נר-הלילה החופי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןנר-הלילה החופי
Nerhalyla01.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי הפרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: הדסאים
משפחה: נר-הלילה
סוג: נר-הלילה
מין: נר-הלילה החופי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Oenothera drummondii
נר הלילה החופי על בול משנת 1960 שיצא לכבוד יום העצמאות ה-12, בעיצובו של צבי נרקיס

נר-הלילה החופי (שם מדעי: Oenothera drummondii) הוא צמח רב-שנתי ממשפחת נר-הלילה, הגדל בארץ ישראל בחולות ובמעזבות לאורך מישור החוף. הצמח נקרא כך משום שפרחיו נפתחים לעת לילה.

מאפיינים

נר-הלילה החופי משתרע על הקרקע ועליו גדולים ופשוטים. פרחיו צהובים וגדולים, בעלי ארבעה עלי כותרת. קוטר הפרחים 5-7 ס"מ. במרכז כל פרח שמונה אבקנים ועמוד עלי שראשו מפוצל לארבע צלקות.

פרחיו של נר-הלילה החופי סגורים במשך שעות היום ונפתחים רק בשעות בין הערביים, אז מבקרים בהם רפרפים הלוגמים מהצוף שבבסיס הפרחים ותוך כדי כך גם מאביקים אותם. לאחר ההאבקה מתנתק הפרח מהאזור העליון של השחלה שמתפתחת כתא לזרעים המתפתחים. בדצמבר 2018 פורסם מאמר המוכיח כי נר הלילה החופי מסוגל לשמוע את המאביקים וכתגובה ליצר צוף[1] יכולת זו מאפשר לצמח לשמר אנרגיה ולהשקיע רק כאשר יש צורך לפתות את המאביק.

נר-הלילה החופי משתייך לקבוצה טקסונומית שמוצאה באמריקה. המינים בסוג נר-הלילה מתאפיינים בפולשניות, ומופיעים בבתי-גידול מופרים במקומות רבים ברחבי העולם. תפוצתו הטבעית של נר-הלילה החופי היא בחופיה של טקסס שבארצות הברית. הוא הגיע לארץ ישראל באקראי, ככל הנראה בעקבות פעילות האדם, בסוף המאה התשע-עשרה. עם השנים התרבה והתפשט וכיום הוא נפוץ לכל אורך רצועת החוף.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אלון, עזריה, החי והצומח של ארץ ישראל, 1982, כרך 10, עמ' 242-244.
  • לזר, צ., תגובת פרחי נר-הלילה החופי לביקור מאביקים ומשמעותה האפשרית (עבודת מוסמך), אוניברסיטת תל אביב, אוקטובר 1985.
  • שמידע, אבי, ודוד דרום, מדריך פרחי הבר בישראל, כתר, ירושלים, 1992, כרך א', עמ' 152.
  • שמידע, אבי, לקסיקון מפה: צמחי ישראל - המדריך השלם לצמחים ופרחים בארץ ישראל, מפה, 2005, עמ' 189.

קישורים חיצוניים

נר הלילה החופי בקיסריה
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נר-הלילה החופי בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0