ניקולה פטקוב
ערך זה עוסק במנהיג מפלגת האיכרים בבולגריה שהוצא להורג ב-1947. אם התכוונתם ל | |||
| לידה | 8 ביולי 1893 | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | 23 בספטמבר 1947 (בגיל 54) | ||
| מדינה | הרפובליקה העממית הבולגרית | ||
| מקום קבורה | סופיה | ||
| מפלגה | האיחוד הלאומי של חקלאי בולגריה | ||
| |||
נִיקוֹלָה דִימִיטְרוֹב פֶּטְקוֹב (בבולגרית: Никола Димитров Петков; 8 ביולי 1893, סופיה, נסיכות בולגריה – 23 בספטמבר 1947, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה פוליטיקאי בולגרי, ממקימי חזית המולדת של בולגריה ומראשי מפלגת האיחוד הלאומי של חקלאי בולגריה. ב-1947 הועמד פטקוב לדין על ידי השלטון הקומוניסטי ונשפט במשפט ראווה, אשר בסופו נגזר עליו דין מוות בעוון חתרנות. בספטמבר 1947 הוצא ניקולה פטקוב להורג.
ביוגרפיה
ניקולה פטקוב נולד ב-1893 בסופיה לדימיטר פטקוב אשר כיהן בהמשך כראש ממשלת נסיכות בולגריה ונרצח בכדורי מתנקש. הוא רכש השכלה אקדמית בסורבון ובהמשך שב לבולגריה ולחם במלחמת הבלקן הראשונה והשנייה. לאחר מלחמת העולם הראשונה שב לפריז והמשיך בלימודיו האקדמיים. ב-1924 נרצח אחיו פטקו פטקוב, ככל הנראה בידי חברי מיליציה שפעלה מטעם משטרו של אלכסנדר צאנקוב.
ב-1929 שב לבולגריה והצטרף למפלגת האיכרים הבולגרית. ב-1938 נבחר לפרלמנט הבולגרי וכיהן מספר חודשים בתפקיד. במהלך מלחמת העולם השנייה נמנה עם מייסדי חזית המולדת. פטקוב נמנה עם "קבוצת ה-63" של פוליטיקאים, אנשי רוח ואקדמיה שנאבקו נגד כוונת בוריס השלישי, מלך בולגריה וממשלתו, לגרש את יהודי בולגריה למחנה ההשמדה טרבלינקה. ב-9 בספטמבר 1944 חוללה חזית המולדת הפיכה בבולגריה והמשטר הפרו-מלוכני הודח. פטקוב מונה לשר בלי תיק בממשלת חזית המולדת וכיהן בתפקידו עד אוגוסט 1945.
מנובמבר 1946 כיהן שוב כחבר הפרלמנט הבולגרי. לאחר כינון הרפובליקה העממית של בולגריה נמנה ניקולה פטקוב עם בולטי המתנגדים להשתלטות האלימה של המפלגה הקומוניסטית על השלטון. ביוני 1947 נעצר פטקוב על ידי אנשי מנגנון ביטחון הפנים הבולגרי. בהמשך, הועמד לדין ונדון למוות. ב-23 בספטמבר 1947 הוצא להורג בתלייה.[1]
ב-1990 טוהר שמו.
קישורים חיצוניים
- משבר בבולגריה, דבר, 17 באוגוסט 1945
- במשפט ניקולה פטקוב, המשקיף, 11 באוגוסט 1947
- פטקוב הוצא להורג, המשקיף, 25 בספטמבר 1947
הערות שוליים
