נתן עק
| לידה |
19 במרץ 1896 יאנוב, גליציה, אוסטריה |
|---|---|
| פטירה |
22 בפברואר 1982 (בגיל 85) תל אביב |
ד"ר נתן עֶק (Natan Eck; לימים גם בשם מעוברת: נתן עקרון; 19 במרץ 1896, יאנוב, גליציה, אוסטריה – 22 בפברואר 1982, תל אביב) היה פעיל בתנועת "גורדוניה", מורה, עיתונאי, מסאי ועסקן ציוני.
ביוגרפיה
ראשית חייו
נתן בן מאיר[1] עק נולד בשנת 1896 בעיירה יאנוב שליד לבוב (לֶמבֶּרג) שבגליציה המזרחית (אנ'), אוסטריה (אחרי מלחמת העולם הראשונה בשטחי פולין; כיום באוקראינה). לפני המלחמה כתב מאמרים בעיתון הלבובי "לעמבערגער טאָגבלאַט" (Lemberger tugblat)[2] וכן בכתבי עת רבים אחרים, שחלקם התפרסמו בלודז'. במלחמה, בשנים 1915–1918, שירת בצבא האוסטרו-הונגרי. בשנת 1922 קיבל תואר דוקטור למשפטים באוניברסיטת וינה. לפני מלחמת העולם השנייה היה שותף בעריכת מספר כרכים של "ספר השנה היהודי" (אנ').
בתקופת מלחמת העולם השנייה
לפני השואה התגורר עק בלודז'. עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין בספטמבר 1939 היה עק מבוקש על ידי הגסטאפו, ולכן עבר בנובמבר לוורשה, שם עסק בפעילות ציבורית מגוונת במחתרת. בין יתר פעילויותיו היה ממייסדי הגימנסיה "תרבות" שהתקיימה במחתרת בגטו ורשה וכן ניהל את הגימנסיה.[3] הוא היה מפעילי יס"ס וחבר בארגון לקידום השפה העברית "תקומה", לצד יצחק קצנלסון. עוד היה מעורכי עיתון גורדוניה, "דבר הצעירים".
ב-20 באוגוסט 1942, בעת האקציה הגדולה בגטו ורשה, נמלט עק עם בני משפחתו לצ'נסטוכובה. באוקטובר, בעת אקציה בצ'נסטוכובה, ברחה המשפחה לחבל זגלמביה. ב-1943 נעצר על ידי הגרמנים, הועבר למחנה ויטל ובמאי 1944 גורש לאושוויץ. הוא הצליח להימלט מהרכבת בדרכה לאושוויץ והגיע לפריז, שם שרד עד תום המלחמה.
לאחר המלחמה
עק היה מהפעילים בעיתון "אונזער וואָרט" (Unzer vort, מילתנו) שהתפרסם בפריז אחרי המלחמה. הוא היה מעורכי הפואמה של יצחק קצנלסון "השיר על העם היהודי שנהרג", שנכתבה במלחמה ופורסמה לאחריה בפריז. בשנת 1948 עלה עק לישראל. הוא היה חוקר השואה ועבד ביד ושם. במקביל כתב לעיתונים רבים, בהם "הדאר", "ניב הקבוצה" וכן עיתונים בשפות לועזיות. ב-1954 הוא היה עורכו הראשון של כתב העת המחקרי "יד ושם: קובץ מחקרים", יחד עם אריה קובובי.
ספריו
- נתן עק (עקרון), התועים בדרכי המוות: הווי והגות בימי הכיליון, ירושלים: יד ושם, תש"ך.
- נתן עק, 'שואת העם היהודי באירופה, ירושלים: יד ושם והקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1975.[4]
עריכה ותרגום
- יצחק קאַצענעלסאָן, דאָס ליד פֿון אויסגעהרגעטן יִידישן פֿאָלק, אַרויסגעגעבן מיט דערקלערונגען פֿון נתן עק, פריז: (דפוס A.B.C.), 1945.
- אלדוס האכסלי, שדים בלודן, תרגם מאנגלית נתן עקרון, תל אביב: עם עובד, תשט"ז. (The Devils of Loudun)
- קינגסלי מארטין (אנ'), הארולד לאסקי: חיו ודמותו, תרגם מאנגלית נתן עקרון, תל אביב: עם עובד, תשי"ז.
- גרטרוד דריסקול, הסתגלות ילדים לחיי בית הספר, תרגם מאנגלית נתן עק, תל אביב: הסתדרות המורים העברים בישראל ('אוצר המורה'), תשי"ז.
- אדם צ'רניאקוב, יומן גיטו וארשא: 6.9.1939–23.7.1942, עורכים נחמן בלומנטל, אריה טרטקובר, נתן עק, יוסף קרמיש; התרגום לעברית בידי נתן עק, ירושלים: יד ושם, תשכ"ט 1968. (מהדורה ב: תש"ל 1970)
קישורים חיצוניים
- תיקיו של עק בארכיון יד ושם
- על עק בארכיון בית לוחמי הגטאות
- נתן עק באתר EHRI - European Holocaust Research Infrastructure
- רשימת המאמרים של נתן עק באתר רמב"י
הערות שוליים
- ^ הקבר של נתן עק בבית הקברות חולון, באתר BillionGraves.
- ^ ראו לעמבערגער טאָגבלאַט באתר עיתונות יהודית היסטורית.
- ^ על עק כמנהל הגימנסיה בגטו ורשה, באתר יד ושם
- ^ ביקורת: יהודה סלוצקי, מורה-דרך בתולדות השואה, דבר, 9 בינואר 1976.
