תיאטרון החאן
ערך זה עוסק בתיאטרון יוצר בירושלים. אם התכוונתם לאתר ההיסטורי בו פועל התיאטרון, ראו 
.jpg)
תיאטרון החאן הפועל במתחם החאן הירושלמי הוא התיאטרון הרפרטוארי היוצר היחיד בירושלים ונחשב לאחד המובילים בישראל. התיאטרון אימץ את צורת מבנה שער הכניסה לחאן - קשת רחבה, שהפכה סימן ההיכר של המבנה - כחלק מהלוגו שלו.
היסטוריה
התיאטרון הוקם ב-1968 ביוזמת ראש העיר טדי קולק והמנהל האמנותי הראשון פיליפ דיסקין. קולק אימץ את רעיונו של דיסקין להסב את מבנה החאן החרב ליד תחנת הרכבת ירושלים, שבאותה עת שימש חלקו כנגרייה, למבנה תיאטרון, והעניק את חסותו לגיוס תרומות לשיפוץ המתחם. שנה לאחר מכן קבוצת התיאטרון התפרקה והמתחם שימש לעשיות שונות, כולל תיאטרון וקונצרטים.
בתחילת 1973 הוקם התיאטרון מחדש. לאחר פיליפ דיסקין כיהנו כמנהלים אמנותיים מייקל אלפרדס, אילן רונן, עדה בן נחום, יוסי יזרעאלי, עמית גזית, ערן בניאל ואופירה הניג. בתקופת כהונתו של מייקל אלפרדס, שחקניו היו: ששון גבאי, ספי ריבלין, אורי אברהמי, שפרה מילשטיין, נעמי בכר, אבי פניני, נטע פלוצקי, משה אסם, רחל רונן (הפלר), רחל שור, שבתאי קונורטי, אהרון אלמוג, מרגלית אלמוג, עליזה רוזן, אלי דנקר, שלמה תרשיש, צביקה הלפרין ועוד. בדצמבר 2017 נכנסה אלישבע מזי"א לתפקיד מנכ"לית החאן והחליפה את דני וייס שכיהן בתפקיד בשבע השנים הקודמות.
רפרטואר
התיאטרון מעלה כ-5 הפקות חדשות מדי שנה, הרפרטואר נבחר על ידי המנהל האמנותי הנוכחי מיכאל גורביץ' תוך התייעצות עם הדרמטורגיות פרופ' נורית יערי וד"ר מרים יחיל-וקס. גורביץ' אף כותב ומביים חלק מהצגות החאן. עבודותיו של מיכאל גורביץ' מיוחדות בשל תהליך היצירה המיוחד: החזרות מתחילות ללא מחזה, תוך כדי העבודה מגבשים הבמאי והשחקנים את הסיפור אשר עליו הם עובדים. נעשה שימוש בתרגילים שונים, באימפרוביזציות, בשיחות ובמשחקים. בשלב מסוים נכנסים לעבודה מעצב התפאורה, מעצב התלבושות והמוזיקאי.
בין הצגותיו הבולטות של התיאטרון בשנים האחרונות: "הקמצן" (2003), "אושר" (2004), "תעלולי סקפן" בבימויו של אודי בן-משה (2009), "הנסיכה האמריקאית" (2009), "גן הדובדבנים" (2010), "הלילה השנים עשר" (2010), "אוכלים" (2010) "הזהו אדם?" (2011), "הצוענים של יפו" (2014), הנשים העליזות מוינזור (2015). בסה"כ מעלה התיאטרון כ-200 הופעות בשנה במתחם הבית ועוד כ-70 באולמות אחרים בהיכלי תרבות בארץ.
החאן זכה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה למפעל חיים לשנת 2012.
ניהול וארגון
החאן מנוהל כעמותה. הוועד המנהל של העמותה מורכב מאישי ציבור ונציגי הגופים התומכים בה כספית - עיריית ירושלים, הקרן לירושלים ומשרד התרבות והספורט. בצד התמיכה הממסדית ממומנת פעילות התיאטרון מהכנסות עצמיות ומגיוס תרומות, בסיוע של אגודת ידידים פעילה.
מתחם החאן כולל שני אולמות - האולם הראשי ובו 238 מקומות ישיבה, שם מוצגות מרבית ההפקות הראשיות של התיאטרון, ואולם משני להופעות קטנות ומפגשים ובו 70 מקומות ישיבה.
בתיאטרון מתקיימים גם לימודי משחק ותיאטרון ובסוף השנה מעלים משתתפי החוג הצגת סיום בפני קהל.
בין ההפקות בחוג: גן ריקי (2017), אגדה הפוכה (2017, לקבוצת הקטנים). מסע הדוד מקס (2016), המחרוזת (2016), בגדי המלך החדשים (2015) ועוד שלל הפקות.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: החאן הירושלמי |
- אתר תיאטרון החאן
- עמוד הפייסבוק של החאן
סרטונים בערוץ של תיאטרון החאן, באתר יוטיוב- רשימה מלאה של הצגות החאן מראשיתו ועד היום
- ציפי שוחט, באר שבע, חיפה וירושלים מציגות: תל אביב, באתר הארץ, 6 בינואר 2002
- כרמית ספיר ויץ, הצגת תכלית: תיאטרון החאן חוגג 43, באתר nrg, 16 ביוני 2010
- מאיה נחום שחל, תיאטרון החאן: קטן ואיכותי, באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2012
- נועם (דבול) דביר, הדרת שחקניות: צעירים חרדים השחיתו מודעות, באתר ynet, 16 במאי 2013
- מורן שפיצר, "אנחנו כבר לא שבט לבן והגמוני. אני כבר לא נבהלת כשאני רואה מתנחל, חרדי או ערבי", באתר גלובס, 19 באוקטובר 2018
.svg){kind=icon}
