נשקה גולדפרב
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. נשקה אגנס גולדפרב (בהונגרית: Neshka Goldfarb; 9 בינואר 1921–1 בפברואר 2000) הייתה פעילה מרכזית במחתרת תנועות הנוער החלוציות במסגרת התנועה הציונית דרור (תנועה) בבודפשט במלחמת העולם השנייה.[1] קיבלה את "אות הגבורה" מממשלת הונגריה ונושאת אות המציל היהודי בארץ.[2][3] השתתפה כציר בקונגרס הציוני בבזל ב-1946, לאחר מלחמת העולם השנייה. הייתה ממקימות קיבוץ פרוד בגליל העליון.[4]
קורות חיים
נשקה גולדפרב לבית סנדל נולדה בשנת 1921 בטיסבוגדאן (הו'), קרפטורוס, צ'כוסלובקיה.[5] נשקה הייתה בתם של פייגה לבית רוזנטל ושמואל סנדל, והיו לה חמישה אחים.
בגיל 15 הצטרפה לתנועת הנוער "החלוץ הצעיר" שהקימו בכפר הולדתה מרדכי כספי ושלמה ליפסקי שהגיעו מישראל. התנועה הפכה בהמשך לתנועת "דרור הבונים".[6] בעת שהשתתפה בפלוגות הכשרה כהכנה לעלייתה לארץ ישראל בשנת 1939, הופתעו היא וחבריה על ידי שוטרים הונגריים שהובילו אותה לכלא בבודפשט למספר ימים ולאחר מכן גורשה חזרה לכפרה בקרפטורוסיה, שהיה בשליטת ההונגרים.[7]
ב־1940 עזבה את ביתה פעם נוספת, והגיעה לבודפשט שבה תנועות הנוער הציוניות כבר לא היו חוקיות. הוריה של נשקה נפטרו בצעירותה. אחיה ואחיותיה נלקחו לגטו ולמחנה ההשמדה אושוויץ. שתיים מאחיותיה נספו בשואה.
נשקה נישאה לצבי גולדפרב שהיה פליט מפולין שהגיע לבודפשט לאחר שהות בסלובקיה. יחד פעלו בהנהגת פעילויות ההצלה של "מחתרת תנועות הנוער החלוציות בבודפשט". לאחר המלחמה נישאו, ונולד בנם הבכור אורי. הזוג עלה ארצה במסגרת עליה ד' ב-1947. הם היו ממקימי קיבוץ פרוד על שם יוסף גרדוש, חברם במחתרת. בנם אורי היה הילד הראשון בקיבוץ.[5]
בתקופת המלחמה
בשנת 1940 התגוררה נשקה בבודפשט עם חבריה לתנועת הנוער במסגרת קומונה. כבר ב־1941 החלו חברי הקומונה להיפגש עם פליטים יהודים שבאו מפולין ושמעו מפיהם על גירוש היהודים ועל הרג של גברים, נשים וטף וקבורתם בקברים המוניים. חלק מהפליטים הופנו אל נשקה ואל חבריה דרך אנשי כפרה בקרפטים, שציידו את הפליטים במידע על אמצעי תחבורה והגעה, בצידה לדרך ובתעודות, והפנו אותם אל נשקה ואל חבריה שנמצאו בבודפשט.[8] כשהגיעו הפליטים לבודפשט, נשקה וחבריה שחלקם היו מאותו הכפר או מאותו אזור, החליטו לסייע להם. אחת המשימות החשובות הייתה האכלתם והלבשתם של כל הפליטים היהודים שהוסתרו ברחבי בודפשט מפני השלטונות שחיפשו אזרחים זרים על מנת לגרש אותם לארץ מוצאם. בשנת 1942 התחילו להגיע פליטים גם מסלובקיה. לרוב היו אלה צעירים, חברי תנועות הנוער הציוניות בארצותיהם, שמצאו מקלט ומקומות מסתור אצל חבריהם לתנועה בבודפשט. בשל שפתם הזרה, ועד שהוסדרו להם תעודות, הם חיו בחסות חברי התנועות בבודפשט.[4]
ב־1943 הכירה נשקה את צבי גולדפרב שהגיע מפולין להונגריה לאחר שהות של אחד־עשר חודשים בסלובקיה.[9][10]
חברי תנועות הנוער שבמסגרתה פעלה נשקה נערכו למקרה של כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים באמצעות הקמת בונקרים, אגירת מזון, רכישת נשק ודאגה לתעודות מזויפות. נשקה הסתובבה במדים והמראה שלה אפשר לה להסתובב בין אתרי הפעילות השונים.
השליחויות להצלת יהודים אחרים בהונגריה היו ייחודיות לחברי תנועות הנוער. נשקה הייתה מבין השליחים שנשלחו להזהיר יהודים בפלוגות העבודה ובערים ובישובים המרוחקים. מתווה הצלה הנוסף היה הברחת הנוער היהודי אל מעבר לגבול הרומני – בכיוון ארץ ישראל. הייתה זו דרך ההצלה היחידה ממחנות הריכוז, ממחנות השמדה ומהמוות הבטוח - בריחה מעבר לגבול רומניה, לכיוון ארץ ישראל. כך החלה ההברחה המאורגנת של הנוער היהודי. שם צופן של הברחה זו היה "הטיול", שם עברי גם בפי המבריחים המקצועיים.
שר החקלאות בנאומו בכנסת בישיבה לציון 50 שנה לשואת יהדות הונגריה אמר: "ובצד אלה ראוי שנזכיר כאן במעמד זה את המחתרת החלוצית, שחבריה היו נערים ונערות, חניכי תנועות הנוער, בלא הכשרה צבאית, בלא הנהגה, בלא תוכנית להתנגשות חזיתית עם הגרמנים או עם ההונגרים. התנאים של בודפשט ב-1944 היו שונים מאלה של ורשה. צעירים אלה זייפו תעודות, גנבו נשק, חילצו יהודים מידי אנשי "צלב החץ" והצילו יהודים תוך חירוף נפש וקנאות לוחמת", ומוסיף "בספר הזיכרון לידידי צבי גולדפרב, זכרו לברכה, איש קיבוץ פרוד, לוחם וממנהיגי המחתרת בהונגריה, מספרת נשקה רעייתו: "ב-10 בנובמבר 1944, מוקדם בבוקר, העירו את כל תושבי הבתים ציוו עליהם להשאיר את ילדיהם הקטנים בתוך הבתים. האמהות שסירבו, הופרדו בכוח. גרמנים כיוונו את ההמון מכל החצרות אל בית-החרושת ללבנים, מבנה שכולו פרוץ, למחרת עם שחר התחילה הצעדה. גוויות קפואות לא מכוסות היו מוטלות בצדי הכביש".[11]
נשקה עסקה במגוון רחב של פעילויות ושליחויות מסוכנות. באחת הפעולות נתפסה, יחד עם צבי ועם חברים אחרים, נחקרה ועונתה קשות, אך לא גילתה את סודותיה. נשקה נכלאה בבית הכלא בשדרות מרגיט (Margit körút), שהיה בית הכלא המרכזי של הצבא ההונגרי בבודפשט, ובבית הסוהר בשופרונקהידה (Sopronkohida).[12] היא שוחררה בפעולה של המחתרת החלוצית. אחרי השחרור, בינואר 1945, עסקו צבי ונשקה בשיקום התנועה, בטיפול בשארית הפליטה ובבתי היתומים שבהם מצאו מחסה מאות ילדים יהודים. על כל פועלה זכתה לקבל את "אות המציל היהודי" ב-2014.[13][14][15][16] בנוסף, העניקה ממשלת הונגריה לנשקה את אות הגבורה על פעולות ההצלה במחתרת.[5]
ב-1949 עלתה לישראל ביחד עם צבי בעלה, והייתה בין מקימי קיבוץ פרוד. בנם, אורי גולדפרב, נפל במלחמת יום הכיפורים בקרבות ברמת הגולן.[17]
עיטורים
לקריאה נוספת
- רפאל בנשלום, נאבקנו למען החיים, הוצאת ספרית פועלים, 2001
קישורים חיצוניים
- גולדפרב נשקה אגנס, אתר גל-עד
- יהודים מצילים יהודים – מחתרת התנועות הציוניות בהונגריה 1944 – 1945, באתר כנס מדיה
הערות שוליים
- ^ נשקה גולדפרב, לימים - חברת המחתרת החלוצית בהונגריה, נבדק ב-2022-12-23
- ^ 2.0 2.1 רשימת המצילים שקיבלו את אות המציל היהודי בין השנים 2011–2019 - יהודי מציל יהודי בשואה, באתר www.jrj.co.il
- ^ 3.0 3.1 אתר הגבורה, נשקה גולדפרב
- ^ 4.0 4.1 הלוחם היהודי במלחמת עולם השנייה, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה - 2
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 גולדפרב נשקה אגנס, באתר www.gal-ed.co.il
- ^ נשקה גולדפרב, חברת המחתרת החלוצית בהונגריה., נבדק ב-2022-12-23
- ^ אלן שניידר, ד"ר צילה הרשקו, חנה ארנון, יובל אלפן, נעה גדרון, יהודים שהצילו יהודים בשואה, באתר המרכז העולמי של בני ברית – ירושלים, הוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודיים בשואה, 2020
- ^ ש.י. גרוס/י.יוסף כהן, ספר מרמארוש, תל אביב: בית מארמארוש, תשמ"ג, עמ' 372
- ^ ההרג האחרון / דוד גלעדי - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
- ^ יהודית רותם, איש אשר רוח בו, העמותה לחקר תנועות הנער הציוניות בהונגריה, 2002
- ^ שר החקלאות -י. צור, 50 שנה לשואת יהדות הונגריה, באתר הכנסת, 1994
- ^ הלוחם היהודי במלחמת עולם השנייה, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה - 2
- ^ Jewish Rescuers Citation - B'nai B'rith International, B’nai B’rith International (ב־American English)
- ^ יהודים מצילים יהודים – מחתרת התנועות הציוניות בהונגריה 1944 – 1945, באתר עין שמר
- ^ משה גרומב, יהודים שהצילו יהודים בשואה
- ^ דר' י. חולי, יהודים שהצילו יהודים בתקופת השואה, באתר יהודים שהצילו יהודים בשואה
- ^ לזכרו של אורי גולדפרב - הנוער העובד והלומד - ספר הזיכרון, באתר הנוער העובד והלומד
