הפריעה כן ניתנה לאברהם אבינו, והגירסא בגמ' (יבמות ע"א:), האומרת שלא, לשיטתו היא דחויה, וז"ל: "ויש מרז"ל שאמרו כי אמר 'שנית' על הפריעה, כי לא נתנה פריעת מילה לאברהם אבינו ונדחו דברים אלו ואמרו כי שנית רוצה למר על ציצין המעכבין את המילה שמזהירו שיחזור עליהם שנית ויראה כי נמולו היטב, אבל פריעת המילה נתנה לאברהם אבינו וכן הוא אומר בבראשית רבה אברהם אבינו פרע את מילתו" (רד"ק יהושע פרק ה' פסוק ב').
כך גם משמע מרש"י על הפסוק "בהמולו את בשר ערלתו" (בראשית פרק יז פסוק כה) "באברהם לא נאמר את, לפי שלא היה חסר אלא חתוך בשר, שכבר נתמעך וכו', אבל ישמעאל שהיה ילד הוזקק לחתוך ערלה ולפרוע המילה, לכך נאמר בו את" (עכ"ל). ומקור דברי רש"י הם ממדרש רבה לך לך מ"ז. ורואים מכאן שאברהם נצטווה על הפריעה כדברי הרד"ק.
ג. זמן המילה:
כל היום כשר למילה, [משעת זריחת החמה ועד זמן שקיעת החמה], אלא שזריזין מקדימין למצוות ומלין מיד בבוקר, (שו"ע יו"ד רסב ס"א) ומצוה למול בהשכמה מיד אחר התפילה (כללי המילה לר"י הגוזר, וברוקח הלכות מילה פרק א') ולכתחילה עכ"פ ימול קודם חצות שעד זמן זה לא יצא מכלל זריזין מקדימין. עיי' פת"ש (יו"ד שם) בשם תשובת שבות יעקב, שכתב שיש למחות בחזנים שמאריכין בשבת ויו"ט כשיש מילה בבהכ"נ עד אחר חצות והם מבטלין מצות זריזין, שמשמע משם דעיקר ביטול מצות 'זריזין מקדימין' הוא כשמאחר עד אחר חצות. והטעם הוא שהרי מצות זריזין נלמדת מהכתוב "וישכם אברהם בבוקר", ועיי' בברכות דף כ"ז ע"א, ובדברי התוס' פסחים ב. ד"ה 'וכאור בוקר' שמביא שם גם ממס' תמיד, דעד ו' שעות נקרא בוקר.
(לא כולם יודעים שמצוות זריזין לגבי מילה, זה הלכה פסוקה ולא מנהג חסידות, וגם זה חידוש שלא כולם יודעים שעד חצות עדיין מקיימים מצוות זריזין).
מקום הברית.
אם אפשר, ראוי לערוך את הברית בבית הכנסת, וסמך לזה מהפסוק "ויכרתו שניהם ברית לפני ה'", וכן משום ברוב עם, ומשום טירחא דציבורא. (שות הרשב"א ח"ז סי' תקל"ו)
אך למעשה אין שום מניעה הלכתית לערוך את הברית בבית או באולם שמחות , ואדרבה יש מקומות שהעדיפו לעשות הברית בבית כדי שיבא אליהו לביתם וישרה שם את ברכתו, ועוד יש שכתבו שהסעודה צריכה להיות דווקא במקום הברית, ובבית הכנסת לא כדאי לעשות הסעודה משום כבוד בית הכנסת, ולפי"ז יש עדיפות לערוך את הברית באולם שמחות.
זהו לבנתיים.
אם הנך מעוניין, אוסיף לך בהזדמנות ענינים ועיונים נוספים לצורך הרחבת הערך.
לתועלת כולם כדאי שתערוך בתוך הערך.
גם ערך שנמצא במרחב משתמש פתוח לגמרי לעריכה. רק אם יש תבנית שמבקשת שלא לערוך אז כדאי להימנע מזה
הוספתי בעבר דף חדש לערך "נולד מהול"
ועכשיו לערך "נימול חלקית"
תבדוק את זה.
תודה על תרומותיך למכלול בכלל לתחום בפרט. ובנוגע לדבריך א. התייחסתי לנושא בקצרה בתוך הערך כשני דעות בפירוש ה"פריעה" אפשר להוסיף שתי מילים בנוגע להשלכה ההלכתית ב. תודה על הידיעה ג. אכן יש להוסיף בקצרה את משמעות חצות לגבי זריזין ד. בתחום המנהגים לא הרחבתי כ"כ ותוכל לעשות כרצונך כמובן תוך השתדלות לקצר ולהתמקד בנקודות עיקריות.
בנוגע לערך נימול חלקית אין הצדקה לכתוב אודותיו ערך נפרד, ולדעתי מספיק מה שהיה כתוב בערך נולד מהול. וגם אודותיו יש לדון והסיבה לדעתי לא לשלבו בערך הטד"ב הוא משום חלק האגדה שבו. היפוספדיאס וכו' בעיקרון אמורים להיות ערכים רפואיים עם התייחסות קצרה בנוגע לברית. מעוניין להגיש ברשותך בקשה למחיקת הערך הנ"ל (נימול חלקית) ומחכה לתגובתך בעניין.
אני לא מכיר עדין מספיק את הכללים כאן, יתכן שאתה צודק, אשמח אם עוד מכלולאים יחוו את דעתם.
גם אם כן, לדעתי נצטרך להעתיק משם חלק דברים לערך אחר.
ובנוגע לפריעה, זה לא שני דעות, אלא שניהם נכונים, וכל מוהל צריך לעשות את שני הדברים.
כך מפורש במשנה ובשו"ע בסעיף המפורסם "כיצד מלין"
ניסתי לערוך בפנים חלק מהדברים, הוא לא נותן לי עריכה חזותית רק עריכת קוד מקור, אני לא כל כך מסתדר עם זה, והעיצוב לא יוצא לי כ"כ טוב.
תודה על התרומות, וראה את עריכתי אחריך בתמצות עריכתך. הסיבה לאי האפשרות לכאורה משום שזה במרחב משתמש. בנוגע לפריעה כפי שכתבתי בצורת קיום המצוה, מבצעים את שתי הפרטים אבל יש לדון מהו העיקר ואין כאן באתר המקום להאריך.
בנוגע לערך נימול חלקית ניתן לתייג את שמש מרפא ומקוה שהינם מכלולאים ותיקים ומנוסים ולקבל את חוו"ד. ולגופו של ערך, הרקע נמצא בערך הבסיסי על הברית, סוגי המומים השונים כפי שכתבתי מקומם בערך רפואי, והנותר מופיע בערך נולד מהול, כך שדעתי ברור שהערך מיותר כדף עצמאי.
מיכי יוצר (משכתב) הערך, היקר, ראשית דבר יש"כ על שכתוב הערך הנפלא, מידי עברי מצאתי כמה הערות.
א. זמנה''' - פסחים ד' א', כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימין למצוות.
ב. החייבים במצוה - צריך להעיר מהחידוש הידוע של הש"ך חו"מ סי' שפ"ב סק"ד דאב היודע למול אינו ראשי ליתן לאחר למול את בנו, ויש בזה ביטול מצות מילה עיי"ש. וכל האחרונים חלקו ע"ד הש"ך עי' דרכי משה סי' רס"ב סק"א ותבו"ש יו"ד סי' ח' סקי"ד, ועוד, דהא בכה"ת כולה קיי"ל שליחו של אדם כמותו. ועי' קצוה"ח סי' שפ"ב סק"ב שיישב עפי"ד התורי"ד פ"ב דקידושין דבמצות שבגופו ל"ש שליחות.
ג. הכשרים למול - הכל כשרים למול אפילו עבדים, קטנים, ערל ישראל (כגון שמתו אחיו מחמת מילה, שו"ע יו"ד סי' רס"ד ס"א. '''לענין אשה''', נחלקו הראשונים, רוב הראשונים מכשרים, וכ"פ בשו"ע שם. אבל דעת הסמ"ק דאה אינה כשרה למול, וכ"פ הרמ"א שם. '''לענין עכו"ם''' כו"ע מודי דאינו כשר. בדיעבד עי' טור ורמ"א שם.
הערות ע"ס דבריך: (הגם כי יכול ודברים אלו, כך הם במקור, מ"מ אם אתה כבר משכתב, עדיף לעבור גם על נקודות אלו).
ד. בפסקה "החייבים במצוה" - בסוף הקטע כתבת {{ציטוטון| מהתלמוד עולה שעל אף שאישה אינה כלולה במצות ברית המילה, היא נחשבת למהולה}}. לא ברור כוונת דבריך. אני מעריך כי כוונתך היא שאע"פ שאין נימולה, מ"מ '''אינה נחשבת עַרֵלָה''', וזהו באמת נכון, כי לא גרע מערל ישראל שמתו אחיו מחמת מילה דל"ח ערל כדעת ר"ת שציינת לקמן בסמוך ועי' לשון הבה"ג ריש הל' מילה, והיינו דגם אשה שייכא בגדר קדושת ישראל אע"פ שלא נימולה. אבל אין זה נכון לומר ש'''היא נחשבת כמהולה''' במובן החיובי של המשפט, והבן. חוץ מזה שיש מפרשים בההיא דע"ז ד'אשה כמהליא דמי' באו"א.
ה. בפסקה הנ"ל - חסר השלמת המשפט בד"ה "עם זאת במקרה".
ו. סתם לידיעה, האם אתה מתכונן לכתוב ערך מיוחד על פולמוס ההלכתי סביב המציצה?
תודה על המשוב. ולגופן של הערות, א. מתלבט האם נוגע למצות מילה יותר משאר מצוות ב ג. היה בתכנון תודה על המ"מ. ד ה. פסקה מבוססת נוסח ויקי וצריכה (שכתוב) כתיבה מחדש ו. עוד לא ליבנתי את הנושא אם יצטבר חומר מספק אפשרי, במידה ואתה מעונין אדרבה יהיה לי מקור להתבסס עליו. אשמח להארות נוספות
(נ.ב. הערך בשלבי עריכה כפי שוודאי שמת לב)
מיכי ודאי ששמתי לב שערך בשלבי עריכה, אחרת לא הייתי פונה אליך.
לענין זריזין מקדימין למצות - לדעתי אין מה להתלבט, ראשית - כי הלא כאמור בפסחים ד' א' נשנה דין זה בפירוש לגבי מצות מילה, ואם כי ישנם עוד מצות בהם נשנה דין זה בפירוש, מ"מ ודאי שזה ראוי לציון בעלמא, היינו משפט בסגנון זה:
"זמן המצוה - כל היום כולו כשר למצוה, מכל מקום לכתחילה מצוה מן המובחר להזדרז בקיום המצוה ולא להשהותה מפני שזריזין מקדימין למצוות"
חוץ מזה, שפסוקים יש הרחבה מיוחדת בענין זריזין מקדימין במצות מילה, אין לי כעת תח"י מ"מ מדויקים, ובל"נ בהמשך אציין לך מ"מ מדויקים בספרי השו"ת של גדולי האחרונים.
לענין פולמוס המציצה - אני כעת באמצע ללמוד את הענין, אני יכול לומר בוודאות שיש מספיק חומר לערך בפני עצמו, הן מבחינה מהותית-הלכתית ובודאי שמבחינה היסטורית יש הרבה חומר ועקשן (בלע"ז), כי נתחברו ע"ז הרבה ספרים בימים ההם, והיו מכתבים של הרבנים ומלחמות על המשכילים וכו' וכו',
מה שכן, כרגע אני עדיין לא בשלב שאוכל לכתוב על הענין, נראה מה יהי 'במהשך.
כפי שציינתי בהערתי הקודמת הדבר היה ודאי גם אצלי ורק לרווחא דמילתא צוין. בנוגע לפולמוס המציצה כוונתי הייתה באם יצטבר אצלי חומר ופנאי כה"צ. ובנוגע לזריזין מקדימין ספקי היה משום שכפה"נ הערך יהיה יחסית ארוך מה שלטעמי עלול להיות מעט מסרבל (בניגוד לגישת חלק מן המכלולאים), אמנם צודק אתה שנוכל לכללו בקצרה. ושאלה קטנה האם נוסף לך ידע מקריאת הערך והאם הניסוח ברור או שלא כה"צ. ואכפול ברכת ייש"כ
מציע לעבור לדף שיחתי הכללי
יש לך כאן את התוכן
אין נושאים ישנים יותר