ננוטכנולוגיה בישראל
בישראל קיימים גופי מחקר רבים וכן חברות הזנק רבות החוקרים ועוסקים בתחום הננו-טכנולוגיה. נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס נאם בכנס "ננו-ישראל" במרץ 2009 ואמר כי ישראל מתעתדת להיות מובילה בתחומי פיתוח ומחקר טכנולוגיות הקשורות בתחום זה. בין השאר הדבר מתבטא בתמיכה ומימון של קבוצות מחקר בארץ, גיוס של חוקרים צעירים מחו"ל ותמיכה בחברות צעירות.
INNI - היוזמה הלאומית הישראלית לננו-טכנולוגיה
ה-INNI התחילה ב-2001 כפורום משותף, של תל"ם (תעשיות לאומיות למחקר ופיתוח אשר לה נציגים מהאקדמיה, מהוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, ממשרד המדע והטכנולוגיה, מהוועדה למחקר ופיתוח של משרד הביטחון, ממשרד המסחר והתעשייה וממשרד האוצר). במסגרת המשרד למסחר ותעשייה פועלת וועדה רחבה שתפקידה לסקור את הפעילות הישראלית בתחום הננו-טכנולוגיה ולתכנן תוכנית ארוכת טווח לקדם את היכולות הישראליות המדעיות והמסחריות בתחום זה. הדו"ח אשר הוגש בספטמבר 2002 הוא הבסיס לעידוד ומימון המחקר והפיתוח הישראלי בתחום.
ב-2005, עם הצורך הממשלתי לגוף אשר ילווה תהליך הקמתו של מכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה (RBNI) שבטכניון, הוקמה INNI כגוף שמטרתו להוביל את המדיניות של ישראל בתחומי הננו-טכנולוגיה. מאז ועד 2009 חילקה INNI קרוב ל-45 מיליון דולר למימון מחקר במוסדות אקדמאים מובילים, בניית מתקני מחקר ורכישת ציוד.
INNI רואה חשיבות רבה במחקרים אודות טיהור מים. ישראל מוכרת לעולם כמדינה מובילה בפיתוח ומחקר של טכנולוגיות לטיהור מים ו-INNI מעוניינת לסייע ולחזק את מעמדה. בין השאר INNI תומכת בסדנאות משותפות עם NNI - היוזמה הלאומית לננו-טכנולוגיה בארצות הברית בנושא זה. בנוסף, INNI תומכת כספית, במסגרת תוכנית "נטף", במחקרים חדשניים המשתמשים בננו-טכנולוגיה לטיהור מים של מדענים משטחי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה אשר לא עסקו בעבר בתהליכים הקשורים לטיהור מים. וכן INNI יסדה באביב 2005 את "חזית גל" (waterfronts) אשר מאגדת אנשי מחקר, תעשייה וממשל ומטרתה לקדם פיתוח של עסקי טיהור מים כעדיפות לאומית.
INNI תומכת גם באגד NFM, ננו-חומרים פונקציונליים, אשר מאגד בתוכו קבוצות מחקר וחברות מסחריות אשר מבקשות לחקור תהליכי ייצור חדשים ושילוב של ננו-חלקיקים וחומרים חדשים בתהליכים ובמוצרים בתעשייה. מטרת האגד לספק תשתית בתחום הננו-חומרים על ידי שיתוף פעולה וידע בין השותפים בו.
באופן כללי INNI מאמינה שהדרך לקידום התעשייה והמחקר הננו-טכנולוגיה בארץ היא שיתוף פעולה אם בין קבוצות מחקר בארץ ובעולם ואם בין קבוצות מחקר והתעשייה וכדי לקדם זאת באתר היוזמה קיים מיפוי מפורט של הפעילות בתחום בישראל (ראו בקישורים למטה)
ננוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון
מכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוקם בשנת 2006 במסגרת התוכנית הלאומית לננוטכנולוגיה (INNI). מטרת המכון היא למצב את אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחזית הפיתוח והמחקר בתחום הננו-טכנולוגיה תוך מימוש חזון הפרחת הנגב. למכון משויכים 86 חברי סגל אקדמי והוא נותן תמיכת מחקר לכ-140 קבוצות מחקר מדיסיפלינות שונות ומגוונות (הנדסת חשמל, הנדסת חומרים, הנדסה ביו-רפואית, הנדסה כימית, ביוטכנולוגיה, ביולוגיה, רפואה, כימיה, פיזיקה, ארכאולוגיה, גאולוגיה ועוד). בנוסף, המכון מציע שירותי אנליזה מתקדמים לתעשייה וחברות סטארט-אפ. במכון קיימות שתי יחידות המהוות מרכז ידע ותשתיות (user facility) כלל אוניברסיטאי: המעבדות לתמיכת מחקר[1], ויחידת הננו-פבריקציה הכוללת חדרים נקיים[2]. במכון קיימת תוכנית לימודים לתואר ראשון במסלול ננוטכנולוגיה בשיתוף עם המחלקות לכימיה ולהנדסה כימית. כמו כן פועלת תוכנית לדוקטורט בינתחומי בננוטכנולוגיה.
ננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן
.jpg)
אוניברסיטת בר-אילן היא ביתו של המרכז לחומרים מתקדמים וננו טכנולוגיה (BINA) אשר מאגד בתוכו פעילות של 40 קבוצות מחקר בכימיה, פיזיקה ומדעי החיים. המרכז הוקם בשנת 2007 וכולל בתוכו כ-320 אנשי מחקר. המרכז כולל מעבדות מתקדמות וציוד חדיש, כגון מאיץ חלקיקים, חדר נקי המצויים בתוך קומה צפה, המבטלת תנודות ורעש אקוסטי[3].
ננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית
האוניברסיטה העברית היא ביתו של המרכז על שם משפחת קרוגר לננוטכנולוגיה וננומדעים אשר מאגד יותר מ-85 קבוצות מחקר בכימיה, פיזיקה, הנדסה, מדעי החיים, פרמקולוגיה ורפואה. המרכז מספק תשתית מחקרית לעוסקים בתחום ומהווה פלטפורמה לשיתופי פעולה מחקריים בישראל ומחוצה לה. במרכז קיימות שתי היחידות: יחידת הננו-אפיון ויחידת הננו-פבריקציה הכוללת חדר נקי שמספק גם שירותים לתעשייה וחברות סטראט-אפ (היחיד בירושלים). באוניברסיטה העברית קיים מסלול ייחודי לתואר שני (מוסמך) בכימיה/פיזיקה/פיזיקה יישומית עם התמחות בננו-מדע וננו-טכנולוגיה.
ננוטכנולוגיה במכון ויצמן
במכון ויצמן יש שלושה מאמצים מחקריים בתחום. מרכז בראון למחקר תת-מיקרוני אשר מאגד מחקרים בייצור חומרים ואפיון של תכונות אלקטרוניות במערכות מזוסקופיות. מרכז קימל למדע בתחום הננומטרי אשר מאגד מחקרים הקשורים לביולוגיה מולקולרית ומרכז גולדשלגר לננופיזיקה אשר תומך במחקר תאורטי וניסיוני בפיזיקה של מערכות ננומטריות.
ננוטכנולוגיה בטכניון
הטכניון הוא ביתו של מכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה (RBNI) אשר מאגד בתוכו פעילות של יותר ממאה קבוצות מחקר בדיסיפלינות הנדסת חשמל, הנדסת חומרים, הנדסה רפואית וביו-רפואית, הנדסה כימית, אווירודינמיקה, ביוטכנולוגיה, הנדסת מזון, ביולוגיה, רפואה, כימיה, פיזיקה, הנדסת מחשבים, הנדסה אזרחית ומתמטיקה. RBNI הוקם בהשקעה חסרת תקדים של כ-78 מיליון דולר אשר התחלקו באופן שווה בין הטכניון, ממשלת ישראל דרך תל"ם ו-INNI וקרן ראסל ברי(הקישור אינו פעיל) והפכו את המכון החדש לבעל אחת מקרנות המימון הגדולות בעולם בתחום זה.
מטרת המכון למצב את הטכניון ואת ישראל בחזית הפיתוח והמחקר העולמיים בתחום הננו-טכנולוגיה. בין השאר דרך גיוס חברי סגל(הקישור אינו פעיל) חדשים השקעות נרחבות בתשתיות(הקישור אינו פעיל), תמיכה ועידוד שיתופי פעולה(הקישור אינו פעיל) מולטי-דיסציפלינריים אקדמיים בתוך הטכניון, מחוץ לטכניון ושיתופי פעולה עם התעשייה. המכון תומך במרכזים הקיימים בטכניון למיקרואלקטרוניקה, מיקרוסקופיה אלקטרונית ואפיון פני שטח.
בנוסף לכך מציע הטכניון תוכנית לימודים ייחודית בארץ לתואר שני ולדוקטורט בננומדעים וננוטכנולוגיה אשר שמה לה כמטרה שבוגריה יהיו בעלי השכלה מולטי דיסציפלינרית הדרושה לתחום זה ולכן דורשת מהסטודנטים ללמוד גרעין של מקצועות לימוד מדיסציפלינות שונות (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ופקולטות ההנדסה השונות) ולעסוק במחקר בתחומי הננומדעים הננוטכנולוגיה אשר מטבעם הם מולטי דיסציפלינריים.
ננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב
מרכז הננו של אוניברסיטת תל אביב הוא הוותיק ומהגדולים בארץ. המרכז הוקם בשנת 2000 בהשקעה אוניברסיטאית רחבת היקף וכיום מאגד פעילות מחקרית ענפה של כשבעים חוקרי ננו בקמפוס התל אביבי. מחקר הננו בתל אביב מתאפיין ברב תחומיות, ואיזון בין מחקר בסיסי מוביל למחקר שימושי. בין חוקרי המרכז: אברהם ניצן, אהוד גזית, יוסי קלפטר, פרננדו פטולסקי, גיא דויטשר, דוד מנדלוביץ', דוד ברגמן, רפי קורנשטיין, עמיחי פרימן, אשל בן יעקב, אורי צ'שנובסקי, ערן רבני, דן פאר, רונית סצ'י-פאינרו ורבים נוספים מהמובילים במחקר הננו בארץ. יעל חנין מבית הספר להנדסת חשמל מכהנת מפברואר 2012 כראש המרכז.
המרכז באוניברסיטת תל אביב משרת חוקרים מהפקולטות להנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ורפואה. לחוקרי המרכז מספר מכובד של הצלחות בתחום המסחור הטכנולוגי כגון בטריות זעירות, ציפויים שקופים מוליכים, חיישנים, drug delivery, ואנרגיה.
המרכז מנהל תשתית מרכזית מהגדולות בארץ המשרתת כ 35 קבוצות מחקר וכ 30 חברות ישראליות הנעזרות בחוקרי המרכז בייצור ואפיון בתחום המיקרו והננו. בין החברות המשתמשות בשירותי המרכז נמצאות חברות הזנק קטנות וכן חברות מהמובילות במשק הישראלי כגון טבע, אלביט, רפאל, והתעשייה האווירית. התשתית כוללת מיקרוסקופיה אלקטרונית, כתיבה באמצעות יונים, מערכות מגוונות לאיכול ודפוזיציה, מערכות AFM וספקטרוסקופיית ראמאן. תשתיות אלו פתוחות לכלל חוקרי האקדמיה בארץ והתעשייה הישראלית.
המרכז תומך בתוכנית לימודים לתואר שני בתחום החומרים והננו. תלמידים רבים בתוכנית משלבים בין לימודים אקדמיים ועבודה בחברות העוסקות בתחום הננו. התוכנית מצטיינת בהנגשת תחום הננו לתעשייה הישראלית.
למרכז שיתופי פעולה בינלאומיים עם מספר מוסדות. שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת נורת'ווסטרן, תומך בביקורים הדדים של סטודנטים וחוקרים. המרכז מקיים מדי שנה כנס מדעי. ביוני 2012 התקיים הכנס השמיני של המרכז.
ננוטכנולוגיה ברשת אורט ישראל
מאז שנת 2012 נלמדים בחלק מבתי הספר של רשת אורט ישראל לימודי ננוטכנולוגיה. תוכנית הלימודים פותחה על בסיס פרויקטים אירופאים. התוכנית נלמדת כחלק או הרחבה ללימודי מדע וטכנולוגיה בחט"ב לכיתות מצטיינים או כתוכנית העשרה/השכלה כללית/ידע כללי לכיתות י' בדגש על יישומי ננוטכנולוגיה. התוכנית מיועדת לחשוף בפני התלמידים נושא חדשני הנמצא בהתהוות תוך הכרות עם ידע מדעי וטכנולוגי ויישומים שונים ממגוון תחומים לצד השלכותיהם החברתיות והסביבתיות.
קישורים חיצוניים
- האתר של INNI באתר, בין השאר, מפה מפורטת של 326 קבוצות המחקר ו-81 חברות הפועלות היום בישראל.
- המרכז לחומרים מתקדמים וננוטכנולוגיה בבר-אילן (BINA)
- מרכז אילזה כץ למחקר בתחום המזוסקופי והננומטרי בבן-גוריון
- מרכז על שם משפחת קרוגר לננוטכנולוגיה וננומדעים באוניברסיטה העברית
- מרכז בראון למחקר תת-מיקרוני במכון ויצמן, מרכז קימל לננומדעים במכון ויצמן ומרכז גולדשר לננופיזיקה במכון ויצמן
- מכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה בטכניון ומידע אודות תוכנית הלימודים לתארים גבוהים בננוטכנולוגיה וננומדעים של הטכניון
- המרכז לננוטכנולוגיה וננומדעים בתל אביב
הערות שוליים
