נתן צונץ
| נתן צונץ בשנת (1910) בעת מסע מחקר בטנריפה | |
| נתן צונץ בשנת (1910) בעת מסע מחקר בטנריפה |
נתן צונץ (בגרמנית: Nathan Zuntz; 7 באוקטובר 1847 - 22 במרץ 1920) היה רופא ופיזיולוג יהודי-גרמני, נודע במחקריו על היבטים רבים בתחום הפיזיולוגיה של בעלי החיים ושל האדם: חילוף החומרים, תזונה, נשימה, הגזים בדם, המאמץ, היה חלוץ של חקר החיים בתנאי גובה, של רפואת הספורט והרפואה התעופתית.
חייו
נתן צונץ נולד בבון במשפחה של סוחרים יהודים. הוא היה צאצא של יהודים מפרנקפורט שעברו לשם במאה ה-15 מן העיירה צונז אם ריין, בימינו חלק מן העיר דורמאגן, כ-20 קילומטר צפונית-מערבית לעיר קלן.[1] בשנת 1837 אביו, לאופולד צונץ (1874-1814), וסבתו, רחל צונץ (לבית הס) פתחו יחדיו בבון מפעל לצליית קפה ("של האלמנה של אמשל צונץ ז"ל"). העסק התפתח לחברה גדולה והפך למותג ידוע בגרמניה בסוף המאה ה-19, עם חנויות ובתי קפה בברלין ובערים אחרות.[2]
נתן היה הבן הבכור מבין אחד עשר הילדים של לאופולד צונץ ושל יוליה לבית כצנשטיין (1872-1822), ילידת קאסל. החל משנת 1864 למד נתן צונץ רפואה באוניברסיטת בון, בה הפך בשנת 1866 לעוזרו של מקס שולצה. בשני הסמסטרים האחרונים ללימודיו עבד כרופא סטז'ר לצידו של הוגו ריהלה בקליניקה רפואית בעיר הולדתו. בשנת 1868 סיים את הדוקטורט ברפואה עם עבודה "מחקרים על פיזיולוגיית הדם". באותה שנה עבר את מבחני הגמר וקיבל הסמכה כרופא. עבר סטאז' בן חודשים אחדים ביישוב אוברפלייס, על יד בון ויצא לאחר מכן להשתלמות בת 7 חודשים בברלין. שם פקד את הקורסים של פרריקס, פירכו, וסטפאל וטראובה. בשנת 1870 חזר לבון כעוזר של הפיזיולוג אדוארד פליגר (Pflüger). במקביל בשנים 1870–1881 עבד בעיר כרופא עצמאי. ב-1871 התמנה מרצה בכיר באוניברסיטת בון, והחל משנת 1872 היה למרצה בכיר לשם כבוד לפיזיולוגיה באקדמיה הממלכתית לחקלאות בפופלסדורף. בשנת 1874, שנת נישואיו לפרדריקה בינג, התמנה צונץ לפרופסור מחוץ למניין לפיזיולוגיה באוניברסיטת בון והקים בה מעבדה לפיזיולוגיה של בעלי החיים. בשנים 1881–1919 כיהן כפרופסור מחוץ למניין באוניברסיטה החקלאית המלכותית (Landwirschaftliche Hochschule) בברלין. בשנות ה-1880 עזב את הדת היהודית ובשנת 1889 התנצר עם כל משפחתו לפי הדת הלותרנית.
הקיסר וילהלם השני מינה אותו בשנת 1904 "יועץ סתרים של הממשלה" וכעבור שנתיים, ב-1906 לרקטור של האוניברסיטה החקלאית המלכותית בברלין. צונץ הקים בה את המכון החדשני ביותר לפיזיולוגיה של בעלי החיים. הצטיין במיוחד בחדשניותו המכשור שבנה הנוגע למערכת הנשימה של בעלי החיים.
בשנת 1914 התגייס צונץ בכל כוחותיו למאמץ המלחמתי של גרמניה. בשנת 1919 פרש לגמלאות לפי בקשתו. נתן צונץ נפטר בביתו בברלין בשנת 1920.הובא לקבורה בבית הקברות הדרום-מערבי של שטאהנסדורף, על יד פוטסדם, ללא השתתפות של כמרים.[3] הוא היה נשוי החל משנת 1874 לפרדריקה בינג. לזוג נולדו שלושה ילדים. ילדיו ונכדו נאלצו להימלט מגרמניה בימי שלטון הנאצים. נכדו, גינתר צונץ (1902-1992), נמלט לבריטניה והיה בלשן שעסק בלטינית וביוונית.
פעילותו המדעית
צונץ חקר היבטים פיזיולוגיים רבים, כגון חילוף החומרים, הנשימה והתזונה. נודע במיוחד הודות למחקריו בתחום הפיזיולוגיה בתנאי גובה. ערך מחקרים נרחבים של השינויים הפיזיולוגיים אצל בעלי חיים ובני אדם בתנאים קיצוניים. רבים ממחקריו נערכו אחרי 1893 בקאפאנה רג'ינה מרגריטה, תחנת מחקר שנבנתה לא מכבר על פסגת ההר מונטה רוזה באיטליה בגובה 4,500 מטר. בעבודתו שם שיתף פעולה עם אדולף לוי (1936-1862) ,עם האיטלקי אנג'לו מוסו (1910-1846) ועם האוסטרי ארנולד דוריג (1961-1872). חרף קשיים מתודולוגיים רבים היה צונץ הראשון שחקר את השפעות ירידת לחץ החמצן על גוף האדם בעזר חדר היפובארי או Pneumatische Kammer. היה הראשון שתיאר את ההבדל בין ממצאי המעבדה המופקים בתוך חדר היפובארי לבין תוצאות המדידות בגובה. הוא מצא שהנוסחה הברומטרית אינה ישימה במקרה זה.
בשנת 1902 יחד עם עוזר המחקר שלו, הרמן פון שרטר (Schrötter) והמטאורולוגים ארתור ברזון (Berson) וריינהרד זירינג (Süring) פעמיים עלה לצורך מחקריו בשמי ברלין בתוך כדורים פורחים עד לגבהים של 5,000 מטר.
בשיתוף פעולה עם מוסדות תעופתיים, צבאיים ומדעיים בנה צונץ ושרטר מערכת לאספקת חמצן ותכנן תא לחץ שנועד לגבהים גדולים מאוד של מעל 10,000 מטר, שבישרו את המערכות המודרניות בהן משתמשת התעופה והאסטרונאוטיקה של ימינו.[4] בשנת 1910 השתתף צונץ במסע מדעי לפיקו דה טיידה באיים הקנריים חלד עם שרטר והפיזיולוגים ארנולד דוריג (Durig)(1961-1872) וג'וזף בנקרופט (1947-1872).
נתן צונץ פרסם מספר מאמרים בתחום חקר רפואת הגבהים, מתוכם הידוע היה "Hohenklima und Bergwanderungen in ihrer Wirkung auf den Menschen" (האקלים בגבהים גדולים והמסעות בהרים והשפעתם על האדם). בשנת 1885 יחד עם אוגוסט יוליוס גפרט (1937-1856) יצר צונץ את המכשיר הנשימתי ע"ש צונץ-גפרט ולצורך מחקרי שדה המצאי מודד (Gasuhr) נייד של גז יבש.
בשנת 1889 בנה מסילת כושר (Laudband) ראשונה ובשנת 1914 הוסיף לו התקן הקרנות רנטגן על מנת להתבונן בשינויים בנפח הלב תוך כדי מאמץ. בשנת 1911 הקים צונץ מעבדה ראשונה לרפואת הספורט בגרמניה. עד שנת 1914 המשיך במחקריו על סיפונם של ספינות אוויר ומטוסים. בשנת 1916 פרש צונץ לגמלאות.
פרסים ואותות כבוד
- היה דוקטור לשם כבוד מטעם בית הספר לחקלאות של אוניברסיטת וינה (1913), מטעם בית הספר לרפואה וטרינרית בהנובר (1918) והפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת בון (1919).
- 1897 - עיטור העיט האדום, דרגה 4
- 1912-1913 - עיטור המסדר סטניסלב הקדוש של רוסיה, דרגה 2
- 1916 - עיטור צלב הברזל של גרמניה, דרגה 2
- 1918 - עיטור מסדר הכתר של פרוסיה, דרגה 2
פרסומים מובחרים
- (עם ק. להמן וא. האגמן) Der Stoffwechsel des Pferdes bei Ruhe und Arbeit (חילוף החומרים של הסוס במנוחה ובמאמץ), 1889
- (עם ו. שומבורג) Studien zu einer Physiologie des Marsches (מחקרים בפיזיולוגיית הצעידה) ברלין, 1901
- (עם ה. פון שרטר) Ergebnisse zweier Ballonfahrten zu physiologischen Zwecken הממצאים של שני מסעות בכדור פורח לצורכי מחקר פיזיולוגי) Pflügers Archiv 92 (1902), 479-520
- (עם פ. מילר, ו. קספרי וא. לוי) Höhenklima und Bergwanderungen in ihrer Wirkung auf den Menschen. Ergebnisse experimenteller Forschungen im Hochgebirge und Laboratorium 1906 (האקלים בגבהים גדולים והמסעות בהרים והשפעתם על האדם. ממצאי מחקר ניסיוני בהרים גבוהים ובמעבדה) 1906
- (עם א. לוי) Lehrbuch der Physiologie des Menschen (ספר לימוד לפיזיולוגיית האדם) 1909
- Zur Physiologie und Hygiene der Luftfahrt (הפיזולוגיה וההיגיינה של התעופה), 1912
לקריאה נוספת
- Hans Christian Gunga Nathan Zuntz- His Life and Work in the Fields of High Altitude Physiology and Aviation Medicine
Academic Press 2009
- .- H.C.Gunga,K.A.Kirsch Nathan Zuntz (1847-1920)--a German pioneer in high altitude physiology and aviation medicine, Part I: Biography
Aviat Space Environ Med. 1995 Feb;66(2):168-71.
- .H.C.Gunga,K.A.Kirsch Nathan Zuntz (1847-1920)--a German pioneer in high altitude physiology and aviation medicine, Part II: Scientific work
Aviat Space Environ Med. 1995 Feb;66(2):172-6.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
