נושא בדף שיחת משתמש:עופר אלישיב/ארכיון זרימה

בקשר לעריכה זו, ראה קידוש השם#רצח יהודי בשל יהדותו ק"ו שחיילים אם הם כופרים לא נחשבים שמתו על קידוש ה'.

במחכ"ת אך אין הדברים נכונים משתי סיבות-

א.שם הנידון בענין מצות קידוש ה' ששייך דווקא מסירות נפש על מצוה. ואם כן מסירות נפש על מצות הצלת ישראל שהיא מלחמת מצוה (עיין רמב"ם הלכות מלכים) וודאי לא גרעא ממצוה אחרת שמוסרין עליה את הנפש. ואין לומר כי הכא שאני כיון שהוא יוזם מסירות נפש משא"כ בקידוש ה' שהצורר בא עליו בעל כורחו, כי גם כאן החיילים אינם יוזמים מסירות אלא אחר שבא הצורר למלחמה עלינו, ועל כן פשוט וברור שבמיתתם הם מקדשים את ה' על מצות הצלת ישראל, אך דווקא כשמכוונים לכך כי מצוות צריכות כוונה כידוע מסימן ס'.

ב.אני דנתי בהרוגי מלכות, שזה שייך אף בחיילים שלא מכוונים לשם מצוה, או אפילו בנפגעי טרור שמתו בעל כורחם ע"י הגויים על עצם היותם יהודים, שודאי בכלל הרוגי מלכות הם-אף רשעים ולא עשו תשובה- ק"ו ממי שנהרג ע"י גויים כשעבר על חוקי המלכות שבמיתתו מתכפר לו אף כשלא עשה תשובה כדאיתא בגמרא סנהדרין מז,ב. (ע"ש היטב, שאביי מודה לרבא בהרוגי מלכות שעברו על חוק המלכות שמתכפר להם אף בלי תשובה כיון שנהרגו שלא כדין, ורק בהרוגי בית דין חולק עליו כיון שנהרגו כדין ולכן הם צריכים תשובה כדי לכפר)

עופר אלישיב ראה ערך מלחמת מצווה#גדרים של מלחמת מצווה זה לא פשוט בכלל שיש היום מלחמת מצווה, חוץ מלדעת הדתיים הלאומיים, זה נושא מאד השקפתי, ולדעתי הערך צריך לשמור על השקפה חרדית מיינסטרית.

ישר כח על ההפניות ועל הדיון המכבד!

לעצם הענין איני יודע מה הכוונה השקפה דתית לאומית או חרדית. אני ניזון ממקורות חז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים.

הרמב"ם בעקבות הירושלמי (סוטה ח,י) כותב בהדיא כי אם הגויים באו על ישראל תחילה הרי זו מלחמת מצוה, והבבלי (סוטה מד,ב) כותב בהדיא כי ליזום מלחמה כדי שלא יבואו הגויים עלינו הרי זו מחלוקת תנאים, ולדעת רבנן שהלכה כמותם אין זו מלחמת מצוה.

לגבי הרוגי מלכות זה נושא אחר. כי כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת, מסנהדרין (מד,ב) מוכח בהדיא כי יהודי שנהרג ע"י המלכות על שעבר על חוקי הגויים מתכפר לו אף אם היה רשע ולא עשה תשובה, כיון שנהרג שלא כדין, משא"כ הרוגי בית דין שנהרגו כדין. א"כ ק"ו שיהודי שנהרג על היותו יהודי בפיגוע טרור בארץ (או אפילו בחו"ל), וכ"ש חייל במלחמה (אף במלחמת הרשות וכ"ש במלחמת הצלה שהיא מצוה לדעת כולם כאמור) שמתכפר להם אף אם היו רשעים ולא עשו תשובה. ק"ו שהרחוקים מיהדות היום- אף הכופרים שבהם- שהם אינם רשעים כיון שאינם מזידים אלא שוגגים ואף קרובים לאנוסים כדברי מרן הרב קוק בסוף אגרת פט (ועיין גם אגרת קלח),ורבינו החזון איש בהלכות שחיטה (סימן ב ס"ק כח), שבודאי בכלל הרוגי מלכות הם- אם נהרגו ע"י הגויים בטרור או מלחמה, רק שיש מדרגות בין הרוגי מלכות (על ה'- מצות קידוש ה', על ישראל במלחמה או טרור, על חוקי הגויים שלא כדין וכו') כפי שכתבתי לך. אשריך!

עופר אלישיב ללא התערבות בויכוח ביניכם, איני בקי בסוגיה, אבל התרשמתי שהנושא לא כ"כ גלאט ופשוט כמו שאתה אומר, כדאי שתצפה בשיעור הזה, סרטון באתר יוטיוב, המדבר בנושא זה. הוא מביא שם גם מקורות ודיעות אחרות (ביניהם רבי שמעון אגסי) שהם לא "הרוגי מלכות".

אין לי יוטיוב מטעמי צניעות.

מוזמן לכתוב את תוכן הדברים לעצם הענין שהעלתי בהתייחסות לגמרא בסנהדרין מז,ב שמוכח ממנה בהדיא כי אדם שנהרג ע"י הגויים מפני שעבר על חוקי המלכות הרי הוא הרוג מלכות ומתכפר לו אף אם היה רשע ולא עשה תשובה, א"כ כ"ש הנהרג על היותו יהודי בין בשואה או בארוע טרור (וכ"ש במלחמת מצוה). אשריך