נשימת יתר
נשימת יתר או אוורור יתר (באנגלית: Hyperventilation; היפרוונטילציה, בראשי תיבות: HV) היא נשימה מהירה מאוד המביאה לסילוק של פחמן דו-חמצני (CO2) המדרדרת את רמתו בדם. לעיתים קרובות תסמונת נשימת יתר נוצרת ממצבי חרדה או דחק והיא חופפת עם התקף פאניקה שבהפרעת פאניקה. התופעה מתרחשת גם במצבים קשורים לשהייה בגובה רב, אחרי חבלת ראש, אירוע מוחי, הפרעות נשימתיות כמו אסתמה,דלקת ראות, פנאומותורקס, הפרעות של כלי הדם והלב כמו תסחיף ריאתי, בחום גבוה, אנמיה, תופעות לוואי לתרופות מסוימות.
אדם בריא נושם בין 12 ל-20 נשימות בדקה. קצב נשימות תקין מאפשר לגוף להעשיר את הדם בכמות החמצן הנדרשת ולפנות מהדם את הפחמן הדו-חמצני המיוצר בגוף. מצב של נשימה מהירה ושטחית לאורך זמן גורם לפינוי מוגבר של הפחמן הדו-חמצני מהגוף, וכתוצאה מכך לירידה ברמתו התקינה בדם. ירידה זו גורמת לירידה בחומציות של הדם (עליה ב-pH, בססת).[1][2][3]
סימנים
אדם שנמצא בהתקף נשימת יתר מרגיש נימולים בשפתיים, באצבעות הידיים ובאצבעות הרגליים כתוצאה מן הירידה ברמת הסידן בגוף (ירידה ברמת החומציות של הדם). ירידת רמת החומציות בדם מובילה בין היתר לכיווץ של כלי דם במוח מה שמוביל למעין מחסור בחמצן שגורם לסימנים נוספים כגון כאבי ראש, סחרחורות, אי שקט ובמקרים קיצוניים, ייתכן גם מצב הדומה לעילפון עד כדי חוסר תגובה של האדם. במקרים רבים, ידי האדם שנמצא בהתקף יהיו בצורת האות "ר" (ספאזם) או "יד של מיילד" ולפעמים אף יחוש בכאבים בחזה עקב הנשימות המהירות (לא ממקור לבבי). סימנים נוספים הם נשימה מהירה, דופק מהיר, כאבים בחזה ותחושת חרדה.
טיפול
הטיפול הוא בעיקרו החזרת מנגנון הנשימה לקצב תקין. כיוון שלרוב הרקע להתקף מסוג זה הוא ממקור רגשי, עיקר הטיפול יהיה על ידי הרגעה ובידוד האדם מהסיטואציה שעוררה את ההתקף. רצוי לבקש מהאדם לקחת נשימות עמוקות ואיטיות ולהשתדל ל"החזיק" את האוויר בריאות 2–3 שניות לפי נשיפתו. בעבר, מקובל היה להורות לאדם בהתקף לבצע נשימות ושאיפות לתוך שקית אטומה הצמודה לפיו, זאת על מנת להכניס לריאות אוויר עשיר בפחמן דו-חמצני במטרה להעלות את ריכוזו בדם. פעולה זו אמנם מחזירה בדרך כלל את קצב הנשימה לקצב סדיר בתוך זמן קצר, אך אסורה כיום מתוך חשש לחנק.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נשימת יתר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ JA Vosswinkel, CEM Brathwaite, TR Smith et al. Hyperventilation increases muscle protein synthesis in critically ill trauma patients, Journal of Surgical Research, 2000
- ^ Byrd, Jr, Ryland P, Respiratory Alkalosis: Background, Pathophysiology, Epidemiology, 2019-11-12
- ^ Brian Kern, Hyperventilation Syndrome: Practice Essentials, Pathophysiology, Etiology, emedicine.medscape.com, 2019-11-27
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
