נפתלי וגנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

נפתלי וגנר (נולד ב-1949) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

וגנר, יליד ירושלים, נקרא על שם דודו (אחי-אמו) שנפל בקרב הקסטל במלחמת העצמאות. אחותו היא מנצחת המקהלות הקאמריות יעל וגנר-אביטל.

בילדותו למד נפתלי וגנר פסנתר אצל ברכה עדן, אורה רותם-נלקן ואחרים. את השכלתו המוזיקלית העיונית רכש באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין, שם למד תאוריה וקומפוזיציה, ואחר-כך באוניברסיטה העברית, שם למד במסלול ישיר לדוקטורט וכתב את הדיסרטציה שלו על "הטוניקה לכאורה" (סוגיה בתחום התאוריה של היינריך שנקר), בהנחיית פרופ' רוג'ר קמיאן. העיסוק התאורטי והאנליטי במוזיקה טונאלית מערבית מלווה את עבודתו האקדמית של נפתלי וגנר עד עצם היום הזה.

בשנות ה-70 וה-80 היה וגנר פעיל כמלחין, וחיבר מוזיקה לתיאטרון ולטלוויזיה. הלחין בין השאר מוזיקה למחזות "חנברט", "המבול" ו"אבא אובו" שהוצגו בתיאטרון החאן, ל"מפי העם" שהוצג בתיאטרון לילדים ולנוער של אורנה פורת ול"כיבוי אורות" שהוצג בבימת הקיבוץ. כן הלחין שירים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו ריצ'רץ' ו"שניים בראש אחד" בטלוויזיה הישראלית ול"קשת וענן" בטלוויזיה החינוכית.

בשנות ה-80 עסק וגנר גם בפיתוח לומדה מוזיקלית בבית התוכנה "קסנדו". במסגרת זאת פיתח תוכנות להוראת הרמוניה ליד המקלדת (Keyboard Harmony), פיתוח השמיעה ההרמונית, פיתוח מיומנויות קצב ועוד.

בשנות האלפיים בנה וגנר ערוצי מחקר והוראה נוספים, ובהם אפיון סגנוני-מוזיקלי של אוצר שירי הביטלס ובחינה של קורפוסים שונים בשדה הזמר העברי. לשם חקר שיריו של סשה ארגוב העמיד וגנר שיטה סדורה לבדיקת יחסי מילה וצליל סביב הגורם הפרוזודי, אשר יושמה על רפרטוארים נוספים; בין השאר, היא נוצלה כדי להתחקות על תהליך הטרנספורמציה שעברה על שירתו של ביאליק, שנכתבה במקורה בהברה אשכנזית, כאשר הולחנה בהטעמה דקדוקית (ספרדית). וגנר עוסק בחקר המוזיקה בספרות: כיצד עושה הספרות היפה שימוש נראטיבי במוזיקה אמיתית או פיקטיבית. כל תחומי מחקרו של וגנר מעובדים כקורסים וכסמינרים, ונלמדים בחוג למוזיקולוגיה בכל הרמות.

ספריו

  • הביטלס: שבע השנים הטובות, מאגנס, ירושלים (1999)
  • את המלל את הלחן ואת מה שביניהם : משקל פואטי ומוזיקלי בשירי סשה ארגוב, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים (2003)
  • מוזיקה אז ועכשיו, הוצאת מפה, תל אביב (2004)
  • מוזיקה קטלנית: המוזיקה בעיני הספרות, מאגנס, ירושלים (2018)

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0