נחליאלי

נחליאלי
	נחליאלי לבן
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
משפחה:	נחליאליים
סוג:	נחליאלי
שם מדעי
	Motacilla

ערך זה עוסק בסוג של ציפור שיר. אם התכוונתם לאי מול חופי ישראל, ראו איי ראש הנקרה.

נחליאלי (שם מדעי: Motacilla) הוא סוג של ציפורי שיר ממשפחת הנחליאליים. הנחליאלי הוא ציפור שיר דקת-גו ודקת מקור. נוצות זנבו נעות ללא הרף. גודלו כגודלו של דרור, אך זנבו ורגליו ארוכים יותר משל הדרור. הנחליאלי מתעופף בקלילות. פירוש השם המדעי – "זנב-נוע", ואכן, הנחליאלי מנענע בזנבו הארוך תוך כדי הליכתו. השם העברי נחליאלי ניתן על ידי מנדלי מוכר ספרים, בספרו "תולדות הטבע" משנת 1886, זאת מכיוון שהוא מקנן על גדות נחלים.

הנחליאלי מקנן בקינים הבנויים על הקרקע. אלו עשויים מחומר צמחי ומרופדים בשיער ובנוצות. נקבת הנחליאלי מטילה כארבע עד שבע ביצים אפרפרות בכל הטלה. הדגירה נמשכת כשבועיים. כעבור שבועיים נוספים הנקבה מאכילה את גוזליה עד שהם עפים מן הקן והופכים עצמאיים.

מיני הסוג

בסוג נחליאלי יש 13 מינים הנפוצים באסיה, באירופה ובאפריקה.^[1]

בישראל נפוצים ארבעה מיני נחליאלי:

נחליאלי לבן (Motacilla alba) – המין המוכר ביותר. צבע הזכר במין זה אפור שחור לבן, עם סינר שחור באזור החזה. אורך גוף הנחליאלי הוא כ-20 סנטימטר ואורך זנבו כ-10 ס"מ; משקלו 20–25 גרם. פרטים מעטים מקננים בישראל בעמק החולה ובבקעת הירדן. הפרטים החורפים מרבים להימצא בערים ונחים על עצים ללינה משותפת.
נחליאלי צהוב (Motacilla flava) – חורף בארץ ישראל, ופרטים אחדים מקננים בעמקי הצפון.
נחליאלי זנבתן (Motacilla cinerea) – חולף וחורף בישראל. אורך זנבו הוא כמחצית מאורך גופו. הזכר אפור צהוב כחלחל והנקבה בעלת צבעים דהויים יותר.
נחליאלי לימוני (Motacilla citreola) – חולף בישראל ונדיר שהוא חורף במקום, אם כי ייתכן שהוא מקנן. ירוק צהוב והוא שוכן ליד מקורות מים.